מקור חיים - א פט

טובה ההוגנת לאיש הישראלי שיתנהג במעשיו הטובים להנצל מהדברים הפוגמים בעצם אדם וחי בהם כך אחז"ל המצות הם שלימות ורפאות כל איברי האדם והנה מצאנו בזוהר פרשת משפטים כי הנושא את האלמנה כמו שער בנפשו כן הוא מפני כי אותו הרוח דשדי בה בעלה מקטרג עם האחר ופעמים נוצח והורג אותו ולכן יאמר נא ברמז ענין זה הלוקח טלית מצוייצת מישראל וכו' וזה יהיה מיוסד על עיקר הנ"ל כי ענין הטלית עליו נאמר מכנף הארץ זמירות שמענו ונודע כי האשה מכונה לארץ כמשחז"ל אסתר קרקע עולם היתה ולכן כל הצדדים הנמצאים בה יבא עניינם בדרך רמז במשפטי כל הדינים הללו ולכן יאמר הלוקח טלית הוא כינוי לאשה שהיא מצוייצת מישראל כלומר כי כבר נתן בה ישראל הרוח שלו בקרבה ע"י הביאה ראשונה ההוא רוחא דשדי בגווה הוא דוגמא לציצית שהוא רמז לליבא ועינא הנ"ל כך שנים אלה מוסבות מבעלה אליה עיניו ולבו נמשך בקרבה וכן נמי הלוקח מתגר עכו"ם הוא המתגייר אשר קנה לו נפש חדשה מסטרא דקדושה כדאי' בזוהר פרשת יתרו בפ' ויבא יתרו וכו' אל המדבר אשר הוא חונה שם דא אתר לגיורין וכו' ואיתא בזוהר פרשת ויקרא דף כ"ה וז"ל ת"ח מה בין ישראל לעע"ז וכו' אבל עמין לא קניין לעלמא בר אי אתגזר דקני נפש תחת נפש מאתר אחרא עכ"ל ולכן זה שנתגייר נקרא תגר לפי שקנה לו ד"ת וקנה חיי העה"ב זבון וזבין תגרא אקרי וכן נמי אשת הגר הלא היא בערך אלמנת ישראל שתיהם שוים ועל שניהם אמר כשרה כלומר כי אין לחוש שמא אותו הרוח דשדי בגווה ינצח אותו דאפשר נמי כי אשה זו היא בת זוגו אשר בהעותו נתנה לזולתו וכאשר תיקן מעשיו נדחה בעלה הראשון וחוזרת לבן זוגה כדאיתא בזוהר אין להאריך בזה ומעשה דבת שבע יוכיח ולענין אשת הגר הוא אמר דכיון דתגר הוא חזקה שלקחה מישראל וכו' כלומר כי מאחר כי זה הגר תגר הוא וקנה לו נפש חדשה שלקח מישראל לפי כי כל הנפש שהיא מסטרא דקדושה בחזקה של ישראל הוא ומה גם אשר חז"ל הגידו כי כל הנפשות של ישראל נמצאו בשעת מתן תורה שנאמר את אשר איננו פה עמנו היום ושאלו בגמ' של גרים מאי ומשני אף על גב דאינון לא הוו מזלייהו הוה ולכן צדק כי נפש זו לקחה מישראל בכל הצדדין הנזכר ולכן לא מרע נפשיה והוא נדחה ויוצא משם ונותן מקום לאיש הישראלי שבא עליה אבל אם לקחה מעכו"ם שאינו תגר היינו אשת עכו"ם שנתגיירה אחר שמת בעלה ולקח אותה ישראל אחר כך פסולה מפני כי לא היתה עמו בקדושה ואף על גב כי האיש הלוקח אותה אינו נכנס בספק שיהיה נדחה מבעלה לפי שהיה עכו"ם וכמאן דליתיה דמי מכל מקום היא פסולה לאיש הישראלי אף על גב שאינה אסורה לו:

אין מוכרין טלית מצוייצת לעכו"ם היא האשה הישראלית האלמנה היא המצוייצת מן האיש הישראלי דשדי רוחא בגווה שמא יתלוה עם ישראל הוא בעל האשה בדרך כד"א כי דרך נשים לי וכן חז"ל דרשו ושמרני בדרך אין דרך אלא ג"ע שנאמר דרך אשה מנאפת ויהרגנו כי אפשר שמתגבר על ההוא רוחא דשדי בגווה האיש הישראלי ומוציא אותו לחוץ והורג אותו כי אותו הרוח נדחה מלפניו והוא ענין הריגה לו ודאי מפני שהוא הולך בצער כל הימים עד עת בא דברו והב"ה מרחם עליו כמפורש בזוהר ואין להאריך ולכן אפילו למשכן ולהפקיד טלית מצוייצת היא אשה אלמנה מישראל כאמור והענין בדרך קידושין ואירוסין וכיוצא אסור אשר לא טוב עשה בקרב עמיו אלא א"כ הוא לפי שעה מפני איזה הכרח דליכא למיחש להא ולא יאונה לאיש הישראלי נזק כלל:

שבתי וראה לבאר דינים הללו כמשפט הראשון ופנה למעלה וכן היה אומר הלוקח טלית מצוייצת מישראל או מתגר עכו"ם כשרה והענין בקיצור כי הנה נתבאר כי בחינת הטלית מכונה לכנסת ישראל כדאיתא בזוהר בפ' מכנף הארץ וכו' וכבר נודע מחז"ל כי בזמן הבריאה קטרגה הירח לפני הב"ה ואמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ואשר נגזר עליה לכי ומעטי את עצמך חזרה ואמרה לפי שאמרתי דבר הגון לפניך וכו' א"ל צדיקים יקראו על שמך וכבר נתבאר אצלי שכונת הבורא יתברך היתה בתשובה זו לתת לצדיקים שורש במדה זו שלכן על ידי מעשיהם הטובים מחזירים אותה לקדמותה וחוזרת ונבנית בכל יום ע"י תפילתם ומעשה הטוב שלהם מייחדים אותה עם בעלה שלכן אומרת לצדיקים סמכוני באשישות וכו' מפני כי נפלתי שנאמר נפלה לא תוסיף קום מעצמה אלא על ידי הצדיקים במעשיהם ותורתם ועוד חזרה ונפלה בזמן החורבן שנאמר השליך משמים ארץ וכנגד שני מיני נפילות הללו יאמר נא הלוקח טלית היא הצדקת זו שהיא מצוייצת מישראל היינו הסימנים הנמצאים בה להודיע שהיא בתולה ולכן רשימו של הצדיק נמצא בה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק חי עלמין ולכן הלוקח טלית זו הכלה שהיא מצוייצת מבעל נעוריה מישראל ולקח אותה מישראל הוא הצדיק הגשמי לפי כי השכינה ע"י מעשיו הטובים יושבת אצלו כדאיתא בזוהר פרשת פנחס בפ' הנני נותן לו את בריתי שלום כלומר כי על ידי שהשכינה יושבת עם הצדיק לכן בערב היא באה אצלו ובבקר היא שבה לעלות להתייחד עם בעלה אל בית הנשים שבעה עולמתאן דמטרוניתא העולים עמה אל בית המלך עולם העליון ובסגנון זה נמצא כי תפארת ישראל לקח טלית זו המצוייצת מיד איש הישראלי ומתייחד עמה או מתגר עכו"ם הם סטרא אחרא המתלבשת בתוכם השכינה כמשחז"ל גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שלחתי בבלה עד גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר ושב ה' אלהיך וכו' ואיתא בתיקונים באילין עשר כתרין אתלבשת שכינתא בגין לנטרא לישראל ולכן בערך זה ימצא כי תפארת ישראל לוקח טלית זו המצוייצת מתגר עכו"ם ולכן כשרה וטהורה היא והנה היא תמיד מצוייצת לעד ולאות כי היא בתולה ואיש לא ידעה ולכן אמר דכיון דתגר הוא וכו' כלומר טהורה היא משני צדדין אלו ואין בה חשדא כלל אף על גב שיורדת