מקור חיים - א פה

שבה ללבן שבה והנה הנחנו למעלה כי עיקר מצוה זו הוא תיקון ללב ולעינים ובראיה תלייא מלתא והרי נתבאר מן המאמר ממש"ה אשר הלך חשכים ואין נוגה לו כי בשעה שהולך החשך דסטר אחרא מיד בא האור הנוגה של הקדושה ואז ראוי לברך והרמז הוא לזמן התחיה כי החשך שהוא הקליפה המביא המות בעולם עליו נאמר בלע המות לנצח והאור בא לעולם שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך:

עוד זה מדבר ופנה למעלה ומלין לצד עילאה ימלל וכך היה אומר לילה לאו זמן ציצית הוא והענין כנודע מן הזוהר כי לילה הוא בסוד הנקבה והלילה אינו זמן ליחוד מפני כי אז מתעוררים הקליפות כדאיתא בברכות משמרה ראשונה חמור נוער שניה כלבים צועקים וכן איתא בזוהר פרשת בהר דף ק"ז וז"ל ת"ח כיון דעאל ליליא ותרעין סתימין דינין תתאין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין חמרי ואתני וכלבי וכו' וכל כתות הללו הם סוד החשך ולכן לילה אמעיט ושולט בה המיעוט מוראיתם אותו וראייה ליכא שהוא סוד היחוד כדאיתא בזוהר פרשת בלק בפ' אור זרוע לצדיק כי האור הוא סוד הזרע הנמשך מלמעלה על ידי היחוד ולכן להרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור כי הנה הכלה היא נקראה כסות לפי כי כל מדה אחרונה מכסה על העליונה ממנה ואיתא בזוהר פ' וילך דף רפ"ד וז"ל ר"ש פתח מכנף הארץ זמירות שמענו וכו' מכנף הארץ דא כסותא עילאה קדישא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי המדה האחרונה נק' כסות לילה מפני כי תרעין דילה סתימין כדאיתא בזוהר כנ"ל ולכן יאמר כל מה שלובש אדם עליון בלילה פטור מן הציצית לפי כי כן אין שם יחוד למדה האחרונה אפילו מה שמיוחד ליום שהרי מדה זו מיוחדת ללבוש ביום את הצדיק בזמן התפלה ולהתייחד עמו ולכסות אותו ועכ"ז בלילה פטור ומה שלובש ביום הוא בסוד הכלה מדה האחרונה הנעשית מלבוש לו כדאיתא בתיקונים ולכן חייב בציצית הוא סוד היחוד צבי לצדיק כנ"ל אפילו הוא מיוחד ללילה כי גם בלילה מיוחדת לצדיק ולא לזולת ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה היא כלתא דא המיוחדת לצדיק שנאמר ויבן ה' את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה כדאיתא בזוהר כי אימא עילאה היא בונה אותה כל הלילה ומתקנת אותה ואח"כ בבקר ויביאה אל האדם ולכן ימצא שהיא כסות המיוחד ללילה להתקן בלילה ולכן הוא פטור אפילו לובשו ביום אין חייב ביחוד וכסות המיוחד ליום היא הכלה שמיוחדת להתייחד עם הצדיק ביום או ליום ולילה חייב בציצית הוא היחוד אשר נעשה בלילה אפילו לובשו בלילה והיינו בשעת חצות לילה שהקב"ה נכנס לג"ע להשתעשע שם עם נשמות הצדיקים והיינו מ"ש חייב אפילו לובשו בלילה והנה אתה רואה כי סברת הרא"ש היא דחויה:

אמנם עוד יש דרך ישר בענין דין זה והענין כי הנה מצינו כי יעקב אבינו ע"ה נשא שתי אחיות לאה ורחל ולכן מוכרח הוא כי כן נמי יהיה בענין הרוחני כדומה לזה והדבר מפורש בזוהר בכמה מקומות ולכן על עיקר זה בא יבא סברת שני השלימים כי הרמב"ם יאמר כסות המיוחד ללילה פטור כלומר מאחר שעיקר היחוד בלילה הוא ללאה לפי כי כן רחל נתנה לה הסימנים ללאה והיא לא נזדווגה עם יעקב אלא לאה לחוד ולכן כל מה שלובש האדם הגשמי בלילה פטור מן הציצית לפי כי כן נמי רחל הנקראת כסות אינה מתחברת בלילה עם יעקב כנז' ואפילו הוא מיוחד ליום כי כן רחל מיוחדת ליום להתחבר עם יעקב ומה שלובש האדם הגשמי ביום חייב בציצית אפילו מיוחד ללילה לפי כי כן נמי למעלה בחינת רחל הוא לבוש ליום אף על פי שהיתה מיוחדת ללילה להתחבר עם יעקב כנזכר ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה הוא סוד לאה פטור אפילו לובשו ביום לא יהיה בדרך יחוד גמור רק הוא נעשה כשאנו אומרים ויעבור גם בשעת המנחה אינו בדרך יחוד גמור כנודע וכסות המיוחד ליום הוא בסוד רחל כאמור או ליום וללילה ע"ד האמור כי רחל היתה מוכנת להתחבר עם יעקב בלילה ולכן חייב בציצית אפילו לובשו בלילה גם בדרך זה נמצא כי סברת הרמב"ם עיקר:

סדינים אף על פי שאדם ישן בהם בבקר פטור וכו' והנה הסדין הוא לבוש לכלתא דא שלכן נשתבחה בו אשת חיל שנאמר סדין עשתה ותמכור ומאחר שהיא עושה אותו נמצא שהוא בסוד הנקבה ולכן הוא פטור מן הציצית דאיך יתכן כי סדין זה היא מעצמה מוכרת אותו לזולת אמנם זה הסדין יהיה באחד משני פנים ושניהם אמת זה יצא ראשונה כי בדין זה הוא מש"ה ופרשו השמלה לפני זקני העיר להראות נאמנות וצדקות אשת חיל לעין כל כי טהורה היא ולכן סדין זה עשתה לה להראות לעין כל כי בתולה היא ולכן ותמכור אותו להקהות שיני רשעים המוציאים לעז על כ"י ועוד יהיה סדין זה סוד בגד תכלת הנמצא לאשת חיל למנוע ממנה מראית העין של השכנים רעים שנאמר וישקף אבימלך וכו' וירא והנה יצחק מצחק וכו' והיינו מ"ש בזוהר פרשת שלח לך דף קס"ג וז"ל ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהו נטלה גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא וכו' מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר היות כסות זה מסוד כנסת ישראל ולכן פטור שהרי נשים פטורות מן הציצית ולא גרע מכסות לילה ולכן נמי בגשמי אף על גב שמתכסה בבקר האדם הגשמי בסדין אפילו ביום פטור ואין מטילין בו ציצית לדברי הכל כאמור:

מאימתי מברך על הציצית וכו' כי הנה נתבאר כי ענין הציצית הוא ענין יחוד עליון אשר נעשה על ידי המצוה ולכן ימשך אור גדול לכמה בחינות עליונות בסוד הראיה ומה גם לעולמות עד מקום כי ממנו מתפשט ונמשך בחינת רוח על האדם הגשמי הלובש אותו כנ"ל ולכן בא זמן של הברכה להמשיך על התחתונים מההוא מקורא דכולא כדאיתא בזוהר פרשת עקב דף ר"ע וז"ל פקודא דא לברכא לי' לקב"ה וכו' וע"ד אצטריך ב"נ לשואה