מקור חיים - א עז

המת על נחלתו אבל לאחר שלשים חייב מפני שהיא נראית כשלו אמנם אם שאלה מצוייצת שהיה בה בחינת רוח דשדי בגווה ושאלה ממנו לפי שהיבמה היא בדרך השאלה ואינה של היבם רק להקים שם המת ולכן כאשר היא מצוייצת מברך עליה צריך להודות ולברך להמ"ה שיהיה כן שנאמר הנה כי כן יבורך גבר:

מותר ליטול טלית חבירו וכו' ר"ל שלא יאמר אדם זה שהחמירו חז"ל בענין היבום ושנינו בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה יבום קודם אבל עתה מצות חליצה קודמת כנראה כי ענין היבום הוא משחז"ל כנגד מה שאסרתי לך התרתי לך אסרתי לך אשת אח התרתי לך יבמה הוי ה' מתיר אסורים אמנם כנראה כי לא טוב הדבר ולכן הוא אומר מותר ליטול טלית חבירו דהיינו האשה כנ"ל מכנף הארץ זמירות שמענו כי מלת כנף היינו כד"א ולא יגלה כנף אביו כנף ארץ היינו האשה המכונ' לארץ כמשחז"ל אסתר קרקע עולם היתה צבי לצדיק חי העולמים שהתיר אח ואומר רזי לי רזי לי יש סוד גדול בדבור בכפלים שהוא בסוד הגלגול אם אינו מיבם מה יהיה באותו הרוח אמנם אוי לי לפי שבני אדם הם משקרים בסוד זה כד"א בה' בגדו כי בנים זרים ילדו וז"ש בוגדים בגדו חזר ואמר ובגד בוגדים בגדו כלומר ענין זה הוא דוגמא לבגד של ציצית לפי שהוא בלתי ציצית נקרא בגד בוגדים כדאי' בזוהר כך בגדו בענין זה והנה כי הפ' הדמה ענין היבום לענין הציצית ולכן יאמר נא איש הישראלי כנראה על פי הדברים האלה לא טוב הדבר ליבם אשת אח וכן כמה מן ההמון הם מבינים כך ואומרים כי המייבם נכנס בסכנת מות ולכן יש מן ההמון שמייבם ואחר כמה חדשים מגרש אותה מפני הסכלות זה והוא לא ידע ואשם כי זה קרוב למ"ש התנא המיבם ליהנות ממנה ולכן יאמר מותר ליקח טלית חבירו היא אשת אח כאמור והב"ה במדת רחמיו עושה חסד עם המת להתיר אשתו ליבם לתת לו אחרית ותקוה טובה כאמור ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת כלומר מאחר כי עיקר טלית זו האשה הוא לוקח מפני שהיא מצוייצת מן הרוח דשדי בגווה בעלה המת לכן המייבם מחזיר אותו הרוח בסוד הבן הנולד ממנה מקופלת כמו שאחז"ל למה הוולד דומה במעי אמו מקופל ומונח כפנקס כך יעשה בכונה טובה להחזיר אותה הרוח כשהיא מקופלת:

טלית של שותפין וכו' היינו הרוח של המגולגל שהוא בסוד הטלית רמז לאשה כמש"ה מכנף הארץ זאת האשה של שני אחים חייבת בציצית דהיינו כי היבם מכניס בה רוח אחר היינו הרוח דשדי בגווה בביאה הראשונה ונמצא כי הרוח אחד מועיל לשניהם כי ההוא רוח דשדי בגווה בעלה המת מועיל לוולד כדאיתא בזוהר פ' משפטי' דף ק' ז"ל מה עביד קב"ה אי ההוא רוחא זכי לאתתקנא בהאי עלמא בההוא גופא אחרא וכו' אשתכח תלת רוחין תמן חד דהוה בההוא מאנא ואשתמר תמן. וחד ההוא דאתמשך תמן דהוה ערטילא'. וחד דאעיל תמן ההוא פרוקא ואתערב בהו. למהוי בתלת רוחין אי אפשר אלא כך אינון גבורן עילאין דעביד קב"ה. ההוא רוח' דאעיל תמן ההוא פרוקא ביה אתלבשת ההיא נשמתא וכו' והוא וההוא רוחא ערטילאה דתב תמן לאתבנאה להוי לבושא לנשמתא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר זה כי הרוח שמכניס היבם ביבמה מועיל לכאן ולכאן ולכן מדוייק יותר מ"ש טלית של שני שותפין היא האשה כדאמרן של שני שותפין הם האחים חייבת בציצית שהוא רוחא דשדי בגווה אמנם הוא ציצית אחת ורוח אחת להם דכתיב על כנפי בגדיהם בריבוי:

מותר להתיר ציצית מטלית זו וכו' הנה בא הדין להודיע על ההוא רוחא דשדי בגווה בעלה המת כי הנה כאשר יבא היבם עליה הוא יוצא ממנה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף ק' וז"ל וההוא רוח דהוה בקדמיתא דאשתאר בההוא מאנא פרח מתמן וקב"ה אזמין ליה אתר וכו' ולכן יאמר נא כי מאחר שהיבם הוא סיבה להוציא משם ההוא רוחא קדמאה דשבק בה בעלה והולך לו ולא נעשה כך לכל אדם שבעולם זולת למי שמת בלא בנים ולכן יאמר נא ישראל ענין זה כמו זר נחשב להיות סיבה ע"י ביאתו לדחות רוח של אחיו המת דשדי בגווה של האשה יאמר נא מי הכניסני לדחוק על אחי להוציא אותו ממקום שבתו שמא לא טוב הדבר אשר אני עושה ולכן יאמר כי אפילו בצד זה מותר להתיר ציצית הוא סוד הרוח כנ"ל מטלית זה היא היבמה כאמור להוציא אותו משם וליתנו בטלית אחר להיות כי סוף סוף אתר זמין ליה הב"ה בתר כתפוי דג"ע והוא מוכן להכנס באותו הגוף של המת כנזכר שם אבל שלא להניחם בבגד אחר היינו אם היבם לא נשא אשה זו היבמה והוא מדמה בדעתו שיכול להוציא הרוח של אחיו המת משם וליתן אותו באשה אחרת ע"י ביאתו לא מהני ליה כונה זו כלל:

עוד ירצה במאמרו זה מותר ליטול ציציות מטלית זו וכו' הלא זה הדבר מ"ש בזוהר פ' וישב דף קפ"ז וז"ל תא חזי זכאה שלים וכו' ומית בלא בנין והא קא ירית דוכתיה בההוא עלמא אתתיה בעיא ליבומי או לא אי תימא דלבעי ליבומי הא בריקנייא איהו דהא אתריה קא ירית בההוא עלמא. אלא ודאי בעיא ליבומי בגין דלא ידעינן אי הוה שלים בעובדוי אי לאו והיא אי אתייבמת לא הוה בריקנייא בגין דאתר אית ליה לקב"ה דהא בר נש הוה בעלמא ומית בלא בנין ופרוקא לא הוה ליה בעלמא וכו' ואשתלים הכא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי פעמים בא מי שלא הניח בנים בגלגול באשה אחת על ידי יבם אחר ולכן יאמר נא דין זה מותר להתיר ציציות מטלית זה ר"ל מותר גמור הוא להתיר אותו הרוח שהיה חוץ ממקומו נדחה לפי כי גם בן ואח אין לו להוציא אותו מטלית זו היא האשה שלו וליתנם בטלית אחר היינו באשה אחרת שאינה אשת המת לטוב לו כאמור אבל שלא ליתנם בטלית אחר היא אשה אחרת לא יעשה ה' הדבר הזה לטלטלו טלטלה גבר והוא סוד משחז"ל טלטולי גברא עדיף מדאתתא ר"ל דאע"ג כי פעמים האשה מתגלגלת עם האיש לפי שלא הניחו בנים כדאיתא בזוהר פ' משפטים אצל ויצאה אשתו עמו אמנם טלטולי גברא עדיף לפי כי פעמים יגיע למי שלא הניח בנים ואח אין לו צריך להיות מטולטל