מקור חיים - א עה

זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה כי ענין שבועה רוצה לומר כי ממשיך לה משבעה מדות עליונות כנזכר פ' יתרו וכאשר נשבע שאין לה בה וכו' לפי כי המדה זו בסוד אות ה' האחרונה שבשם ובמלואה היא כזה ה"ה סוד שני ההין כי כאשר היא גדולה עולה עד ישראל אמנם בזמן שהיא בסוד ד' אין לה מציאות להתחבר עם ישראל ולכן ישבע שאין לו בה פחות מחציה שהוא סוד ה' ואחר כך שנשבעו שהיתה מלאה בסוד ה' אחר כך יחלוקו ויהיה בזמן ר"ח כי בתפילה מתייחדת עם יעקב ובמוסף מתייחדת עם ישראל ולכן יאמר נא טלית זו של שני שותפין האלה חייבת בציצית לפי כי יש ציצית בסוד יעקב ויש ציצית בסוד ישראל וכאשר מתייחדת עם כל אחד מהם יפרוש עליה הציצית שלו וזה סוד הפ' ופרשת כנפך על אמתך משום דכתיב על כנפי בגדיהם בלשון רבים דמשמע של שותפין הנזכרים והשני ציציות הם ברמז הנזכר לעיל מאמר מן הזוהר פ' שלח לך בפ' צבי לצדיק כי מצדיק חי עלמין נפקין החוטים וכו' ואמנם שם נאמר כי הם ל"ב חוטים כנגדן ל"ב שבילין דנפקין מחכמה עילאה ויש נמי כנגד ל"ב אלהים דעובדא דבראשית כנ"ל ולכן הרמז כנגד ב' ציציות הנזכרים כאמור:

[א] כבר נת' למעלה ענין הציצית מה מעשיו והתועלת אשר נמשך ממנו כמה פעמים כי הוא ממשיך בחינת רוח חדשה בקרב איש ולב עמוק ולכן יאמר נא מותר להתיר ציצית מטלית זה וליתנם בטלית אחר וזה הענין סובב על שלשה אופנים וקרא כולם כי נכוחי' למבין זה יצא ראשונה להגיד כי כן אותו רוח חדש שמרויח האדם על ידי מעשה המצוה אפשר כי לא ימצא בו בדרך קבע רק לפי שעה או לזמן מה ולכן יאמר כי מותר להתיר ציצי' היינו הרוח שהרויח אדם זה ונכלל בכל האיברים שבו שהם רמ"ח איברים ושס"ה גידים כמנין ציצית כנ"ל מותר להוציא אותו מטלית זה הוא דוגמא לגוף האדם כנ"ל וליתנם בטלי' אחר היינו גוף אחר וזה יהיה לאדם לפעמים מפני כי הוא זוכה לרוח אחר יותר חשוב ולכן אותו הרוח הראשון יוצא משם והולך למקום אחר גם זה יהיה ע"ד מה שנת' למעלה כי התלמיד נקרא בן שנאמר הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' ואחז"ל וכי ילדיו היו אלא מכאן לתלמיד שנקרא בן ואין זה בדרך השאלה אלא הוא בן ממש כנ"ל ולכן יאמר נא מותר להתיר ציצית הוא הרוח מטלית זה הוא הגוף הנזכר מן הרב וליתן אותו בתלמיד הוא טלית אחר גוף אחר אבל שלא להניחם בבגד אחר היינו גוף אחר לא יעשה כן לפי כי יש הפרש כאשר מסתלק הרוח מפני העון אז הוא יוצא מן הגוף מפני ההעדר ואז אינו יכול להכנס בגוף אחר לפי שיצא מפני העון אבל כאשר אינו יוצא מסיבת עון אז הולך הוא לגוף אחר שהרי מדקאמר מותר להתיר משמע דמיירי כי אין זה מצד עון ולכן אם אינו נותן רוח זה בכלי אחר אינו יוצא ממנו:

עוד ירצה במאמרו על עיקר הנ"ל כי כאשר כל אחד מישראל יש לו שני חלקים חלק בג"ע וכו' לכן אם זוכה זה האדם נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע וכבר נתבאר לעיל כי על ידי לימוד התורה אפשר לו לאדם להמשיך אליו אותו חלק הטוב מן הזולת ולכן יאמר נא מותר להתיר ציצית זה וכו' ר"ל אם ימצא חסיד אחד שיאמר היתכן שאין זה דרך רמאו' ואונאה גמורה להוציא מן הרשע הרוח שבקרבו וליקח אותו לעצמו אולי ידמה בדעתו כי לא טוב לעשות הדבר הזה ולכן יאמר נא מותר להתיר ציצית זה חלק הרוח מטלית זו הוא הגוף של הבלתי הגון וליתנם בטלית אחר היינו גוף אחר שלכן כתיב אם רעב שונאך הוא הרשע האכילהו לחם של תורה כמשחז"ל וה' ישלם לך שכר אתה נוטל על כך ואתה משלים את נפשך אבל שלא להניח זה הרוח של הרשע בבגד אחר הוא גוף אחר לא ר"ל לעשות להוציא זה הרוח מן הרשע בכדי ולא לעשות באופן להכניס אותו בגוף אחר אין זה מותר לפי שנאבד זה הרוח ולא נכון לעשות כן כאמור:

עוד ירצה במאמרו זה מותר להתיר ציצית מטלית זו וכו' רמז על ענין הגלגול והוא סוד נמרץ להיות כי רבים מן הגדולים חושבים כי אין צורך הגלגול זולת לאיש החוטא שהוא מתחייב בגלגול שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר אמנם הצדיק אינו מתגלגל רוחו ונשמתו ואין האמת כן אמנם יותר ימצא הגלגול לאדם הצדיק מן הרשע שנאמר פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשונאי הם הרשעים שהם מתגלגלים ארבעה פעמים אמנם ועושה חסד לאלפים בענין הגלגול למי לאוהבי ולשומרי מצותי הם הצדיקים וכבר אחז"ל אין דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב וכו' וראיות רבות נמצאו בזוהר ובתיקונים אין להאריך ושם נאמר על מרע"ה שמתגלגל ס' רבוא פעמים והיינו משחז"ל שקול משה כנגד כל ישראל והיינו משחז"ל פעם אחת ישנו התלמידים בקש ר' עקיבא לעוררן א"ל אשה אחת ילדה במצרי' ששי' ריבוא בכרס א' א"ל תלמיד א' ומנו משה ולכן יאמר נא מותר לעשות הדבר הזה להתיר ציציות הטלית הוא הרוח שהיה בגוף זה וליתנו בעלית היינו גוף אחר והוא ג"כ גוף קדוש כמוהו וזה יהיה כדי לזכות את ישראל ועל ידי כן יזכה גם המגולגל באמצעות הגלגול בקרב ישראל כפי צורך הזמן וכפי צורך המקום שמתגלגל שם בתוכה ולכן יאמר אבל שלא להניח' בבגד אחר לא כי זה שמתגלגל מגוף זה ונעתק אל גוף אחר זה יהיה לתועלת כאמור אבל שלא להניחם בגוף אחר לא אינו זז מג"ע כלל שהרי אין מתגלגל לצורך עצמו כנזכר הנה כל הצדדים האמורים האלו היינו לאדם המגולגל לטוב לו ולזולתו ולא מפני חיוב העון אמנם