מקור חיים - א עד

עמה תכף:

מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה וכו' הוא הדבר האמור כי מטט' מכונה לאח ולחבר לתת' ישראל ולכן יאמר מותר ליטול טלית חבירו כלומר תת' ישראל מותר ליטול טלית חבירו מטט' אע"פ כי היא אצלו מותר לו ליטול אותה להעלות אותה למעלה אצלו להתייחד עמה ולברך עליה כי כך אחז"ל שרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה שנאמר זכר ונקבה בראם ויברך אותם ובלבד שיקפל אותה כאשר מחזיר אותה למטט' אם מצאה מקופלת בסוד המיעוט וכן נמי מטט' מותר ליטול טלית חבירו תת' ישראל היא הכלה הנזכרת ולברך עליה אע"ג כי הייחוד שמתייחדת הוא עם הצדיק אמנם מאחר כי נעשה על ידו מברך עליה ובלבד שיקפל אותה ויחזיר אותה למעלה כשהיה מקופלת וכן נמי שייך כל דינים הללו באדם הגשמי עם השכינה לפי שהיא נמצאת עם הצדיק וכדאיתא בתיקונים ובזוהר בפ' בערב היא באה ובבקר היא שבה אצל בעלה אורחיה דעלמא מאן דנסיב אתתא דלאו דיליה באיש עלוי אמנם הצדיק עליון שמח בזה כמש"ה הנני נותן לו את בריתי ולכן אם הצדיק זה הגשמי שואל מחבירו זה הקב"ה שנאמר למען אחי ורעי טלית זו הכלה ואינה מצוייצת רק היא בסוד המיעוט פטור מלהטיל בה ציצית דאף על גב כי האדם מתקן הכלה בסוד פועל צדק כדאיתא בזוהר פרשת אמור דאלבישו למטרוניתא מאנאה ושוו לבושהא וכו' אמנם כל זה לפי שעה אמנם אין כח באדם הגשמי לעשות לה כתר שיהיה קבוע עד שלשים יום כי אז שני מלכים משתמשים בכתר אחד ואנחנו אומרים כתר יתנו לך ה' אלהינו אבל אדם השואל מחבירו זה הקב"ה טלית זו הכלה כשהיא מצוייצת והגיע לה האור עליון מברך עליה מיד תפילת המוספין סוד שבע ברכות וכאשר נאות לאורה מברך אשר במאמרו ברא שחקים וכו' עטרת תפארת לעמוסי בטן וכו' ולכן מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה ואם מצאה מקופל אף על גב כי כאשר היא אצלו מתפשטת ונבנית אמנם אח"כ מחזירה מקופלת לפי שאין באדם כח להעמיד השלימו' שעושה בכנסת ישראל זולת לפי שעה כנודע:

טלית של שותפין חייבת בציצית הוא הדבר האמור כי הכלה זו נקרא של שותפין דהיינו של תת' ישראל והנער מטט' גם הצדיק הגשמי כנזכר ועכ"ז חייבת בציצית דהיינו כי צריך לעשות בה ייחוד בכל מקום צבי לצדיק דכתיב על כנפי בגדיהם בלשון רבים כי הם חייבים לתת בה ציצית ולחבר אותה עם הצדיק כאמור ועל דרך האמור כי השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת כי חבירו הוא אדם הגשמי כי כל ישראל נקראים חברים להקב"ה שנאמר היושבת בגנים חברים ובא להודיע דבר חדש כי ראוי לאדם הצדיק ליטול טלית זו היא הכלה מחבירו זו הקב"ה לפי שהוא שמח כאמור מן הזוהר שנאמר צדיקים יירשו ארץ היינו צדיק עליון והגשמי ירשו הכלה הנקראת ארץ ולכן הוא אמר השואל האדם הגשמי מחבירו זה הקב"ה טלית זו כלתא דא ונתנו אותה לו שאינה מצוייצת לפי כי הצדיק עליון עדיין לא נתייחד עמה לפי כי הצדיק הגשמי יעיר בבקר לעסוק בתורה ומוכרח הוא כי שכינה כנגדו כמשחז"ל אפילו יחיד שעוסק בתורה שכינה כנגדו שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ולכן עדיין אינה מצוייצת כי לילה לאו זמן ציצית הוא כדלקמן לכן פטור מלהטיל בה ציצית קים ליה בדרבה מניה שהוא עוסק בתורה ומייחד אותה עם תת' ישראל ולכן נתן זמן כל שלשים יום ר"ל כל זמן שהוא עוסק בשלש מדות שבהם נברא העולם שנאמר בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו ובהם נבנה ב"ה כמשחז"ל שנאמר וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת והוא כינוי שלשים כדאיתא בזוהר בפ' מן השלשים הכי נכבד משום דכתיב כסותך ולא של אחרים אבל אחר שלשים חייב מדרבנן לפי כי הם משתדלים לייחד אותה עם דודה וזה מפני שנראית כשלו מאחר שעשה קבע לתורה כדאיתא בתיקונים לאותם שקובעים הלימוד נאמר לא תקח האם על הבנים לפי שהיא בקבע עמהם ועושים לה דירה שאלה כשהיא מצוייצת שהרי הגיע זמן של ציצית שהוא זמן הייחוד של חתן וכלה מברך עליה מיד כי על ידי כך נעשה הייחוד על ידו כאמור:

מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה כך הוא הענין על דרך הנזכר כאשר חבירו של איש הישראלי זה הקב"ה כי הוא אומר למען אחי ורעי מותר לאדם ליטול מחבירו זה הקב"ה טלית זו הכלה בכל שעה שירצה ולברך עליה וזה על ידי עסק התורה והמצוה כי אז שכינה כנגדו כאמור גם הפשט לא יופשט כי הוא הטלית עצמו שמתעטף בו הקב"ה מותר לאדם ליטול אותו ולהתעטף בו כך אחז"ל ושמרתם משמרתי כל המצות אני עושה אותם ולכן נוסח של הברכה שתיקנו אשר קדשנו במצותיו כלומר מן הקדושה עצמה שהקב"ה מתקדש בה כביכול נתן לנו חלק ממנה כמשחז"ל קדושים תהיו וכו' למלך שעשו לו שלשה עטרות נטל אחת מהם והשתים בראש בנו כך כי קדוש אני ונאמר והנה איש לבוש הבדים ולכן מברך עליה מיד כי כן נכנס בקרבו רוח של טהרה כנ"ל ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת וזה יהיה על ידי קפליות של תורה כמשחז"ל:

טלית של שותפין חייבת בציצית הלא זה הדבר נתרעם עליו הקב"ה שנאמר רעך ורע אביך אל תעזוב היינו הקב"ה כמשחז"ל וזה יהיה ע"ד הנזכר כי הקב"ה והצדיק הגשמי הם שותפין בשכינה לפי כי השכינה היא תמיד עם האדם הצדיק כי לכן נקרא פני שכינ' כדאי' בזוה' דף קס"ג דשכינת' אסתתר' בגוייהו וכדאיתא בתיקונים וז"ל אלין דעסקין באורייתא לשמה ונטרין פקודהא וכו' אתמר עלייהו לא תקח האם על הבנים ואם לאו שלח תשלח את האם וכו' ולכן ימצא כי טלית זו שהוא רמז לשכינה כאמור היא של שותפין והיא חייב' בציצי' כל אחד מתחייב לעשות בה ייחוד דכתיב על כנפי בגדיהם בלשון רבים:

עוד אפשר לומר טלית של שותפים שנים הם סוד ישראל ויעקב והוא סוד המשנה שנים אוחזים בטלית הם ישראל ויעקב זה אומר אני מצאתיה בסוד מצא אשה מצא טוב ר"ל כי כל אחד הוא מתקן אותה זה אומר כלה שלי כי הכלה היא של יעקב וזה אומר כלה שלי היינו ישראל ולכן