מקור חיים - א סג

הוא סכום הקשרים והחוליות שאנחנו עושים בציצית כפי הכונה אשר יעשה למעלה כך גומל לעצמו אם מכוין לעשות סוד עבד כאמור בסוד הקשרים והחוליות במט"ט כמו כן נק' עבד להקב"ה ואם הוא מכוין בכריכות וחוליות כמספר בן כאמור הנה הוא נעשה בן להקב"ה אמנם העושה כ"ו כריכות וכיוצא הוא פסול מן התורה שהרי אמרו לא יפחות משבע ולא יותר על י"ג אמנם לא נתנו לב למנות הכריכות שבאמצע ולכן כך עושים בארץ ישראל ובכל המקומות הקרובים להם ויראי ה' שבכל מקום כך נוהגים לעשות מאחר כי פה קדוש אמרן בזוהר ולכן כורכין באויר ראשון שבעה כריכות ובשני שמנה כריכות ובשלישי אחד עשר כריכות ובאויר הרביעי שלשה עשר כריכות מספר הכל ט"ל כריכות ומספר החוליות י"ג כמנין אחד כאמור הסוד שלהם ואמנם היות הכריכות מנין ט"ל היינו מלוי שם אהיה פשוט ומלוי ומלוי המלוי ומורי הרב זלה"ה פירש כל זה בפ' הנה בנך יוסף וסימן כי חקך וחק בניך מלת חק"ך ר"ת חוליות קשרים כריכות בגי' בן כאמור ע"ש:

נהגו לעשות בסוף כל חוט קשר כדי שיעמוד בשזירתו הדבר לפי כי בעבור כן מתקיים מ"ש הרשב"י פ' ויקרא בפסוק אכלו רעים דלא מתפרשן:

יש אומרים שצריך לדקדק שיתלה הציצית לאורך הטלית דבענין שתהא נוטפת על הקרן וכבר נתבאר למעלה כי חיבור הציצית עם כנף של הטלית הוא בסוד חיבור חתן וכלה בדרך נקב של הטלית ולכן מוכרח הוא לתת הציצית שהוא רמז לחתן שיהיה על הכנף שנאמר על כנפי בגדיהם ונאמר כמשוש חתן על כלה ולא נאמר עם כלה ולכן צריך שיהיה תלוי על הקרן ואם היה ברחבו לא היה נוטף שהרי כלפי קרקע היה תלוי:

יש אומרים שאין לתת שום בגד בנקבי הטלית שמכניסים בהם הציציות שנראה כעין טלאי ודבר אחר מחובר עמהם ויש מתירין וכן נהגו וירא שמים יצא ידי כולם ויעשה במשי וכיוצא לחזק הטלית ומה גם כי בזה יחשב כאלו הם ב' נקבים ע"ש אוהב ה' שערי ציון שערים המצויינים הם אלו:

[א] הנה נתבאר למעלה כי מצות הציצית הוא לתת לאדם אחרית ותקוה טובה לזמן התחיה ולהועיל לאדם ג"כ בהווה לקנות בחינת רוח חדשה להכניע המלכיות ולכן כל אלו הדברים בא הרמז שלהם בארבע כנפות הטלית לשבור מלפנינו ארבע מלכיות ולתת תוספת קדושה בלב האדם על ידי ל"ב חוטין לקנות לו רוח חדשה שנאמר מארבע רוחות באי הרוח ולקבץ נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ גם לזמן התחיה שנאמר ונתתי רוחי בכם וחייתם ונוסף על כל זה כי אע"ג שחטא האדם באותם ארבעה דברים שהם מונעים את התחיה כנ"ל ובאותם דברים ששנינו ואלו שאין להם חלק לעה"ב יש מקוה לישראל וחי בהם על ידי התשובה שנאמר ורוח חדשה אתן בקרבכם ולכן יאמר נא אם נפסקו חוטי הכנף כי הרמז בזה הוא על כי פסקו מאדם זה אותם הדברים ועל ידי כן פסק ממנו תקוה טובה של ענין התחיה והחלק של עה"ב ולא נשאר בהם רק כדי עניבת כל החוטים הפסוקי' ביחד כשר והנה שיעור זה כדי עניבה יהיה לרמוז כי לא פסק לגמרי כל אחת מהנה כיצד בענין כריעת מודים איזה פעם כרע במודים שלא מדעתו וקרקפתא דלא מנח תפילין פעם אחת נזדמנו לו ולבש אותם מפני איזו פניה וכן לענין כל שאר הדברים נמצא כי לא נפסקו ממנו המדות הללו לגמרי אלא נשאר בהם במה לתלות היינו כדי עניבת כל החוטים ביחד כשר ואם לא נשאר כדי עניבה אפילו בחוט אחד שנפסק ר"ל מדה אחת מאותם הנז' שלא קיים אותה כלל אפילו פעם אחת כלו פסול ואין לזה תחיה הילכך כיון שכל אחד מהחוטים הוא כפול לשנים אם נפסקו שני ראשי' פסול מפני שמורה על מדה אחת שעבר עליה לגמרי המונע ממנו התחיה ומדה אחת נמי המונעת ממנו חלק העה"ב לכן פסול שמא נפסק חוט אחד לפי כי כל אלו החוטים כבר נתבאר שהם ארבעה כנגד הדברים המונעים התחיה וארבעה אחרים כנגד אותם שאין להם חלק לעה"ב ואמנם העיקר אינם אלא ארבעה חוטים לפי כי זה בזה תלוי ומאחר שהגוף כלה ואבד ואין לו תחיה גם הנפש לא תמלא לעה"ב שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא ר"ל כרת לחלק הגוף וכרת לחלק הנפש מפני כי עונה בה ולכן אם נפסקו שני ראשים פסול שמא נפסק חוט אחד ולפי מה שאנו נוהגים לדקדק בשעת עשיית הציצי' לתת סימן בראשי החוטין בענין שלעולם הארבעה ראשים הם מצד אחד של הקשר והד' ראשי' מצד אחר אם נפסקו שני ראשים מצד אחד כשר מאחר כי נמצא בו תרתי לטיבותא ודאי כי יזכה אל התחייה ומה גם לעה"ב שודאי שני חוטים הם והם שני מדות והרי נשתייר מכל אחד הראש השני שהוא יותר מכדי עניבה דאלו כדי עניבה כבר נתבאר שהרצון הוא לומר כי לא ניתק לגמרי מאותה מדה דהיינו כי פעם אחת הניח תפילין במקרה ופעם כרע במודים