מקור חיים - א סב

שלה ארבע אותיות הם מלכים אמנם המלוי שהם חמשה אינם מלכים בפני עצמן והוא ע"ד הנ"ל במאמר הזוהר ואין להאריך בדברים הללו ואמנם ע"י סוד זה בא יבא בקשר אמיץ ענין חוט של אברהם שנתן לו הב"ה לפי שאמר מחוט ועד שרוך נעל נתן לו החוט להקיף על מלכים הללו סוד המלכים הנז' בסוד מקיף חסד אל כל היום והוא יומא דכלהו יומי המקיף כל כריכות הללו שכן נאמר לאברהם לך טל ילדותך כמשחז"ל ואברהם הוא המתקן הכלה כמשחז"ל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה היינו שם ב"ן זה העולה בכל בגי' הוא סוד מ"ש בזוהר פ' תצא דף רע"ו וז"ל וה' ברך את אברהם בכל גדיל ליה בכל מדות טבין והוא גדיל ליה בי"ג מכילן דרחמי וכו' הנה מובן מדברי המאמר כי אברהם הוא הסובב כל הכריכות הללו ולכן באו בתחלה שבעה כריכות כנגד שנק' בת שבע שיש בה ז' מדות ואח"כ שמנה כנגד שהיא דרגא תמינאה כדאיתא בזוהר פ' שמיני דף ל"ז וז"ל כד מטו לכנסת ישראל באיהי תמינאה אתפקד אהרן לקרבא וכו' אחר כך י"א כריכות הוא סוד מ"ש בתיקונים בענין ה' אחד שכתב דהיינו י"א אחר כך באו י"ג כריכות היינו מ"ש במאמר דגדיל לה בי"ג מכילן דרחמי שר"ל גדל אותה אברהם מלמטה למעלה עד שהגיע לה להיות נכללת בי"ג מדות של רחמים ולכן קושר שני פעמים זה על גב זה וחוזר וכורך לפי שכל פעם מן הכריכות הוא שלימות אחד בפני עצמו וכן יעשה עד שישלים לחמשה קשרים כפולים וארבע אוירים ביניהם והיינו נמי הסוד האמור בפ' ארבעה מלכים את החמשה ואמנם היות הקשר כפול זה על גב זה יש לתת רמז בזה לפי כי אלו החוטים הם יוצאים מאות ה' ראשונה ונמשכים עד אות ה' האחרונה הרי הם חמשה קשרים כפולים כי הנה איתא בתיקונים אימא עילאה עד הוד אתפשטת והם חמשה מדות והכלה היא נאחזת ממדת הוד כדאיתא בתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד הרי נעשים ה' כפולים ולפי כי החוטין יוצאים מן הצדיק כמש"ה צבי לצדיק דא צדיק חי עלמין לכן הם נקשרים לפי כי קשר הוא בסוד הצדיק שהוא קושר מדות של הכלה שנאמר כי כל בשמים ובארץ ומתרגמינן דאחיד בשמיא ובארעא והוא קשר המרכבה כדאיתא בתיקונים קשר של צדיקים והוא סוד שורק כדאיתא בזוהר פ' פנחס דף רכ"ח וז"ל קשר דטלית חי עלמין דקשיר קב"ה ושכינתיה בכל סטרין לארבע כנפות הטלית וכו' והארבעה אוירים הוא סוד משחז"ל אוירא דארעא דישראל מחכים וכל אלו מלאים כריכות ואין שיעור לכריכות רק שיהיה כל הכרוך והקשרים רוחב ארבע גודלים והענף שמנה גודלים וכאשר נתבאר הסוד שלהם למעלה:

נוהגים לכרוך באויר ראשון שבעה כריכות וכו' אין ענין זה דבר של מנהג אלא דבר של עיקר ולכן התבונן מ"ש בזוהר פ' פנחס דף רכ"ח וז"ל דטלית לבנה איהו לימינא מסטרא דחסד ואתמר אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות והוכן בחסד כסא. חסד סליק ע"ב חוליין וקשרין דטלית. פירוש הדברים כי הכריכות חשבונם ט"ל כאשר מתבאר לקמן והחוליות היינו שצריך לעשות כל שלש כריכות מחוברות חוליא אחת הם י"ג חוליות וחמש קשרים הם ח"י ארבע פעמים ח"י בארבע כנפות הם ע"ב והיינו כסא של ארבע רגלים ובכן עושה סוד כסא להב"ה ובזה תבין מ"ש בזוהר פ' תרומה דף קל"ג וז"ל כתיב הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא וכו' נעשה נא עלית קיר קטנה וכו' כסא אתקין אברהם באתקשרותא דיליה דעביד טיבו ושלימו דנשמתין לכל בני עלמא ולית תיקונא דכסא אלא בחסד דאברהם כד"א והוכן בחסד כסא עכ"ל ובמאמר זה מובן כי על ידי מצות ציצית עביד טיבו ושלימו דנשמתין דהיינו טיבו בעה"ז שמוסיף הארה והוא ממשיך רוח על האדם כנ"ל ושלימו הוא לזמן של התחיה לפי כי מטטרון הוא אליעזר עבד אברהם הוא שליח להשיב הנשמות לפגרים מתים כנז' בזוהר וזה על ידי שנאמר כי טל אורות טליך היינו זכות ט"ל כריכות של הציצית שזכה בו אברהם כשאמר מחוט ועד שרוך נעל נתן לו הב"ה חוט של ציצית שנאמר לך טל ילדותך ועל ידי אתקשרותא דיליה עשה כסא להב"ה על ידי החסד יומא דכלהו יומי הסובב הכל הוא מש"ה ונשים לו שם כסא וכו' כלומר איש אלהים הנזכר בעלה דמטרוניתא הנק' אלהים נשים לו שם בשם אלהים כסא כי כן הוא שם אלהים בגימ' הכסא וכיצד יהיה לו כסא על ידי החסד שהם ע"ב חוליין וקשרין דטלית לבנה שלכן נאמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים זו ציצית כמשחז"ל הנה מבואר מדברי המאמר כי מוכרח הוא להיות הקשרים ה' והחוליות י"ג וכו' ובכן עולה ע"ב כמנין חסד כנז' ושם נאמר סוד אחר בחשבון וז"ל ואית טלית מסטרא דמטטרון דאיהו טט' כליל ח"י בין קשרין וחוליין ופירש החשבון כיצד ה' קשרין לקבל ה' חומשי תורה ותליסר חוליין לקבל תליסר מכילן דרחמי דאורייתא דאתמר בהון בי"ג מדות התורה נדרשת בהם הרי י"ח בכל כנף ד' פעמים י"ח הרי הם ע"ב דהיינו חסד על דרך הנז' והנה המכוין בזה בשעה שהוא קושר הציצית ומה גם בשעה שהוא לובש הטלית ומתכוין לעשות כסא להב"ה אשריו כדאיתא בתיקונים דף ק"ל וז"ל תא חזי כד בר נש מתעטף בעטופא דמצוה וכו' הא תקין ליה כרסייא בעטופא דמצוה והא אוקמוה והוכן בחסד כסא עכ"ל והנה אדם זה נק' בן להב"ה כדאיתא בזוהר פ' פנחס דף רכ"ח וז"ל שלשה עשר חוליין אית בהון תשעה ושלשים כריכן כחושבן ט"ל ושלשה עשר חוליין כחושבן אח"ד סלקין ב"ן והאי איהו בן יה עמוד' דאמצעיתא כל קשר בדיוקנא דכף ימינא כל חוליא בדיוקנא דאצבע דאית ביה תלת פרקין לקבל תלת כריכות והכי בכל אצבעא תלת פרקין לבר מגודל דאיהו שיעור בין קשר לקשר דציצית כמלא גודל עכ"ל לענייננו הנה מבואר מדברי המאמר כי החוליות י"ג עם הכריכות ט"ל כמספר בן ובכן האדם נעשה בן להב"ה ואפשר דהיינו מה שאנו אומרים אם כבנים אם כעבדים כלומר אם אנחנו מסטרא של אותו טלית של העבד מטטרון כי מלת עבד היינו ע"ב בד' כנפות כאמור טט' לכל סטרא י"ג חוליין וה' קשרים אם כבנים היינו מסטרא דבן דהיינו ט"ל כריכות וי"ג חוליין כמנין בן על כל פנים רחמנו ולכן עיקר גדול