מקור חיים - א נז

והטלית הוא כסוי חטאה ונראין דבריו כי כן הוא הדין לכל העושה תשובה:

[יא] אם הגדיל שקורין אוריליו הוא רחב לא יטיל בו הציצית וכו' זהו מש"ה אל תרבו תדברו גבוה גבוה כלומר כי המרבה דברים בטלים גורם שמדבר במי שהוא גבוה ממנו ואח"כ נעתק לדבר סרה למעלה כמש"ה כי גבוה מעל גבוה שומר היינו שומר ישראל עד מקום כי יצא עתק מפיכם יצא שלא במתכוין וכופר במי שנאמר בו ועתיק יומין יתיב כמשחז"ל אשר אמרו ללשוננו נגביר וכו' מי אדון לנו כופר בו ולכן יאמר נא אם הגדיל שקורין אוריליו היינו חטאת פימו דבר שפתימו אדם זה הגדיל העון כי על ה' הגדיל בעבור שלא קיים אל תרבו תדברו וכו' והוא רחב הרחיב זה העון לא יטיל בו הציצי' רוצה לומר לא יאמר כשם שעביר' מכב' מצו' כך מצוה מכבה עבירה זו אינו כן כי לא יועיל להצילו לפי כי ענין ל"ה שקול כג' עבירו' הנק' גדולות כנ"ל ואם הטיל פסול דעל כנפי בגדיהם כתיב כלו' העיקר לכל העבירו' הוא ענין התשו' ואין המצו' מכפר על העביר' שהרי נאמר כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כך אחז"ל אם יאמר אדם הרי נמצ' בי י' עונו' וי' מצו' יצאו אלו באלו לא יעש' ה' הדבר הזה אלא משלם לאיש כמעשהו ואע"ג דקים לן דאתי עשה ודח' ל"ת אין כונת הענין כי העשה מכפר על ל"ת אלא דוחה אותו כמו ששנינו תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות ולכן אם הטיל בו ציצית פסול דעל כנפי בגדיהם כתיב ר"ל ענין המועיל הוא התשובה הנק' על כמשחז"ל בפסוק נאם הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה הוא המועיל על כנפי בגדיהם ר"ל אע"ג שבגד וגילה כנף אביו לא יזכר ביום שובו מרשעו ומה גם על כנפי בגדיהם כתיב לומר כי הציצית מכסה על הבגידות אשר באדם אמנם זה אינו נחשב מן הבגד כי עון לשון הרע אינו נחשב מכלל הבגידות שהרי הוא שקול כשלש עבירות חמורות ע"ז ג"ע ש"ד הנק' גדולות אבל עולה הוא לענין קשר גודל שהוא מעין גזל כי גדול הוא כמשחז"ל כ"ד חטאות סדר יחזקאל ולא חתם אלא בגזל שנאמר והנה הכיתי כפי אל בצעך או ידמה לענין המנאפים ביד כי הוא עון גדול כנ"ל ולהרחקת ג' אצבעות שהם החמורות כנ"ל דאע"ג כי עדיין לא עשה תשובה מאחר שנתרחק מהם אז הטלית הוא מגין עליו והוא כסוי חטאה כיון שהנקב של עון זה הוא בתוך הבגד בכלל מה שבגד לכן אין מחמירין עליו עתה ועל כל פשעים יחדיו תכסה הציצית כנזכר:

[יב] מנין חוטי הציצית בכל כנף ארבעה כפולים הוא הדבר הנ"ל כי מאחר שהטלית הוא מועיל בהווה לתת תוספת רוח באדם ומועיל להחיות את הגוף להמשיך בו הרוח שנאמר מארבע רוחות באי הרוח וכו' ולכן צריך האדם להיות זהיר מאותם ד' דברים המונעים התחיה שהם הרבית ומי שאינו כורע במודים וכו' ואותם ששנינו ואלו שאין להם חלק לעה"ב המומר והאומר אין תורה מן שמים וכו' ולכן בא מנין החוטים ד' כפולים שהם שמנה להעיר לב האדם להיות נזהר בהם ואם עבר עליהם יזכרו וישובו אל ה' כשהוא מביט בהם כדלקמן ואם הוסיף לעשות עונות אלו פסול ולכן יחתוך ראשי החוטין הארבע' עונות שהם עיקר שהם ענין הרבית ומי שאינו כורע במודים כנ"ל יחתוך אותם כי מאחר שפוסק ראשי עונות הללו הם הסיבו' המביאים האדם לעבור עליהם לכן נמי יזכה אל התחיה לפי כי נחש הקדמוני הוא היה סיבה להביא מות על העולם ולכן המונע עצמו מדברים הללו יצדק לומר עליו דפסיק רישיה כד"א הוא ישופך ראש לזמן התחיה ולכן יתחבם בכנף ר"ל שאם ימצא בו עון אחר מאותם שנאמר ולא יגלה כנף אביו נכללים בתוכם ויכפלם עם ד' עונות אחרים שהעושה אותם אין לו חלק לעה"ב ואז יהיו שמנה לכסות אותם שמנה דברים המונעים התחיה ועה"ב וחי בהם:

[יג] יזהר לחתוך ראשי החוטין כלומר מאחר שנודע הוא כי אין האדם חוטא באחת מן החמורות אלו תיכף אלא בתחילה הוא מכלל מושכי העון בחבלי השוא הם עון עקבי ואח"כ הוא נעתק אל החמורות כמו ששנינו עבירה גוררת עבירה ולכן יזהר לחתוך ראשי החוטין של העונות שהם חבלי השוא לעשותה שמנה וכך יעשה קודם שיכרוך לפי שהכריכות הם המכסי' על החוטין הם העונות שמנה הנז' שאם כרך אפילו חוליא אחת וקשר אפילו קשר אחד ואח"כ חתכם פסול דאע"ג כי יחזור מן העונות הנז' מאחר כי אותם עון עקבי הוא רגיל בהם פשוט הוא כי יחזור לסורו שלכן נאמר יעזוב רשע דרכו הם מנהגים הרעים ואחר כך ואיש און מחשבותיו אף על גב כי מחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה יחזור ממנה לפי שנראה דבר קל בעיניו ואח"כ וישוב אל ה' מן העבירות גדולות ולכן אם לא כך עשה אלא אחר כך חתכם פסול משום תעשה ולא מן העשוי כי הנה בכלל מאתים מנה ומאחר שנמנע מן העבירות גדולות ודאי כי מתכפר לו על עון עקבי נמי אמנם מפני כי לא חתכם מתחלה נמצא כי כאשר חזר מן העבירות אלו לא קיים תעשה ולא מן העשוי כי כאשר האדם פורש מעון עקבי פשוט הוא יפרוש מן העונות אלו אמנם אינו מקיים תעשה לך מחדש תשובה אמנם כשפוסק ראשי החוטין וחוזר בו מעון עקבי וחוזר ופורש מן העונות מקיים תעשה לך תשובה מחדש ולא מן העשוי עקבי כנז':

[יד] יקח ארבעה חוטין מצד זה וד' מצד זה וכו' להיות כי תכלית הרצון הוא שיתבונן האדם במעשיו בדרך פרט ולא יעשה תשובה סתם ולזה מתרעם הנביא ואומר הוי גוי חוטא עם כבד עון כלומר הוי על גוי שהם מחזיקים עצמן כלם בהשואה אחת ואומרים בפיהם