מקור חיים - א נד

כן הוא מפורש בזוהר פ' שלח לך דף קע"ה וז"ל מכנף הארץ דא כנף דציצית וכו' צבי לצדיק דא צדיק חי העולמים דאינון חוטין אינון שפירו דיליה וכו' הנה מזה נלמד שצריך להיות שזור אמנם אם לא היו טווין לשמן פסולים כאמור:

וזש"ה ועשה לו כתונת פסים היינו טלית קטן לפי כי הוא בסוד הצדיק וכן מלת פסים אותיות יוסף ואות מם במספר תר' כמנין ציצית וז"ש ועשה לו ר"ל לפי שהוא בסוד ו' אין צורך רק לאותיות יס"ף ולכן ניצול מאשה רעה ויעזוב בגדו בידה היינו מש"ה על כנפי בגדיהם ולכן אמר יעקב אחרי ראותי את פניך שנאמר חכמת אדם תאיר פניו כי עודך חי היינו סוד הטלית חי' לכל סטרא כדאיתא בזוהר והבן כל זה:

[ב] טוואן עכו"ם וישראל עומד על גבו ואומר האיש הישראלי שעושה אות' לשם ציצית להרמב"ם פסול ונראין דבריו לפי כי כבר נתבאר שצריך להיות בכל מצוה מחשבה דיבור ומעשה כלם כאחד שוים לטובה כדי שיהיה כח בציצית אח"כ לאמר לאסורים צאו ואלו הם האיברים של האדם שהם תחת רשות היצה"ר כאשר הגיעו לידי עבירה באשה רעה או בעד אשה זונה כנ"ל ועל ידי הציצית הוא ניצול שלכן מלת ציצית עולה תרי"ג ונעשה בן להב"ה כאשר יבא לקמן ועוד מטעם שנאמר דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית ר"ל מתחילת מעשה מפני כי איש הישראלי יש לו לכוין בעשייתו לא כן עכו"ם ונוסף עוד מטעם הנז' כי עכו"ם אין בהם בחי' רוח זולת נפש לא מטוהרה כנזכר בזוהר בכמה מקומות וכאשר הוא נימול אז יקנה נפש קדושה מא"א ע"ה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן:

[ג] אם נתפרקו משזירתם ונעשו י"ו כשרים שהרי כבר קנו הקדושה מתחלה בשזירתם והוא שנשתייר בשיזור כדי עניבה כי בזה עדיין קדושה ראשונה נמצא בהם:

[ד] ארך החוטין השמנה אין פחות מארבע גודלים ויש אומרים י"ב וכן נהגו הכי איתא בזוהר פ' פנחס דף רכ"ח וז"ל ושיעור אורכה דציצית דתקנו אורך כל הציצית תרין עשר אצבען בגודל וכו' שליש גדיל ושני שלישי ענף עכ"ל והנה למעלה נתבאר לענין הברכה שיש בה י"ג תיבות כי הרמז הוא להודיע כי ע"י הציצית קונה האדם בחי' רוח ולפי שנאמר מארבע רוחות באי הרוח הרי הם י"ב שהם ארבעה פעמים רוח ומה גם עתה יבא הרמז במספר י"ב גודלים הללו ארבע תיבות של מלת רוח כי כן הוא אומר מארבע רוחו' באי וכן מפורש בזוהר באדר' רבה דף ק"ל ונח' עליו רוח ה' וכו' כי תדרשנו ימצא לך אמנם היות בשיעור גודל לרמוז כי אין זה בחי' רוח הכללי הנמצא באדם אלא רוח מחדש וזה יהיה לו כאשר יהי' גדול והם י"ב שנים גדולים מעוברו' כי הם בקרוב לי"ג ומה גם היות כשיעור גודל היינו לענין הרמז להודיע שמציל מן העבירה על דרך משחז"ל לא כל האצבעות שוות לכן צריך להיות כשיעור גודל להגיד כי ינצל מגודל לבב דמעיקרא לא הגיע להכשל בעבירה אלא מגאוה וגודל לבב כמשחז"ל כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש שנאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד ואשת איש לא נפקא מכלל זונה ואמנם השליש גדיל כי זה הוא שמציל מן החטא שנאמר גדילי' תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה וכו' כנ"ל והם ארבעה גודלים להגיד משחז"ל המתגאה כופר בהב"ה שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך ומאחר כי הציצית מביא בלב האדם יראת ה' שנא' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ימצא טוב טעם לד' גודלים של גדיל הנזכר כי הנה אמרו חז"ל ג' דברים אין אדם נצול מהם בכל יום אבק לשון הרע הרהורי עבירה ועיון תפלה ולכן כנגד אבק לשון הרע יהיה ענין הגדיל לפי כי כך אחז"ל שקול לשון הרע כנגד שלש עבירות ע"ז ג"ע ש"ד וכלם כתיב בם גדולה ע"ז חטאה גדולה ג"ע ואיך אעשה הרעה הגדולה ש"ד גדול עוני מנשוא ושם נאמר לשון מדברת גדולות הנה הם ארבע עבירות הנק' גדולה ולכן כנגדן באו בציצי' ארבע גודלים של גדיל להנצל מעונות אלו ושני שלישי ענף להציל משאר העונות שהם נפרדים ואין נמצאים באדם אחד ומה גם יהיה הרמז בזה על הדברים הנ"ל כי העובר עליהם אין לו תחיה המלוה ברבית חיה לא יחיה ומי שאינו כורע במודים וכו' וכנגד מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעה"ב עע"ז והאומר אין תורה מן השמים והאפיקורו' וכו' שב וברור לעצמך י"ב דברים להודיע כי על כל אלה הדברים אין מתחייב עליהם עד שיעברו עליו י"ב שנים שלמים כי חייב במצות דרבנן ונחלקו שמנה לחוד לפי כי מאז התחיל זמן הפעוטות וכן נמי בא הרמז בזה לענין הגלגול שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר והם ג' גופים הגוף המתוקן הוא כנגד הארוג שהכריכות מחוברות והכל קשר אחד ושני גופים אחרים כנגד הענף וכלם יש להם תקנה ולכן באותו שליש גדיל שהוא ארבעה גודלים שמתקן ד' עבירות גדולות המונעים התחיה בא עליהם ט"ל כריכות כדלקמן לרמוז מה ששנינו כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא כאחיך והוא לוקה ט"ל הכאות ומכסה על העבירות של הגדיל כמה דאת אמר כסוי חטאה וע"י כן כלם יקומו לזמן התחיה השלשה חלקים שליש גדיל רמז לחלק הנשמה ושני שלישי ענף כנגד נפש ורוח המתחברים עם ט"ל כריכות כנגד מש"ה הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טליך למי שהיה רגיל בטלית שנאמר בה מארבע רוחות באי הרוח שהם י"ב כדבר האמור:

אחד מן החוטין יהיה ארוך יותר כדי לכרוך בו הגדיל והוא כנגד חוט של אאע"ה לפי שאמר מחוט ועד שרוך נעל לכן נתן הקב"ה לבניו חוט התכלת בציצית שגורם לאדם היראה לפי שנאמר ירא אלהים אתה והיראה היא שקולה כנגד הכל כמשחז"ל אין לו להקב"ה