מקור חיים - א נב

אור מלמעלה כל אחד כפי מדרגתו ולכן יאמר נא כאשר הם פתוחים למטה ויש להם ארבע כנפות לצד מטה אז צריך התפשטות אור כדי להאיר על החשמלים התחתונים ממנו ולכן אם רובו סתום פטור ואם רובו פתוח חייב וסוד הענין יובן עם מ"ש בזוהר פ' פקודי רמ"ז וז"ל חשמל אורפניא"ל דקאמרן. בדא אשתמודען חיים לעלמא כד אתדן עלמא לטב כדין נהיר רוחא דא וכל חיין וכל חידו אשתכח וכו' וסימניך באור פני מלך חיים וכד אתדן עלמא בדינא כדין ההוא סטרא אחרא שלטא והאי רוחא אגניז ואתחשך וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי בזה החשמל נמצא כאשר נגלה חיים וטוב וכאשר נגנז אתחשך ומאחר שהוא בחינת המלבוש הנזכר לכן הולכים אחר הרוב אם רובו סתום פטור דהיינו כי אז אין ממשיכין עליו אור מלמעלה מחיים עליונים להשפיע לתחתונים אעפ"י שהוא פתוח לצד מטה וכאשר רובו פתוח חייב בציצית כי מורה שנמשך על אותו מלבוש אור מל"ב שבילין לתת חיים לתחתונים לפי כי השבילין נפקין מחכמה כנ"ל ונאמר והחכמה תחיה בעלי' וגם לזולת שנאמר תורת חכם מקור חיים לסור ממוקשי מות ואם חציו סתום וחציו פתוח מטילין אותה לחומרא וחייב בציצית דאף על גב כי כאשר חציו סתום מורה שיש העדר בתחתונים ולכן זה דרכו להיות נגנז ואתחשך כנ"ל אף על פי כן מטילין אותו לחומרא להאיר לתחתונים וחייב בציצית להמשיך אור עליו מל"ב שבילין הם חיים העליונים לתת לטוב לפני האלהים ואין יוצאין בו בשבת לפי כי ביום השבת לובש אדם העליון סוד חשמל שהוא מלבוש יותר עליון ואין יוצא ממנו אור למטה אלא ממקומו נהנים ממנו כי כולו טוב וחסד וחיים טובים:

קאפא שהיא פתוחה וכו' אל יקשה בעיניך כיצד ימצא דוגמא לאלו הדברים למעלה ואיך יצדק פירוש או סוד על דברים גשמיים הללו כי כמה וכמה שינויים ימצאו למעלה יותר מאלו כאשר תתבונן מה שהגדתי למעלה כי המלבוש הוא בחינת חשמל והוא סוד המרכבה התבונן כמה מיני מרכבות יתכן להיות ולכן לא תקשי לך מדי מאחר כי כל דבר החיצון הוא בחינת מלבוש למה שלפנים ממנו כדאיתא בזוהר פ' בהעלותך דף קנ"ב וז"ל ת"ח אית לבושא דאתחזי לכלא וכו' ת"ח הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא שמיא וחיליהון אינון לבושא וכנסת ישראל דא גופא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי להיות צבא השמים מלבישים למה שהוא למעלה מהם לכן הם נק' לבוש ובדברי חז"ל בצע אמרתו בזע פורפירא דיליה וכן איתא בזוהר נמצא כי המדה אחרונה נק' מלבוש ונאמר הוד והדר לבשת ונאמר לבושיה כתלג חוור ובתיקוני' וביומא דשבתא אתפשט קב"ה מהני לבושין ואתלבש בלבושין דבריאה ואין להאריך ולכן יאמר נא קאפא שהוא מלבוש פתוח ונפרש הענין במטטרון משום כבוד אלהים הסתר דבר ואמנם המשכיל יבין כי גם למעלה שייך הענין בכמה מקומות דוגמא לזה לפי כי במטטרון מתלבש הצדיק עליון בסוד כי שמי בקרבו כנודע מן הזוהר והתיקונים והיינו שהיא פתוחה ומה גם אשת מט"ט היא שפחה העבריה של הכלה כדאיתא בזוהר פ' תצא ובתיקונים והיא פתוחה בענין שיש לה ארבע כנפים לפי כי גם היא מתהלכת בין החיות שהם ארבע דאית להון ד' אנפין וד' גדפין שנאמר וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם אם יקבעו בה אישטרינגא לעשות אותה כסתומה היינו לחבר אותה בחינה אחת מן התחתונים שהם מצד סטרא אחרא לעשותה כסתומה אינו מועיל זה לפוטרה מן הציצית והענין כי הנה כל המדות עליונות הם פתוחות מצד מטה כדי להשפיע על התחתונים בסוד עלה ועלול כדאיתא בזוהר פ' שמות בענין איש וביתו באו ואמנם הקליפה מתגברת ועולה ומלבשת סטרא דקדושה וסוגרת האורות עליונים כדאיתא בזוהר פ' ויקהל דף ר"ג וז"ל ענן גדול וכו' אבל עננא דא עננא חשוך דלא נהיר כלל אבל מנע כל נהורין דלא יכלין לאתחזאה קמיה וכו' ומתוכה כעין החשמל מתוכה דמאן מתוכה דההוא נוגה כעין החשמל הא אוקמוה חיוון דאשא ממללן אבל מבוצינא קדישא שמענא עלה רזא דרזין. כד ערלה שרי על קיימא קדישא לסאבא מקדשא כדין ההוא מקדשא אתעכב מלגלאה רזא דאתקיימא מגו ערלה וכד האי נוגה עאל לגו ואפריש בין ערלה ובין מקדשא כדין אתקרי חשמל חש ואתגלייא מל וכו' הנה מבואר מדברי המאמר שהקליפה סוגרת בעד האורות העליונים לפעמים והיינו שרודף סטרא אחרא לעשות סטרא דקדושה כסתומה בסוד הערלה וכן שלא להשפיע למטה וזה יהיה גורם למנוע הייחוד כנזכר במאמר ולכן נאמר פתחי לי אחותי רעיתי וכו' שראשי נמלא טל שהוא סוד הטלית והציצית שנאמר כי טל אורות טליך אז מכנף הארץ דא ארץ החיים כסותא עילאה זמירות שמענו צבי לצדיק חי עלמין ולכן אין מועיל תיקון זה לפוטרה מן הציצית דאע"ג כי סטרא אחרא מתגברת לעשות סטרא דקדושה כסתומה ר"ל כמו הקליפה שהיא סתומה מפני כי אין למטה ממנו להשפיע על זולתם זאת ועוד אחרת מפני כי אין להם ייחוד כדאיתא פ' בלק דשארי בחיבורא וסיים בפירודא שנאמר אשר הלך חשכים ואיתא בזוהר פ' משפטים ז"ל אל אחר אסתרס ולא עביד פירין ונאמר יתפרדו כל פועלי און ולכן מתגברים להלביש לשפחה העבריה כדי לסתום אותה ולמנוע ממנה הייחוד ולכן בא הדין בגשמי כי אינו מועיל תיקון זה לפוטרה מציצית ר"ל שלא יהיה מאיר לה מטטרון מאותו ציצית שלו אם לא תהיה הקליפה קבועה מחצי ארכה ולמטה לכל הפחות כי אז הקליפה גוברת וסותמת וגם שתהיה קבועה למטה מן החגור כי כן הענין במטטרון שהנה הפסוק עשה הפרש זה שנאמר ממראה מתניו ולמעלה כעין חשמל וממראה מתניו ולמטה כמראה אש לפי כי מטט' הוא סוד עץ הדעת טוב ורע כדאיתא בזוהר ובתיקונים ואפילו הצלם של נבוכדנצר שחיק מחיק יש הפרש שנאמר חדוהי ודרעוהי די כסף ואח"כ מעוהי וירכתוהי די נחש ובתיקונים דף ק' וז"ל הא רזא דאילנא דעץ הדעת טוב ורע דלא עתיד קב"ה לגליא ליה וכו' עד דייתי מלכא משיחא וכו' א"ל ברי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ממראה מתניו ולמטה הוא רע נבוכדנצר הוה ידע ביה דהכי עביד