מקור חיים - א נא

אחרא ודא איהי חיה. ואלין אינון חיות. כתיב היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר דא היא חיה דמרבעא לארבע סטרין דעלמא ודא איהו דקיימא כרסייא לדיוקנ' דאדם כמה דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וכו' הנה מבואר כי המדה זו היא מתרבעת לארבע רוחות ולכן בא החיוב להיות הטלית בארבע כנפות כאמור:

וכן איתא בזוהר פ' פנחס מטט' דאיהו כולל ארבע חיות הקדש ולכל חיה ארבע אנפין וארבע גדפין ולכן אם יש לטלית יותר מארבע כנפות חייבת ועושה לה ד' ציציות בארבע כנפיה המרוחקות זו מזו וכן אם יש לה ארבע וחתך אחד באלכסון ועשאו שנים הרי נעשית בעלת חמש וחייבת מאחר שנת' כי כל חיה יש לה ארבע אנפין וארבע גדפין כנז' ואיתא בחגיגה כתיב שש כנפים לאחד וכתיב וארבע כנפים לאחת ל"ק כאן בזמן שב"ה קיים כאן כשאין ב"ה קיים ולכן לרמוז על ענין זה בא החיוב בטלית הגשמי אפילו בעלת חמש או בעלת שש חייבת בציצית שהרי אפילו בזמן שב"ה היה קיים והיו שש כנפים לאחד חייב בציצי':

כפל קרנו' טליתו וקשרם או תפרם וכו' מאחר שנתבאר כי הריבוע הוא מוכרח לטלית בין למעלה שהוא בסוד מם סתומה כאשר היא רובצת על הבנים וכן נמי המדה האחרונה מרבעא לארבע סטרין דעלמא וכן מטט' הוא בין ארבע חיות הקדש ולכן אעפ"י שכפל קרנו' הטלי' וקשרם או תפרם לא נפטרה מן הציצית אעפ"י שנראית שאין לה כנפו':

טלי' של בגד וכנפיה של עור וכו' מאחר שאמר הכתוב על כנפי בגדיהם משמע שהקפיד הכתוב שיהיו של בגד והסיבה שנאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והנה המתרגם אמרי לבושין דיקר על משך בשריהון וחז"ל אמרו דבר הבא מן העור או דבר שהעור נהנה ממנו אמנם מן הזוהר והתיקונים נראה שהיו של עור ואין לי עסק בביאור זה עתה אמנם מדקאמר קרא עור יצא דין זה ואמנם הענין יובן כאשר נתן לב כתונת עור למעלה מה הם אמנם אבין הענין ממ"ש בזוהר פ' פקודי דף רס"ח וז"ל תא חזי כד איתער לישנא בישא לתתא כדין האי נחש עקלתון סליק קשקשוי ואוקים לון בסליקו ואתער מרישא ועד רגלוי וכו' קשקשוי אלין אינון כל גרדיני נימוסין דלבר וכו' הנה מובן מזה כי העור הוא כינוי לגרדיני נימוסין וכן נמי כאשר נעריך למעלה ארבע בחינו' שהם עצמו' וגידין ובשר ועור הם בחינות מדו' ומחנו' עליונים כדאיתא בזוהר פ' פנחס גם בתיקונים מובן משם ולכן יהיה כונ' מ"ש בזוהר שהיו מסטרא דחוויא חוזר על בחינ' העור אבל הכתנו' עצמן לא היו של עור ולכן חז"ל אמרו דבר שהעור נהנה ממנו או דבר הבא מן העו' ובזה יובן משחז"ל בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות אור פירוש שהכתנות היו אור והיו על העור וסוד הענין הוא הנ"ל דקב"ה מתלבש בארבע קליפין והרמז במ"ש בתורתו של ר' מאיר שהוא דוגמא לתורה העליונה שהלבוש שלה הוא אור ואפילו בתורה שבע"פ עליה נאמר שש וארגמן לבושה אמנם כאשר מתלבש למטה במטט' אז הם של עור כנ"ל ולכן טלי' של בגד וכנפיה של עור חייב' לפי כי כך היא המדה למעלה היא עצמה סוד בגד דהיינו כסותך ומתלבשת בעור אמנם היא של עור שהוא דוגמא לקליפה כאמור וכנפיה בגד פסולה כי זה מורה על תגבור' הקליפה שנעשי' עיקר וסטרא דקדושה למטה טפלה לה וכן לא יעשה חלילה והוא סוד משחז"ל אמר הנחש הראש לזנב עד אימתי אתה מהלך תחילה וכו' הוא סוד מ"ש בזוהר פ' במדבר בענין רישא וזנבא נתבאר במקומו והבן:

היו לה שלש כנפו' ועשה בהם שלש ציציו' וכו' המובן מזה היא כי מאחר שהציצי' הוא חוב' גברא ולא חוב' מאנא כדלקמן ולכן לא טוב הוא לעשו' התיקון פסקי פסקי לפי כי הציצי' הם ל"ב שבילין דנפקין מחכמה עילאה ולכן הם מתפשטים בפעם אחת ולא לפרקים ולכן אין ראוי לעשו' כך ואינו מועיל כאשר השלים אח"כ ועשה לה כנף רביעי והטיל בה ציצי' כי נמצא שהוא פוגם בענין הציצי' שעשה אותו פסקי פסקי ופגם נמי בכנפו' שהם רמז לאו' מם מרובע' כנ"ל אמנם מאחר שהטעם הוא משום תעשה ולא מן העשוי הוא ענין אחר ויתבאר לקמן כי מה טעם מצו' ציצי' הוא בכל יום ולמה אינו מספיק להיו' פעם אחת בשנה דוגמא של לולב וסוכה ולמה יהיה נוהג תמיד:

אין כופלים את הטלי' ומטילים ציצי' על כנפיה כמו שהיא כפולה לפי כי זה מורה על העדר השלימו' העליון דוגמא למשחז"ל למה הוולד דומה כשהוא במעי אמו מקופל ומונח כפנקס וכו' וכן הכלה מתרעמ' על דודה שלמה אהיה כעטיה כנ"ל ולכן אסור אלא אם כן תפרה כלה ואפילו מרוח אחת כי בהכי משמע כי זה הוא השיעור שלה מתחלה:

הטיל ציצי' על גבי וכו' מאחר שנתבאר למעלה כי הציצי' הוא בסוד ל"ב שבילין דנפקין מחכמה עילאה ולכן כאשר הטיל ציצי' על גבי ציצי' אם נתכוון לבטל את הראשונה מאחר כי לא נעדר האור עליון כשרה ועדיין נמשך למטה אמנם סוד הענין כי הנה נתבאר בענין החוטין של הציצי' שהם ארבע כפולים בסוד ל"ב שבילין דנפקין מחכמה עילאה ול"ב אלהים דעובדא דבראשית ולכן כאשר הטיל ציצי' על גבי ציצי' מאחר שנתכוון לבטל הראשונה הרי עדיין לא פגם בזה אע"ג שהוסיף מאחר כי כונתו היתה לקיים הראשונה בלבד שהם חיבור אבא ואימא ותו לא אמנם אם נתכוון להוסיף אעפ"י שחתך אח"כ אחת משתיהן פסולה וסוד הענין כי מאח' שידענו מן הזוהר פ' ויקרא בפ' אכלו רעים כי אבא ואימא נק' רעים משום דלא מתפרשן שלכן הם ארבע חוטים כפולי' רמז לאותם שבילין עילאין שהם מחוברים ונכללים עם ל"ב אלהים דעובדא דבראשי' ושניהם לא מתפרשן כאמור אמנם כאשר זה נתכוון להוסיף משמע מתוך מחשבתו כי שני ציציו' הם למעלה דהיינו ל"ב שבילין לחוד ול"ב אלהים לחוד ואין נכללים זה בזה והא ליתא חלילה ולכן אע"ג שחתך אח"כ אחת משתיהן פסולה:

מלבושים שהם פתוחים מן הצדדין למטה וכו' הנה נתבאר למעלה כי מלבוש הוא סוד החשמל וכן עולה מלבוש בגי' חשמל אמנם כמה מיני חשמל הם וכלם הם בסוד מלבוש ולכן צריך להמשיך עליהם