מקור חיים - א נ

דלית לון גופא בהאי עלמא ינקין מההוא נהירו דנפיק מאינון נהרי אפרסמונא דכיא ומתענגי בעינוגא דא עילאה וכו' להיות כי הצדיקים הם יושבים למטה באותו אפריון אמנם הם חסים במדה זו אות מם סתומה והם יונקים ממנה לכן אמר במאמר בצל מי שאמר והיה העולם ובזה יבא הפ' אל נכון מש"ה מה יקר חסדך אלהים דעובדא דבראשי' שנאמר בו ויאמר אלהים היינו מי שאמר והיה העולם וכן נמי כינוי מי הוא במדה זו והוא אמר בעשרה מאמרו' והיה העול' שהוא סוד תפארת ישראל בסוד הקצוו' ולכן תמה ר' אבהו ע"ה ואמר כל אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי כמ"ש ישעיה ע"ה דהיינו משחז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק י"ש עולמו' זה זוכים בשכר שהם יגיעים להכניע הקליפה כמש"ה יששכר חמור גרם ר"ל שהיה מכניע חמור של הקליפה ומוריד אותו למטה ע"י עסק התורה כדאיתא בזוהר ולכן הנה שכרו אתו י"ש שכ"ר וכן נמי אמר ישעיה לריק יגעתי להכניע הקליפה שהוא בג"י רי"ק ולכן ודאי כי השכר שלו י"ש עולמו כדאי' אכן משפטי את ה' למעלה ופעולתי את אלהי היא הכלה הנקראת אלהי ישראל אני והוא בהשואה אחת כמו שיונק' מאפרסמון זה גם אני יונק וכך על יסוד זה תמה רבי אבהו ואמר כל אלין דאבהו וכו' ולכן הכלה ימצא לה ארבע כנפו' על עיקר אימא עילאה דמרבעא לארבע סטרין דעלמא ולכן גם היא החיה דמרבעא לארבע סטרין דעלמא תתאה ואז נמשך לה סוד הציצי' לפי כי היא אין לה מעצמה ולכן הנשים פטורים כדלקמן ואמנם כאשר אין לה ארבע כנפו' פטורה והסיבה הוא כאשר היא גולה וסורה שלכן אמרה הגידה לי שאהבה נפשי וכו' הוא מ"ש בתיקונים במאמר הנ"ל דף ל"ט וז"ל למלכא דהוה ליה מאנא דיקר ואיהו מחבב' לגביה וכו' לזמנין עביד מינה לבושא וכען דאיהי מתרחקא ממלכא אתמר במלכא לבשו שמים קדרו' ושכינתא אמרה אל תראוני שאני שחרחור' וכו' ולכן אמריה תאמר הגידי לי שאהבה נפשי איכה תרעה באמצעו' קדרו' זה רועה ישראל האזינה כי מתחלה נאמר משם רועה אבן ישראל כלומר על ידי שמתחבר החתן עם אבן זה נק' רועה ישראל ועתה איכה תרעה ואני שלמה אהיה כעוטיה בשחרו' זה מעוטפ' כאבל כי במקום שהיה לי עטיפת הטלית עתה אני מעוטפת באמצעו' הקליפו' שהם ארבע כנודע מן המאמר ובמקום שהיה שם אהיה שהוא סוד מם סתומה מגיע אצלה עתה מדת אהיה כעטיה נמצא שלמדנו מן המאמר כי בזמן של גלות מתעטפ' בתוך הקליפו' שהם ארבע כאמור במאמר זה הנ"ל וז"ל ובההוא זמנא דאיהו בחשוכא מתלבש בתהו ובהו וחשך ותהום כביכול אתוון אינון בפירודא ולא מתייחדין תמן ולבתר דנפיק מנייהו והיה ה' וכו' יהיה ה' אחד ושמו אחד בההוא זמנא כל חיוון יתערון בניגונא וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבלא ליה בחדוא וכו' לכן להגיד על עיקר זה אנו לוקחים הטלי' והציצי' כאשר אנו אומרים מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפו' הארץ ובכן נמי סמיך ליה ושבור עול העכו"ם מעל צוארינו מפני שהנה קבלנו עלינו עול מצו' כי אז טלי' זו אין לה ארבע כנפו' לפי כי כלם הם מחוברים ביד האדם ולכן היא פטורה מן הציצית לפי שהיא על הלב אז באותה שעה וכאשר יש לה יותר מארבע דהיינו הרמז כי מדה זה מתלבש' בעולמו' התחתוני' היא נק' בשם אלהים שהם חמש אותיו' שנאמר מלך אלהים על גוים וכו' כאשר ישב על כסא קדשו ולכן חייבת בציצי' בארבע כנפיה המרוחקו' זו מזו כדי להאיר לתחתונים להיות כי השלימו' שלה הוא בשם הויה כדאיתא בזוהר פרשת בלק דף קפ"ז וז"ל המלאך הגואל אותי וכו' כד שליח מגו אבא ואימא אקרי מלאך וכיון דשארי בדוכתיה על תרין כרובין הויה שמיה ולכן עושה לה ארבע כנפו' בארבעה כנפיה המרוחקו' זו מזו יותר לפי כי אות ה' באמצע לא צריכה כי היא השורש שלה:

יש לה ארבע וחתך אחד באלכסון ועשאו שנים וכו' היינו הטעם לפי כי לפעמים הויה שבמדה האחרונה אות אחת האחרונה היא אות ה' יורדת למטה בעול' הבריא' חלק ממנה הוא הנרצה בזוהר במאמר פ' בלק בפ' מעין גנים שביאר ר' פנחס ע"ה ולכן ימצא שיש במדה זו חמשה אותיו' ולכן הרי נעשי' בעל' חמש וחייב' בציצי' ובפירוש זה אתי שפיר מ"ש בזוהר פ' שלח לך דף קע"ה וז"ל מכנף הארץ דא כנף דציצי' דאיהו כנף הארץ עכ"ל לענייננו ובדרך זו אלך יתבארו כל הדינים ולכן אין להאריך בהם שב וברור לעצמך:

אמנם כדי לעמוד על דבר אמת הנ"ל דקב"ה אתלבש בארבע קליפין תהו ובהו חשך ותהום אקדים מ"ש בזוהר פ' פנחס דף רכ"ו וז"ל אמר קב"ה למשריין דלעילא מאן דמצלי בין יהא גבור בין יהא חכם בין יהא עשיר בזכוון וכו' לא ייעול בהיכלא דא צלותיה עד דתחמון ביה סימנין אלין וכו' למאן דאיהו רשים באלין סימנין בלבושיה תקבלון צלותיה סימנא חדא דיהא רשים בצלותיה בתכלת בכנפי מצות ציצית דאיהי דמיא לרקיע דאיהו מטטרון וכו' ובגין דא אוקמוהו רבנן שיעור הטלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והאי איהו דאתמר ביה ונער קטן נוהג בם והאי איהו נוהג בארבע חיוון וכו' והאי תכלת איהו דין דינא אדני דינא דמלכותא דינא וכו' לעילא באילנא דחיי לית קליפין כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק לתתא אית קליפין במטט' וכו' דבזמנא דקב"ה לבר ממלכותיה אתכסי בגדפין ואנפין דעבד דיליה הה"ד וירכב על כרוב ויעף ואינון קליפין דסחרין ארבע חיוון דמטט' אינון תוהו ובהו וכו' הנה נתבאר מדברי המאמר כיצד ימצא שהב"ה הוא מתלבש בתוך הקליפות חלילה אלא באמצעות מטט' וארבע חיות הקדש כאמו' ובכן יובן מ"ש במאמר הנ"ל מכנף הארץ דא כנף דציצית דאיהו כנף הארץ גם הסמיכות שאנו אומרים ושבור עול הגוים מעל צוארינו ולכן בא הדין בגשמי טלית שאין לה ארבע כנפות פטורה לפי כי הטלית זו היא הנכללת במטט' היא החיה דמרבע' לארבע סטרין דעלמא כדאי' בזוהר פ' פקודי דף רמ"ב וז"ל ר"ש פתח בלכתם ילכו וכו' ואי תימא כי רוח החיה באופנים כתיב הכא נמי דא חיה דאיהו לסטר ימינא לסטר שמאלא ולסטר קמא ולסטר