מקור חיים - א מט

מן הדברים המונעים התחיה לעשותה כסתומה כדרך החוטא פעם אחת שסותמים העון שלו ואין מפרסמין אותו שנאמר כסוי חטאה כנ"ל כדי לפוטרה מציצי' כי יאמרו יאבד זה הגוף ולא תכנס בו הרוח שלו אינו מועיל תיקון זה כלומר אע"ג שהם מודים כי האדם זה שלם בכל המדות שהם מחייבים התחיה רק בדבר הזה יאמרו כי מפני זה לא יחיה אינו מועיל תיקון זה ר"ל טענה זו אם לא תהיה קבועה בו מדה זו או סברא זו מחצי אורכה ולמטה לכל הפחות כלומר שמפרסם סברתו ומגלה אותה לעין כל וגם שתהיה קבועה למטה מן החגור הוא מש"ה כאשר ידבק האזו' אל מתני איש כן הדבקתי אתכם אלי ואדם זה הסיח דעתו וכונתו מדבקות זה באחד מן הדברים ששנינו ואלו שאין להם חלק לעה"ב צריך שיהיה באדם זה תנאים הללו למען שיהיה הרוב הסתום משאר הדברים המחייבים התחיה רק הם סתומים ואין מפרסם אותם רוב הנראה לעינים אם היה מודה בהם לעין כל דאל"כ יאבד אדם זה ואין לו תחיה מפני מראית העין כי יאמרו התבוננו מאד כי אדם זה היה מכחיש בדבר המונע התחיה והנה הוא חי עתה ונמצא שם שמי' מתחלל ח"ו ולכן זה יהיה מכלל בני אדם שהם יקומו לזמן התחיה וחוזרים למות כדאיתא בזוהר פ' חיי שרה דף ק"ל וז"ל ויוסף אברהם ויקח אשה שרוצה לעשות להם נשמה לגופם ולקרבם בתשובה כד"א ואת הנפש אשר עשו בחרן וכו' ת"ח מה כתיב ותלד לו את זמרן ואת יקשן הרבה מעשים רעים עד שנגרשים מן העולם שנאמר וישלחם וכו' ועליהם נאמר ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וכו':

[ט] הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות כי מאחר שהנרצה בזה הוא להעיר לב האדם שהוא עפר מארבע כנפות הארץ ובכל מקום שילך יזכה לתחיה רק אם אינו עובר על אותם ארבעה דברים המונעים התחיה ואותם ששנינו ואלו שאין להם חלק לעה"ב ולכן לא יהיו עגולו' שהרמז על אות ד' עגולה שהוא רשע כמ"ש הנהו דרדקי וכו':

[י] מצנפת פטורה כך אחז"ל כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר מי שהיה שכן לעפר בעה"ז ולכן הסר המצנפת שרומז לבעל גאוה שהיא פטורה מפני כי אין מועיל באדם זה הציצי' הוא בחינת הרוח להחיות אותו אפילו כי שני ראשיה מושלכים על כתפיהם וגופם כלומר אע"ג שאינה גאוה גמורה רק שיתנו כתף סוררת להלך אחר גופם לצורכם בענין החומר הגשמי ואעפ"י שמתכסה בה ראשו ורובו ר"ל כי אין עיקר הגאוה שבו זולת כדמיון כסוי להרים ראשו ורובו לעין כל פטור כי לא יועיל בו רוח של הציצית להחיו' אותו כיון שעיקר של גאוה זו לכסות הראש להרים ראש כנז' דכסותך אמר רחמנא כלומר שני תנאים צריך לענין זה ראשונה אחת היא שלא תהיה הגאוה תקועה בלבו אפילו בשעה שנראה שמתגאה דכסותך אמר רחמנא שיהיה כעין כסות אז הציצי' מועיל להחיות אותו זאת ועוד אחרת צריך שיהיה לצורך כסו' הגוף והיינו ע"י מה שצוה ר' לבנו נהוג נשיאותך ברמים ופריך והרי יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה ת"ח היה קם מכסאו ומחבקו ומנשקו ואומר לו רבי רבי מארי מארי ומשני כאן בצינעא כאן בפרהסיא ולכן אמר רחמנא כסותך שיהיה לצורך הגוף שיהיה לו כבוד נשיאות וגם הוא חכם לעשות כדרך כסות להנאתו ולא כסות הראש לעשות עיקר מן ענין הגאוה בא עד הראש:

עוד זה מדבר בדינים הללו בענין הנוגע למעלה להודיע כמה הוא גורם מעשה האיש הישראלי ואם מעט הוא וכך היה אומר טלית שאין לה ארבע כנפו' פטורה כי הנה הטלי' זה כאשר נאמר שהיא הכלה עצמה הנעשים מלבוש וטלי' לבעלה והיא מעטפת אותו בסוד מש"ה נקבה תסובב גבר וכדאיתא בתיקונים דף ל"ט וז"ל למלכא דאית ליה מאנא דיקר ואיהי מחבבה לגביה לזמנין עביד מינה לבושא וכו' ולכן טלית זו אם אין לה ארבע כנפו' פטורה מפני כי זה מורה שאינה מעטפת את החתן מארבע רוחותיו וכאשר יש בה ארבע כנפות אז חייבת בציצית כי החתן ממשיך לה מן ל"ב נתיבות חכמה ול"ב אלהים דעובדא דבראשית ומטעם זה נק' הכלה ל"ב כנודע מהזוהר ומן התיקונים והסיבה לזה הוא מ"ש בזוהר פ' תרומה דף קכ"ז וז"ל אפריון דא היכלא דלתתא דלית ביה סמך עד דאסתמיך מגו היכלא עילאה ובגין כך את סמך איהו סתים מכל סטרוי כגוונא דא את מ"ם סתימא מה בין האי להאי אלא בשעתא דסתים וכו' ובשעתא דהדרא ויתבא רביעא על בנין לתתא לינקא לון כדין איהי קיימא בדיוקנא דאת מ"ם רביעא סתימא לגו ארבע סטרין דעלמא וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי אימא עילאה כאשר היא רובצת על הבני' היא בסוד הריבוע ולכן מתחייב היו' הטלי' מרובע בארבע כנפו' ואז חייב בציצי' ולכן אנו אומרים מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפו' הארץ ובזה תבין סוד המאמר מצינו שיש כנפי' לארץ ולחיו' וכו' גדולים צדיקים שאין חסי' בצל ארץ אלא בצל מי שאמר והיה העולם שנאמר מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון דיש להבין מהו כינוי זה של מי שאמר והיה העולם אמנם בדרך קצרה הענין יובן עם מ"ש בזה המאמר וז"ל וע"ד דא אפרסמון ודא אפריון אינון נהרי נפקין מאפרסמון דא ונשמתין עילאין