מקור חיים - א מה

כדי לתקן אותו העון אשר הוא מושרש בכל אשי הזמן לחטא במראי' העין והלב חומד אמנם העון של קין גדול לפי שבא על תאומתו של הבל שנאמר ויהי בהיותם בשדה ושם נאמר כי בשדה מצאה לכן הציצי' של פשתן לא יכול להציל האדם מן החטא שהרי נתקרב ע"י עון זה של האשה אמנ' לעתיד בגדי פשתים ילבשו לתיקון עון קין ולא יעלה עליהם עוד צמר מדי דהוי שרגא בטיהרא שהרי כבר נתקן בזמן הזה ולכן אין לעשו' ציצית של פשתן אעפ"י שאין הלכה כן אמנם מאחר כי התכלית הוא כדי להציל מן העון וקרבן קין בא באיסור שכבר חטא בג"ע כאמור לכן אין לעשותו אמנם קרבן של הבל לא היה בו עון שלכן נאמר וישע ה' אל הבל ואל מנחתו אלא שאח"כ הציץ בשכינה ולכן מאחר שמקיים וראיתם אותו מציל מן העון כדבר האמור:

עוד לאלוה מלין בדינים הללו לצד עילאה ימלל וכך היה אומר אין חייב מן התורה אלא בגד של פשתים או של צמר רחלים והענין מ"ש בזוהר פרשת בלק דף ר"ט וז"ל תאנא מסטרא דאימא כד איהי מתעטרא נפקין בעטרהא אלף ות"ק סטרי גליפין בתכשיטהא וכו' כד מזדווג מלכא במטרוניתא סלקא עטרא דא ואתיישבת ברישא דמטרוניתא וכו' לבתר אתהדר עטרא ומעטרא ליה אימא עילאה בההוא עטרא ופרישא עליה ועל מטרוניתא לבושי יקר וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי אימא עילאה פרישת עליה לבושי יקר וכה"א ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והנה חז"ל אמרו כתנות עור דבר הבא מן העור דהיינו צמר ועוד אמרו דבר שהעור נהנה ממנו דהיינו פשתים ולכן בא החיוב לענין ציצית בשני מיני בגדים הללו מן התורה לפי כי משם יוצא הציצית תכלת ולבן כאשר ית' לקמן אבל בגדי שאר מינים שהדוגמא שלהם הוא למטה החיוב הוא מדרבנן לפי כי משם הוא סוף הציצית עליון מגיעים ומשם הם מאירים לאותם הבגדים שהם בעולם הבריאה או ביצירה כאשר יבא במקומו לקמן בע"ה:

ציצית של פשתים או של צמר רחלים פוטרים בכל מיני בגדים וכו' הנה בשני מינים אלו שהם צמר או פשתים כל רואיהם יכירום שהם גדילי קרקע והם רומזים למטה אמנם השורש שלהם עליון ופנה למעלה כי הם סוד ל"ב שבילין ול"ב אלהים דעובדא דבראשי' כדאיתא בזוהר פ' שלח לך דף קע"ה וז"ל מכנף הארץ דא כנף דציצית זמירות שמענו אלין שאר חוטין דנפקין ותליין גו אינון שבילין עילאין דנפקין מחכמה עילאה וכו' ולכן הם פוטרים כל מיני בגדים והענין כי הנה למעלה יש שני מיני טליתות טלית קטן בסוד יעקב בנה הקטן וטלית גדול בסוד ישראל ואמנם כמו כן נמצא למטה במטט' כדאיתא בזוהר פ' פנחס דף רכ"ח. וז"ל ואית טלית מסטרא דמטט' דאיהו טט' כליל ח"י בין קשרין וחוליין לכל סטרא ה' קשרין לקבל ה' חומשי תורה ותליסר חוליין לקבל תליסר מכילן דרחמי וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי מטטרון יש לו טלית וגם יש לו טלית קטן שלכן אחז"ל שיעור הטלית כדי שיתכסה ראשו ורובו של קטן היינו מטט' בסוד ונער קטן נוהג בם כנ"ל ולכן יאמר נא ציצית של פשתים או של צמר רחלים שהם יוצאין מל"ב שבילין ול"ב אלהים דעובדא דבראשית פוטרים כל מיני בגדים האמורים כי כלם הם בסוד כתנות עור כמש"ה ויעש ה' לאדם ולאשתו שהוא סוד אדם דאצילות וכך נעשה נמי לאדם דיצירה כי שמו כשם רבו בסוד כי שמי בקרבו ובתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כתנות אור ולכן פוטרים בכל מיני בגדים חוץ משל פשתים לצמר ושל צמר לשל פשתים בזמן הזה דליכא תכלת בגשמי ולכן נמנע משום דהוי כלאים כנ"ל:

ציציות של שאר מינים אין פוטרים אלא במינם וכו' כי הנה ענין הלבוש למעלה הוא סוד החשמל כי כן מלת מלבוש עולה בגימ' חשמל וכמה מיני חשמל הם ולכן כל אחד פוטר באותו מין שלו כפי האו' העליון הנמשך עליהם מאותם ל"ב שבילין ול"ב אלהים אבל שלא במינם אין פוטרין לפי כי הנה הציצי' לכן הוא סוד הימין כנז' בזוהר פ' פנחס ואמנם ל"ב אלהים דעובדא דבראשית הם בחינת דין וכן ימצא במלבושי' שהם סוד חשמל כנז' ולכן שלא במינם אין פוטרין:

אם הטיל בטלית של שאר מינים קצת ציציות ממינו וקצת ממין צמר או פשתים יש להסתפק בו מאחר כי אין אנו יודעי' השורש שלהם וקרוב לומר שאין פוטרין לפי כי ימצא חלק מהם מצד הגבורו' שהוא ביותר ונמצא כי הדין מתגבר והוא הפך מן הרצון כי צריך להיות מצד החסד והרחמים כנז' שם במאמר כי זהו סוד מה שאנו אומרים מלך יושב על כסא רחמים:

יש אומרים שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית והוא יהיה מטעם האמור להיות כי הלבושי' עליונים הם ממינים שונים ולכן טוב לדקדק בהם ולעשות כסברת המדקדקים:

יש אומרים דאין לעשות טלית של פשתן וכו' מאחר כי קרבן של קין היה פשתן תשכיל ותדע כי הוא סוד בחינת גבורה לפי כי קין הוא מסוד הגבורות כנודע ואמנ' שים לבך למה ששנינו בענין השוכר שדה מחבירו לא יזרענה פשתן מפני שהוא מכחיש כח האדמה ולכן נאמר ואל קין ואל מנחתו לא שעה לפי שהיה מכח הגבורות חזקות לפי שבא נחש על חוה ויצא קין קינא דמסאבותא במקום שהיה ראוי לו למתק הגבורות ולהעביר הטומאה ולתקן הקללה שנתקללה האדמה מפני מה שחטא אביו שנ' ארורה האדמה בעבורך אף על פי שלא חטא בענין האדמ' אלא כי בעבורו נתקללה כאינש דאמר לטיין בזייא דהכדין ינקין כמשחז"ל אמנם קין חטא באדמה במחשבה ובמעשה כדאיתא בתיקונים ולכן חזרה ונתקללה האדמה ולא די שהכחיש הכח שלה כאשר עקר ממנה הפשתן ע"י מחשבת פיגול כדאיתא בתיקון סט' דף ק"י וז"ל ועוד ואל קין ואל מנחתו לא שעה בגין דקרבנא דיליה הוה מההוא אתר דאקרי ערוה עכ"ל והדברים עתיקים ואני אמרתי רמז לזה כי מלת פשתן הוא נוטריקון פה שתן כלומר ממקום הפה שיוצא ממנו השתן והיינו ערוה דקאמר והבן ולכן נאמר ארור אתה מן האדמה ועוד הוסיף לחטא באשת אחיו כנז' בתיקוני' ושם נאמר ז"ל אם תטיב שאת אמר רבי אלעזר הכא לא צריך לכסאה רזא מאי שאת אשת הכא רמיז דעבר על אשת עמיתך לא תתן שכבתך דאתא על תאומתו של הבל ודא