מקור חיים - א מד

בהיותם בשדה כמשחז"ל אין שדה אלא ב"ה שנאמר ציון שדה תחרש לכן משנחרב ב"ה נגנז התכלת כי לא הועיל זכות אברהם שא"ל הב"ה מה לידידי בביתי כלומר אתה גרמת החורבן לפי שקראת אותו הר שנאמר בהר ה' יראה ומה לך כי נזעקת ואמנם אע"ג כי אין עתה תכלת שהוא תיקון למראי' העין הנה יש הלבן שהוא תיקון לבב כנ"ל ונאמר וראיתם אותו דקאי על הלבן דמשמע כי כן נמי מועיל לענין מראית העין ומעשה רב שהרי ניצול מן העבירה על ידי מראי' הציצית ולכן חזר הדין כי להיות כי עיקר הציצית הוא לתיקון חטא קין והבל לכן הציצית של פשתים או של צמר רחלים פוטר בכל מיני בגדים כלומר כי בא הרמז בזה דאע"ג כי ילבש האדם בגדים נאים שהם סיבה להתגאות בהם וקרוב הוא להלך אחר עיניו ולבו עכ"ז על ידי הציצית מכניע אותו היצר המתגאה עליו רק שלא יחבר צמר ופשתים כי הבל חטא בעיניו שהציץ וקרבנו צמר וקין היה לו לב חורש מחשבות און וקרבנו פשתים כי אז מלבד שמתחזק היצר בעשותו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשנה הוא מעותד לחטא כי זהו הנרצה במשחז"ל לעתיד נדמה היצה"ר לרשעים כחוט לפי שהלכו אחר עיניהם לפי כי הם מכלל הנק' בוגדים שלא קיימו חוט של ציצית ואיתא בזוהר שלח לך דף קע"ה וז"ל ובגד בוגדים לבושא דילהון בלא ציצית אקרי בגד בוגדים וכו' והיינו מש"ה ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ואיתא בזוהר פ' קדושים דף פ"ו:

וז"ל מהו כלאים כד"א בית הכלא כמאן דיהיב אחרא בבי מטרא כך האיברים של האדם אסורים בבית הסוהר וכדאיתא בזוהר בפ' לאמר לאסורים צאו הם האברים כי ע"י העון זה שמונע ציצית מבגדו שולט על כל איבריו יצה"ר היינו מ"ש לא יעלה עליך ולכן אפילו חוט אחד עובר משום לא יעלה עליך והיינו חוט הנראה לרשעים לעתיד ולכן ממוצא דבר זה תדע מה שייכות ימצא למצו' ציצי' להציל מאשה רעה דדרשינין גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה ר"ל דלא מבעיא שמציל מעבירה כמעשה שהיה אלא אפילו כי יקח איש אשה ובא אליה ממש בהיתר או באיסור ושנאה לפי כי יעשה תשובה והענין מפני כי עיקר מצו' ציצי' הוא לתיקון חטא אדם הראשון כאמור וזה היה עיקרו מן האשה שנא' ותרא האשה וכו' ולכן נאמר טוב לפי האלהים ימלט ממנה עוד ירצה במאמרו זה מ"ש בזוהר פ' שלח לך דף קע"ד וז"ל מאי קמ"ל דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא להתעטפא בעטופא דמצו' כד עייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא וכו' ת"ח כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבישין ליה בחד לבוש' דאשתמודע לגבי מאריהון דגהינם וכו' ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה גרדיני נימוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגהינם ולכן יאמר בדרך רמז כי ציציו' אלו פוטרין בכל מיני בגדים הללו שנאמר לא תירא לביתה משלג של גהינ' מפני כי כל ביתה לבוש שנים תכל' ולבן כמשחז"ל:

[ג] ציציו' של שאר מינים אין פוטרים אלא במינם וכו' מאחר שהנחתי כי הרמז של הציצית הוא תיקון לעון הגאוה שהוא בראש שנא' בציצי' ראשי ולכן ימצא כי ענין הגאוה הוא ממינים שונים כנז' במקומו והנה הגאוה התכליתית העונש שלה היינו כי נכשל באשת איש כמשחז"ל שנאמר ואשת איש נפש יקרה תצוד לפי כי כן מה שנתגאה אדם הראשון היה על ידי האשה אשר חז"ל הגידו בא נחש על חוה והטיל בה זוהמ' שנאמר הנחש השיאני ואוכל ולכן המתגאה נכשל בה אמנם ציציות של שאר צבעונין ר"ל ענין גאוה שהיא באופן אחר הציצית הוא תיקון להם כאמור אין פוטרים אלא במינם ר"ל כי המתגאה בענין המלבושים שלו כמשחז"ל ראית איש חכם בעיניו וכו' אם ראית אדם שהוא מתגאה בלבושו מתלה בעקיבו אמר היצה"ר הדי' דידי הוא ולכן הרגיל בציצית פוטר אותו מלחטא וכן בכל שאר העניינים כמדובר אבל שלא במינם דהיינו כי אין מקביל הענין שמתגאה בו אל הציצית אינו פוטר אותו מן החטא כנז':

[ד] אם הטיל בטלית של שאר מינים קצת ציציות ממינו דהיינו עון מכוון אליו עתה וקצת מצמר או פשתים הוא עון הקודם המכוון אליו יש להסתפק בו וצריך שיתחזק האדם שלכן שלשה צדיקים נזדרזו על יצרן בשבוע' יוסף אע"ג שנאמר ותתפשהו בבגדו היינו ללמד שהיה לבוש ציצי' כד"א על כנפי בגדיהם מ"מ לפי שהיה עושה מעשה נערות ועשה לו אביו כתונת פסים לכן הוצרך להתגבר על יצרו בשבועה שנאמר וחטאתי לאלהים דמשמע נמי לפי שחטאתי מתחלה במעשה נערות הוצרכתי להשבע להמלט מאשה רעה זו בעז אע"ג כי לא היה בו עון אמנם מפני חילול ה' לכן הוצרך נמי להשבע דוד לפי שכרת הכנף של שאול ומנעו מן הציצית לא יכול להנצל אע"ג כי היה לבוש בציצי' לא יכול להצילו לפי שהוא מין בשאינו מינו הוצרך להשבע חי ה' וכו':

[ה] י"א שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית והמדקדקים נוהגים לעשות כן וכפי דרך הנז' מן הרמז כי צריך להיות דבר מקביל כל דבר לחבירו כדי להמלט מן העון מוכרח הוא לעשות כן:

[ו] י"א דאין לעשות טלית של פשתן וכו' והנה בענין יחזקאל אשר צוה ה' בבאם אל החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר שם ביארתי בפירושי על התורה כי מצוה זו מתחדשת נמי לעתיד מפני כי בזמן הזה עיקר של התיקון הוא לעון של הבל שחטא במראי' העין והציץ ולכן אנו מתעטפים בציצי' של צמר רחלים