מקור חיים - א מג

העון וכן לענין התכלת בציצית כאשר יבא לקמן בע"ה ובכן תשכיל עם ענין זה על הנ"ל כי עיקר מצות ציצית הוא לתקן בחינת הרוח כי להיות האדם כלול בנפשו בחינת רוח ונשמה והם נמשכים מבחינת קין והבל לכן כאשר ילבש האדם הציצית נעשה התיקון אל האדם בבחינת הרוח ובכן יחזור התיקון אל קין והבל ולכן אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד צמר או של פשתים והיינו צמר רחלים מפני כי כך היה הקרבן של הבל שנא' והבל הביא מבכורות צאנו ולכן בא הצווי לתקן העון אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן והנה ראוי לתת רמז בענין הפרש החיוב אם הוא מן התורה או מדרבנן כי הנרצה בזה הוא הפך מן המובן דאלו כפי פשוטו נראה כי מן התורה הוא יותר חמור ואינו כן אלא כמשחז"ל בפ' כי טובים דודיך מיין חמורים דברי סופרים מדברי תורה צא ולמד ממעשה דר' טרפון ששנינו פעם אחת הטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים ואלו לא קרא ק"ש בטל מ"ע ולפי שעבר על דברי ב"ה נתחייב מיתה ואמנם הנני מודיעך כי לעולם עיקר הדבר עם הישר הולך והענין כי לפי שהקרבן היה צמר ופשתים כמשחז"ל לכן נאסרו אמנם אע"ג כי מן הפסוק מובן כי המיתה של הבל היה מפני הקרבן שנא' וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ולכן הרג להבל אמנם חז"ל אמרו הבל מפני מה נהרג לפי שהציץ בשכינה ובזה תשוב תתפלא בי על הדבר שביארתי לעיל כי עיקר מצות הציצית הוא תיקון אל הלב והו' חלק הלבן אמנם התכלת הוא תיקון אל העין והענין כי הנה קין היה לבו רע כאשר יבא לקמן ומצאתי און לי בראיה ברורה מן הזוהר פ' שלח לך דף קע"ה:

וז"ל אמר ר' יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לארבע סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כולא ברזא דלב דאיהו לבא דכל האי עלמא ולבא דעילאי ותלייא בלב עילאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עילאה וכו' אמר ר' יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למיהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה מאן אינון עיינין הד"א עיני ה' אל צדיקים אבל אתם לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' הנה נתבאר מדברי המאמר כי מצות ציצית הוא כנגד העין והלב ולכן כנגדו בא ענין עיקר הציצית שהוא הלבן לתקן חטא של הלב הרע של קין ומה גם של כל אדם ושם ג"כ מושב הרוח והתכלת שהוא צמר בא לתיקון עון הבל שהציץ בשכינה והוא התיקון אל העין ומאחר כי עיקר מה שנהרג הבל היה למראית העין נמצא שהפג' הוא בתורה כי הסומא לא יקרא בתורה אבל בשאר מיני בגדים שאין שם עיקר מקרבן קין והבל התיקון הוא מדרבנן כי הם אמרו סומא פטור מכל המצות:

[ב] ציציות של צמר ושל פשתן פוטרים בכל מיני בגדים וכו' מאחר שהנחתי כי עיקר של הדברים האמורים בצמר ופשתים היינו לתיקון חטא הקודם של קין והבל ומה גם איש ישראל הלובש אותו נתקן לבו ועיניו שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אפשר שהוא לשון הבטחה אע"ג אשר אתם זונים אחריהם ומה גם שמשלים את רוחו כנ"ל ולכן יאמר ציציות של פשתים או של צמר רחלים פוטרים בכל מיני בגדים חוץ משל פשתים לצמר או של צמר לפשתים בזמן הזה דליכא תכלת מפני שהם כלאים והנה ראוי לתת רמז לענין הציצית מהו ולמה נק' ציצית ולמה צוה הב"ה להיות על הכנף ולא במקום אחר ולמה כסות לילה פטור ולמה צריך להיות בת ארבע כנפים ואם לאו פטורה וכיוצא בדברים הללו אחת לאחת:

והענין דרך קצרה כי הנה כל הדברים הם תלוים בתחלה בענין א"ה שאלולי חטא על הנפש לא היה צריך רק שבע מצות בני נח אשר נצטווה עליהם כמשחז"ל ותו לא מידי וביארתי בפירוש התורה במשחז"ל לעבדה ולשמרה אלו מ"ע ומל"ת כי כונת חז"ל להגיד כי בשני צווים אלו כלל בהם הב"ה מ"ע ומל"ת ואמנם לפי שחטא בשני איברים עינא ולבא תרי סרסורי דעבירה כך אחז"ל אדם הראשון מין היה שנאמר ויאמר לו איכה אן נטה לבך גם חטא במראית העין שנאמר ותרא האשה ועוד נתגאה כמשחז"ל בפ' אל תבאני רגל גאוה האילן היה צווח אל תבאני רגל שנתגאית על בוראה כלומר דמאחר כי אמר להם הנחש מאילן זה אכל וברא העולם ולכן אכלו אתם ותהיו כאלהים הרי נתגאה על בוראו כי חשב לברא עולמות נמי והיינו נמי מין היה וכאשר אאע"ה תקן עון א"ה כנודע וכנ"ל אמר אם מחוט ועד שרוך נעל לכן זכה לציצית כמשחז"ל א"ל הב"ה אתה אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית כד"א ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ר"ל מפני שתיקן חטא א"ה שהי' מין אמנם אברהם האמין בהב"ה ולא רצה ליהנות מן השלל ולא הלך אחר עיניו אחר חמדת הממון ואמר מחוט לכן נתן הב"ה לבניו מצות ציצית דהיינו לפי שהלכו אחר עיניהם ולבם ושבו על עון אבותם ע"ד משחז"ל בפ' והמה כאדם עברו ברית נמי אדם הראשון והנה נאמר בהם ויתורו את ארץ כנען ואמרו כי חזק הוא ממנו כי אין בעה"ב יכול להוציא כליו משם כמשחז"ל הרי שחטאו בלב ובזכו' אאע"ה נתן להם הב"ה מצות ציצית לתקן העון שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם הוא הנרצה בסמיכו' פ' ציצית למעשה המרגלים ומאחר כי עיקר החטא היה מפני שנתגאה אדם הראשון לכן נק' ציצית כד"א ויקחני בציצית ראשי ולכן אח"כ לתקן חטא הנז' לכן נתן הב"ה לאדם תקנה לזה כדי לחבר שניהם יחדיו ולכן נאמר ויעש ה' לאדם כתנות עור ואחז"ל דבר הבא מן העור דהיינו צמר או דבר שהעור נהנה ממנו היינו פשתים אך קין והבל שבו על עון אבותם וקלקלו צמר פשתים וכאשר בא אאע"ה תיקן העון ונתחברו שניה' ולהיות כי מה שהיה סיבה להריגת הבל היה על בנין ב"ה זה אומר בחלקי יבנה וזה אומר בחלקי יבנה שנאמר ויהי