מקור חיים - א מא

להיות לאיש הישראלי אלפים ת"ח עבדים בזכו' הטלית שנא' אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי וכו' והעיקר מפני שמתקיים מש"ה כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' וכו':

מברך להתעטף כי הנה נאמר כי רוח מלפני יעטוף לפי כי כמו שהאדם על ידי מצות ציצית קונה לו רוח חדשה כך נעשה למעלה כאמור כי כל ענין מעשה של התחתונים גורם להיות כדומה לו למעלה וזה הדרך שאמרתי כי האדם הגשמי כולל בנפשו רוח ונשמה ואח"כ על ידי מעשיו קונה לו נפש רוח ונשמה מחדש כך נעשה למעלה ואין ראוי להאריך בדברים הללו אמנם בכמה מקומות אני נותן רמז למבין כדי שיתעורר להשכיל להטיב ולכן בענין לבישת הטלית גדול למעלה הוא ענין בחינת הרוח בסוד כי רוח מלפני יעטוף כאמור וכאשר הוא מסובב בארבע הכנפות אז שתי כנפות הטלית שמאחוריו נותנים הארה לנקבה שהיא מאחריו שנאמר זכר ונקבה ברא אותם:

אם שנים או שלשה הם מתעטפים בטלית אחת וכו' כבר נתבאר למעלה כי האורות של הציצית הנמשכים מלמעלה הם מעטפים ומקיפים לכל המדות של עולם הבנין ולכן בא הדין בענין הגשמי אם שנים או שלשה מתעטפים בטלית אחת כלם מברכים לפי כי כן נמי המדות העליונות כל אחד ממשיך ברכה לעצמו מן המקום הנק' עמק ברכה ואם רצו אחד מברך הוא סוד הצדיק שממנו יוצאים האורות כנ"ל והשאר עונים אמן שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שאומר אמן וכדאיתא בזוהר פ' עקב רזא דברכאן לאמשכא ממקורא דכלא ע"ש:

על טלית קטן יכול לברך להתעטף וכו' והענין מטעם אחד לפי כי טלית קטן הוא רומז בסוד מט"ט ביצירה כדאיתא ונער קטן נוהג בם ושם סוד ארבע כנפות הם ארבע חיות הקדש ושם נאמר היא מתהלכת בין החיות כתרגומו שכינת יקרא והכל בסוד רוח שנאמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ולכן אעפ"י שאין מתעטף בו האדם הגשמי אלא לובשו מברך להתעטף מפני כי כן הוא הענין למעלה שמתעטף בו מטט' בטלית קטן כאמור:

צריך להפריד חוטי הציצית והנני מודיעך סוד גדול כי הנה היודעים ברוחות העולם הם מבינים כי הנה הם ד' רוחות וכל אחד הוא כלול מארבע הרי י"ו ואלו מוציאים י"ו אחרים נמצא שהם ל"ב רוחות גשמיות שהם מנשבים זה אחר זה ובזה יובן מאמר בזוהר פ' ויצא דף קמ"ח ז"ל לית עלמא מתקיימא אלא על רוח וכו' א"ל אחוה אלמלא יעקב לא אתקיים עלמא וכו' שהרצון לומר כי יעקב סוד תת' ישראל בו עיקר הרוח והוא רוח מן האלהים דמעשה בראשית וזה הרוח לפי כי יסודתו מן אבא שנאמר ביום עשות ה' אלהים וכו' נמצא שהוא כולל כל בחי' רוח שהם ל"ב שבילין ולכן יפריד חוטי הציצית מפני כי על ידי כך אותם ל"ב שבילין עליונים מתעוררים ומאירים ביותר לפי כי כן כל המעשה תחתון גורם דוגמתו למעלה ולכן כאשר מפריד חוטי הציצית נמצא פותח שערים עליונים דמאירים סכום אלו החוטין מן האורות העליונים למעלה:

יכוין בעטיפתו שצונו ה' אלהינו וכו' אמנם מה טוב לאדם אם מתכוין למ"ש בזוהר פרשת פנחס דף ר"ל וז"ל חתן לימינא כלה לשמאלא. כד אתיין לה לחופה בכמה מיני נגונא וכו' וכלה בחופה דאיהי בדיוקנא דכנפי מצוה בציציות מוזהביות ותכלת ולבן לתקנא לון כסא דין וכסא רחמים כליל דא בדא וכמה קשרים וחליין סחרניה בכמה מרגלאן ואבנין יקירין מליין סגולות סחרין לגביה כדיוקנא דזגין ורמונין דלבושי מלכא ומטרונית' דאינון ד' בגדי לבן וד' בגדי זהב מסטרא דתרין שמהן יהו"ה אדנ"י כשמו כן כסאו כן לבושו כן חופתו רשים שמיה בכולא עכ"ל:

קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות וכו' ענין דין זה אינו שייך למעלה לפי כי שם לעולם הידים הם נקיות רק בעולם העשיה:

עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו וכו' והנה נתבאר לעיל כי ממעשה של אותו שעלה למטה לישב כנגד הזונה ערום ובאו הציציות וטפחו לו על פניו משמע כי לא היה הציצית על בגדיו אמנם הנני מודיעך בפעם הזאת המאמרים הנמצאים בזוהר ובתיקונים הנראה מהם משמע שהם חולקים זה עם זה במקום אחד יאמר כי בעולם היצירה יש תערובת טוב ורע ובמקום אחר יאמר כי ביצירה אין מתערב טוב עם רע רק בעולם העשיה ולכן שים לבך לסוד הנפלא הזה וכדי שלא להאריך אמשול לך הענין בערך הנמצא באדם הגשמי ומבשרי אחזה כי האדם הוא בחי' הרוחניות אמנם השאר הם בחינת מלבושים אליו וכך הוא בענין העולמות כלם בחינת הפנימיות שבתוכם ושאר הבחינות הם בסוד מלבושים להם והנה בחלק הפנימי אין שם תערוב' כלל אפילו בעולם העשיה כאשר ביארתי במקומו מפני כי גם בזה נמצא מאמרים חלוקים כי במקום אחד הוא אומר כי באצילות אין שם תערובת שנאמר אני ה' לא וכו' וכבודי לאחר לא אתן ובשאר העולמות מתערב טוב עם רע ובתיקוני' אתמר אית אילנא וכו' שהחרצן מבפנים ושאר מאמרים הם יאמרו הפך מזה אמנם הענין הוא כי הפנימיות של כל העולמות עד סוף של עולם העשיה הוא נקרא אצילות כי כן הוא על האמת ובחלק זה אין בו תערובת כלל שנאמר אני ה' לא שניתי כלומר אפילו בעשיה הנק' אני לא יש שם שינוי כלל והיינו בחינת הנשמה של כל העולמות אך בחלק המלביש נשמה זו שהוא מכונה לרוח בזה מתערב טוב ורע בעשיה אמנם בעולם היצירה אין מתערב גם בחלק זה קליפה כלל ובזה תבין מ"ש בזוהר פ' תרומה כי סטרא אחרא דחקין מינה בעולם היצירה חלק המלאכים שהם רוח אמנ' אות' מלאכי' שהם של אש לא כן שנאמ' עוש' מלאכיו רוחו' וכו' ולפי כי ס"א הוא רוח מסאבא כדי שלא להתערב עמהם דוחים אותה למטה ואין בחלק הרוח תערובת אבל בחלק הנפש שהוא חיצון ממנו שם יש תערובת ולכן ימצא כי האד' בכלל הוא דוגמא אל הפנימיו' ואשר חוצה לו הם הבגדים הם דוגמא אל החלקים החיצוניים שבעולמות ונודע מן התיקונים כי יש אדם דעשיה ואדם דיצירה ואדם דבריאה וכו' והנה אדם זה שהוא דיצירה שהאדם הגשמי מכונה אליו לענין לבישת הטלית אין