מקור חיים - א כו

אחז"ל בני אדם דומים לעשבי השדה אבל הבלתי הגונים הם דומים לעשבים יבשים שנאמר בפרוח רשעים כמו עשב וכו' ונאמר יהיו כחציר גגות ולכן אל יתחבר עמהם והטעם מפני כי המקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו התחתונות נושרות ר"ל שהמקנח והוא רוצה להנקות מן העון בחברת דבר שהאור שולט בו הנה אלה רשעים המעותדים לאש של גהינם לכן שיניו התחתונות נושרות והענין כי הנה השינים הם מכונים הפרנסה כמשחז"ל כיון שנתמעטו שיניו של אדם נתמעטה פרנסתו שנאמר גם אני נתתי להם נקיון שינים וכו' וכה"א בהתחברך לרשע פרץ ה' מעשיך ולכן יאמר שיניו התחתונות כלומר הפרנסה הגשמית נושרת ממנו ומאבד אותה גם לא יקנח בצרור שקנח בו חבירו כלומר לא יעשה התשובה באותו סדר שעשה חבירו לפי כי לא כל העונות שוים ואיתא בזוהר בפ' והוקע אותם לה' נגד השמש מכאן דצריך בר נש לתקנא בההוא אתר דחב ביה ומאן דלא עביד הכי לית ליה תקנתא לעלמין ולכן אינו מועיל לקנח העון שלו בצרור שקנח בו חבירו הוא הדבר הנ"ל כי יזכור שהוא גוש עפר ואז יכנע לבבו וישוב אל ה' וירחמהו וזה הדרך אע"ג כי טוב הוא כדי להכניע היצר אבל צריך להיות התיקון בכונה נכונה באותו עון פרטי שעשה לתקן אותו והמקנח בצרור שקנח בו חבירו דרך סתם אין זו תקנה לפי שמביא לידי תחתוניות והוא כינוי למדרגות של גהינם שהם שאול תחתית ר"ל דאע"ג כי העושה תשובה אין צריך גהינם שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וביארתי במקומו כי מלת דברי הוא התשובה שנאמר קחו עמכם דברים כמשחז"ל אין דברים אלא תשובה וביארתי הטעם מ"ש בלשון שלילה אין דברים משחז"ל שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו א"ל חטאים תרדף רעה שאלו לנבוא' אמרה הנפש החוטא' היא תמות שאלו לתורה אמרה יביא קרבן שאלו להב"ה אמר יתודה שנאמר והתוודו את עונם הנה מבואר שלכן התשובה נקרא דברי מפני שהב"ה מתרצה מן החוטא בדברים של וידוי ולכן אמר הלא כה דברי שאמרתי יתודה כאש של גהינם שממרק ולכן מלת כאש נקוד בהרחבה אמנם מי שאינו יודע להתוודות ולכוין בחטא פרטי שלו ואין לו תקנה כאמור ולכן הוא מוכרח לירד לגהינם להנקה מן העון לכן הנה צדק החכם במאמרו שהמקנח ומנקה עצמו בצרור שקנח בו חבירו ומנקה עצמו בו סתם מביא אותו לידי תחתוניות שיורד למדרגות של גהינם כי רבים הם ואח"כ מצפצף ועולה:

[יב] יפנה בצניעות ר"ל שיתודה ויעשה תשובה בצניעות ולא יפרסם מעשיו מה שהוא עושה מן הטובות וזה יהיה בלילה כמו ביום ר"ל הסיגופים שעושה ביום אל ירגישו בו כמו בלילה שנאמר אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי:

[יג] לא ישתין מעומד כבר נתבאר למעלה שהדוגמא של מטיל מים היינו הבא להטהר מן מקצת עונות שהם קלים ע"ד משחז"ל מים קלים אמנם הם דברים דדשו בהם רבים כמים שהם צריכים להם ועושה תשובה מהם ע"ש שנאמר שפכי כמים לבך ולכן לא ישתין מעומד ר"ל שלא יהיה העון קל בעיניו מפני שהם דומים למים והם מאותם שמנה הרמב"ם ז"ל כ"ד דברים המעכבים את התשובה האוכל מסעודה שאינ' מספקת לבעליה וכו' וזה מפני ניצוצות הניתזים על רגליו כלומר כי אדרבא מפני כי עונות אלו הם דוגמא עונות שהם קלים לכן הם נתזים ועולים על רגליו הם הנק' עון עקבי ולכן האדם נכשל בהם ביותר והם מעכבים את התשובה ולכן אין מועיל התשובה באופן זה אם לא שיעמוד במקום גבוה ר"ל כי מעריך בעיניו אלו העונות הקטנים בערך גבוה ויהיו גדולים לפניו לפי כי כן נמי עושים רושם גדול לגבוה או יעשה להשתין לתוך עפר תיחוח כי ישפיל נפשו ביותר הדק לעפר שאין נמצא בו תועלת כלל ולא תוחלת ובדרך אחד משנים אלו תתקבל תשובתו כאמור:

בענין נטילת ידים דשחרית צריך ליזהר האדם מאוד מפני כי שורה על הידים רוח רעה כדלקמן והסיבה לזה מתבאר בזוהר פרשת תרומה דף קע"ג וז"ל רזא לחכימין מלאכי עילאין וישראל לתתא כלהו דחקי בההוא סטרא אחר' מלאכין עילאין כד בעאן לאתאחדא במאריהון לא יכלי עד דדחיין לה לבר מה עבדין נחתין שתין רבוא דמלאכי קדישי ואפילו שנתא על כל בני עלמא וכד איהו נחתא דקא דחיין לה לבר ויהבי לה כל עלמא דא בההי' שינתא כדין איהי שלטא עלייהו ומקבלין מסאבו מינה וכו' הנה מבואר הדבר מזה המאמר כי סטרא אחרא שולטת בלילה בזה העולם והיא שורה על בני האדם והם מקבלים טומאה ממנה ולכן הכל צריכים לרחוץ ידיהם גם הפנים לפי כי שם שורה גם כן כמו שביארתי בהלכות יום הכפורים שנאסר ענין הרחיצה ועכ"ז התירו לרחוץ עד קשרי האצבעות כדי לדחות הטומאה השור' שם כדבר האמור ואמנם סדר של הרחיצה נתבאר בזוהר פ' בראשית דף י' וז"ל הכי הוי עבדי חסידי קדמאי נטלא דמייא הוו יהבי קמייהו ובזמנא דאתערו בליליא אסחן ידייהו וקיימי ולעאן באורייתא ומברכי על קריאתה. תרנגולא קארי כדין איהו פלגו ליליא ממש וכדין קב"ה אשתכח עם צדיקייא בג"ע ואסיר לברכא בידן מסואבות בגין דבשעתא דבר נש נאים רוחיה פרחא מניה ובשעתא דרוחיה פרחא מניה רוחא מסאבא זמין ושריא על ידוי ומסאיב לון ואסיר לברכא בהו בלא נטיל' וכו' הנה מבואר מדברי המאמר זה שני דברים הצריכים לענין נטילה זו דשחרית זה יצא ראשונה שלמדנו כי סטרא אחרא שורה על האדם בזמן שהוא ישן וגם שמענו שהיא שורה על הידים דוקא ולכן צריך לנטילה ואחר כך יברך דאף על גב דקים לן כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן שאני ברחיצה זו שידיו טמאות לכן צריך לרחוץ אותם תחילה ואח"כ מברך על נטילת ידים וזה מפני כי הכלי נקרא נטלא כמ"ש במאמר הנזכר חד נטלא דמייא הוה קמייהו ועוד נלמוד כי לשון