מקור חיים - א כה

עמו כי לכן הויין ליה בנים זכרים כמ"ש במאמר איהו אתכוון כלפי מהימנותא עילאה וכו' וכן במדה זו נותנים לו בנים זכרים והאוסר לישן עם אשתו בין מזרח למערב מפני כי שכינה במערב אולי ישכח כי מצות עונה מן התורה כמו מצות הנחת תפילין כי צריך שלא יסיר דעתו מהם כך בענין זה ומה גם כי התכלי' הוא זה כדי שתהיה נמצאת שם השכינה הוא משחז"ל איש ואשה זכו שכינה ביניהם ואז משתתפין אביו ואמו והב"ה כדין בני אדם המשתתפין כל אחד נותן חלקו לתוך כיס אחד:

[ז] המטיל מים מן הצופים ולפנים ישב ופניו כלפי הקדש וכו' כפי דרך הראשון שנתבאר בענין הפותח נקביו דהיינו על צד העון שהוא נוקב ויורד עד התהום כמו כן הוא הרמז בענין המטיל מים דהיינו דרך הנקב השני הדוחה את המותר לחוץ אמנם זה יהיה רמז לעונות היותר דקים וקלים כי האדם זה מתבונן בהם ורוצה לעשות מהם תשובה שהם סוד מותר המים ורוצה לתקן ע"י המים כמשחז"ל וישאבו מים וישפכו לפני ה' וכי מים שפכו אלא שעשו תשובה שנא' שפכי כמים לבך כמו כן ירצה במאמרו זה המטיל מים לעשות תשובה מעבירות שבידו שעשה בדרך הנקב זה לכן כך יעשה אם מן הצופים ולפנים ישב ופניו כלפי הקדש כלומר לפי שנאמר צופה רשע לצדיק וכו' ה' לא יעזבנו בידו ולכן ישב ופניו כלפי הקדש כי ידע נאמנה זה אשר נתכוון להתגבר על יצרו לא מעוצם כחו אלא מטעם כי ה' לא יעזבנו בידו כי הב"ה מעצים כחן של צדיקים לעשות רצונו או יסלק הקדש לצדדין ע"ד ולא ירשיענו בהשפטו:

[ח] כשנפנה בשדה וכו' בא בזה רמז על עונות שעשה דוגמא של שדה ע"ד משחז"ל ויבא עשו מן השדה שבא על נערה המאורסה כי בשדה מצאה והפקיר עצמו כשדה וכיוצא ורוצה להפנות עצמו מן העון אם הוא אחורי הגדר כי לא פרץ גדרן של חכמים אלא חטא בדברים קלים יפנה מיד ויהיה נקי מן העון אמנם אם הוא בבקעה שלא היה גדר לפי שפרץ גדרן של חכמים יתרחק עד מקום שלא יוכל חבירו לראות פירועו כלומר מאחר שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה לכן מן הדין הוא שיתרחק כאשר רוצה להתוודות עד מקום שלא יוכל חבירו לראות פירועו שמתגלה על ידי הוידוי כי לא ישמע דבריו ומה גם שיתרחק מן העון משם ואילך עד שלא יוכל חבירו לראות פירועו דבר של שמצה כלל כי יעשה תשובה שלימה:

[ט] לא ישב במהרה ובחוזק וכו' הנה בא בזה הרמז על אופן התשובה אשר יעשה האדם ר"ל על מהירות הענין אך לא על הזמן כי זה טוב לו לקיים וזכור את בוראיך בימי בחורותיך אמנם ירמוז על ענין המהירות שעליו אמרו חז"ל פרי המהירות חרטה ולכן יעשה התשובה מתון מתון בישוב הדעת וגם לא יעשה בחוזק כמו קצת בני אדם שעושים תעניות רצופים בהפסקות שלשה ימים ושלשה לילות ולא ידעו דרך ה' ולכן יחלה ומתיש כחו ונמנע מכל וכל ואפשר שימנע נמי מלעשו' תיקון לנשמתו לכן יאמר לא ישב בחוזק וגם לא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי לעשות חומרו' יתרות שלא לאכול בשר ולא לשתות יין וכיוצא אלא יעשה דבר שיוכל לעמוד בו ולהתמיד מעשיו כפי כחו ולא ינתק שיני הכרכשא דהיינו כי על ידי שידחוק עצמו לעשות סיגופים יותר מדאי אפשר יבא לידי סכנה ומבטל הכל:

[י] לא יקנח ביד ימין הנה גם בזה ימצא דרך רמז אל מעשה התשוב' שהוא כינוי לענין הקינו' כמשחז"ל ביום הכפורי' מקטרגים שרי א"ה על ישראל ואומרים הללו עע"ז והללו עע"ז הללו מ"ע הללו מ"ע וכו' משיב הב"ה אחות לנו קטנה מה קטן זה מתלכלך ואמו מקנחת אותו כך כל מה שישראל מתלכלכים כל ימות השנה בעבירות בא יום הכיפורים ומקנח אותם אמנם לא יקנח אותו הטינוף מן העבירות ביד ימין היינו רמז לשני דברים שאחז"ל שהם בימינו של הב"ה התורה והצדקה שנאמר מימינו אש דת למו ונאמר צדק מלאה ימינך לפי שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וכן נמי נאמר זבח רשעים תועבה ונא' יד ליד לא ינקה רע כמשחז"ל מי שנותן לעבירה ביד אחת ועושה צדקה ביד אחרת לא ינקה רשע הוא אבל יתקן עצמו על ידי התשובה אז טוב לו כי לכן הקדוש ברוך הוא הפושט לו יד ימינו ומקבל תשובתו שנאמר כי ימינך פשוטה לקבל שבים:

[יא] לא יקנח בחרס משום כשפים וכו' הענין הוא בדרך רמז והוא ג"כ על דרך הנז' כי האיש הישראלי שירצה לקנח עצמו מן העון צא תאמר לו צריך להיות נזכר לא יקנח בחרס היינו ענין המין שמת בנו ועלה החכם לבקרו אמר ליה רחיצין אנן דמאריה עלמא דאת חמי אפוי לעלמא דאתי אמר ליה אית חרסין מתדבקין לא כן כתיב ככלי יוצר תנפצם ולכן יזהר האדם מסברא זו כי מאחר שיש תחיה עכ"פ נמצא מתרפה מן התשובה ולכן העיקר הוא כי המקנח העון צריך לעשות תשובה הדק היטב ולא יצטרך לחזור לבא בגלגול לפי שלא חזר בו כראוי לכן לא יקנח באופן זה בחרס וזה משום כשפים כי יתגבר עליו סטרא אחרא ולא יוכל להשלים התשובה ולא יקנח בעשבים יבשים דאע"ג דקים לן כי התשובה של רבים עדיף שנאמר הן אל כביר לא ימאס מ"מ לא יתחבר עם אשים פועלי און כך אחז"ל לא יתחבר אדם עם רשעים אפילו להחזירם למוטב והדוגמא שלהם הם עשבים יבשים לפי כי