מקור חיים - א כג

לחוץ ולכן כדי לפרנס לסטרא אחרא הקליפות הניזונים ממנו נמצאים בבתי כסאות כדאיתא בזוהר פ' בראשית ולכן האדם המשהה נקביו והמותר זה נשאר עדין במקומו ומתאחר שם מתעוררים סטרא אחרא סוד אלהים אחרים לקחת חלקם שאלו בפיהם ובאים לינק מבחינת הפנימיות דאדם דעשיה ולכן אסור לאדם הגשמי להשהו' נקביו אמנם יבדוק עצמו קודם שיתפלל כדי שלא יהי' מקום לקליפה לינק מסטרא דקדושה ותהיה תפלתו תועב' לפי שפוגם ענין המעשה שהוא הקודם כמובא בזוהר כנ"ל:

[א] הנה מה שנהגו שלא לומר התכבדו מכובדים וכו' אין הענין מפני שאין נמצא עם האדם מלאכי' שהרי נאמר כי מלאכיו יצוה לך וכו' ולא סגי בלאו הכי אמנם כדי שלא ימצא באדם רמות רוחא לכך אין לאומרו וממי לא יובן כי המלאכים הם ממתינים לו מבחוץ כי הנה הם מצווים לשמרו שנאמר לשמרך בכל דרכיך [ב] ואעפ"י כן צריך שיהיה צנוע בבית הכסא ולא יגלה עצמו עד שישב כי הנה אין לך מקום שהוא פנוי מן המזיקין כמשחז"ל אין לך בית רובע שאין בו כמה אלפים מזיקים ואלו הם נכנסים שם ומה גם כי נמצא שם מזיקין קבועים כדאיתא בזוהר פ' בראשית דף י' וז"ל ואסיר לברכא בידים מזהמות. וכן כל שעתא. בגין דבשעתא דבר נש נאים רוחיה פרחא מניה וכו' על לבית הכסא לא יברך ולא יקרא בתורה אפילו מלה חדא עד דיסחי ידוי. ואי תימא בגין דמלוכלכין אינון לאו הכי הוא במה אתלכלכו אלא ווי לון לבני עלמא דלא משגיחין ולא ידעין ביקרא דמאריהון ולא ידעי על מה קיימא עלמא. רוחא חדא אית בכל בית הכסא דעלמא דשרייא תמן ואתהני מההוא לכלוכא וטנופא. ומיד שרי על אינון אצבען דידוי דבר נש וכו' הרי הדבר מבואר מן המאמר איך בכל בית הכסא נמצא שם רוח אחד קבוע מצד הטומא' כי שם ביתו והוא שורה מיד על הידים של האדם הנכנס לשם כאמור ולכן צריך כי יהיה צנוע בשבתו שם כדי שלא יתאחזו ממנו לפי כי שם הוא הרשות שלהם ולכן לא יגלה עצמו עד שישב כי אז הוא מוכרח במעשיו:

[ג] אם רוצה למשמש בפי הטבעת בצרור או בקיסם לפתוח נקביו ימשמש קודם שישב וכו' והנה ראוי לתת רמז לכל הדברים אלו כי הגם שהפשט לא יופשט והם תועליות גדולות לאדם מ"מ צריך להבין כי בכל אלו הדברים נמצא הערות בעצם האדם לומר מה לך נרדם התבונן בעצמך מה אתה ואל תתגאה כמ"ש הפייען והבטת מה אתה ושנינו הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת וכו' כמשחז"ל מפני מה האדם נצרך לנקביו לומר ראה מה אחריתך על דרך החכם כד מכתפי ליה בשבתא דריגלא היה אומר אם יעלה לשמים שיאו וכו' כגללו לנצח יאבד וכו' כי השלם הזה לא היתה כונתו למעט עצמו בלבד כי דבר פשוט הוא אלא לסלק הקושי הגדול מן הפ' כי אל יחשוב האדם שכונת איוב לומר כי אין אחרית ותקוה אע"ג כי יעלה לשמים שיאו וכו' חלילה אלא הכי קאמר בדרך הודעה שמענה ואתה דע אם תראה בן אדם שהוא מתגאה אם יעלה לשמים שיאו מגודל לבב וראשו לעב יגיע מצד הגאוה תדע נאמנה כי זה האיש כגללו לנצח יאבד לעתיד כי כך אחז"ל כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר מי שהיה שכן לעפר בחייו גם בעה"ז רואיו יאמרו איו ולכן היה אומר החכם פסוקים הללו לעין כל כדי שלא יתגאו ולכן כל אלה הדברים יהיו רמז לאדם ולכן כאשר היו נכנסים לב"ה היו אומרים התכבדו מכובדים לפי כי מאחר שהקליפה שולט בעולם צריך לתת לה מקום כדאיתא בזוהר פ' פקודי דף רל"ז וז"ל ת"ח להאי אתר דאיהו רוח מסאבא קב"ה יהיב ליה שולטנו למשלט בעלמא בכמה סטרין ויכיל לנזקא ולית רשו לאנהגא ביה קלנא דבעינא לאסתמרא מניה דלא יקטרג עלן בגו קדושה דילן וכו' הנה מבואר מדברי המאמר כי יש לירא מסטרא אחרא שלא יזיק לאדם ונוסף עוד כי צריך לנהוג בהם כבוד ולכן תקנו לומר התכבדו מכובדים וכו' ומה גם לתת לסטרא אחרא כבוד צריך שיהיה צנוע בבית הכסא מפני כי ושעירים ירקדו שם ויש לירא מהם שלכן אסור לדבר בהיותו בבית הכסא וגם שלא לתת להם מקום להתאחז בענין הקול והדיבו' של האדם כי קדוש הוא ופנה למעלה ולפי כי האדם מצווה שנאמר ונשמרתם לנפשותיכם לכן אמרו הרוצה למשמש בנקביו לפתוח אותם כך יעשה קודם שישב והוא אזהרה לאדם ינקה עצמו מן העון בעה"ז קודם שישב ר"ל קודם שישתרש בעון כדי שלא ימצא מקום לקטרג המקטרג ומה גם יתבונן במעשיו לא יהיה גורם כי נפשו תלך למקום הטומאה לקליפה צא תאמר לו כמשחז"ל בדרך משל הצדיק דומה לאילן העומד במקום טהרה ונופו נוטה לצד טומאה נקצץ נופו נמצא עומד במקום טהרה כי הצדיק כל עצמו עומד במקום טהרה בסטרא דימינא וגופו נוטה לצד טומאה הם הדברים הצריכים אל הגוף כי לא ימנע מלהיות בהם פניה וכיון שנקצץ והגוף כלה נמצא עומד במקום טהרה בסטרא דקדושה בג"ע והרוח תשוב אל ה' אשר נתנה וההפך מזה הרשע כי כלו הוא במקום טומאה בקליפה כמשחז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים רק חלק ממנו הוא נוטה לצד טהרה מצד השארות הנפש אשר בקרבו אור בו ולכן כשנקצץ ומת האיש ההוא נמצא כלו עומד במקום טומאה כי נפשות הרשעים הן הן המזיקין כמשחז"ל ונא' ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע ולוקחת אותה הקליפה ולכן לזה יתבונן האדם לבדוק את נקביו ולפתוח