מקור חיים - א כא

שלא יוצי' שכבת זרע לבטלה ולא בזולת אלא יעשה לה זה הכבוד לשמור עצמו לתת לה טיפה ראשונה ולכן נקט לשון זה אוקירו בלשון חכמה לשון יקר כלומר יזהר שלא יהפוך המלה ויהיה קרי וכמו שנת' אצלי בפי' יקר מחכמה ומכבוד לפי שהטיפה נק' יקר ונמשך מן המוח היינו מ"ש מחכמה ומלת מכבוד הוא סוד הדעת ואיתא בזוהר פ' נח דף ס"ב וז"ל ת"ח כל חטאוי דבר נש כלהו חבלותא דילהון תלייא בתשובה וחטאה דאושיד זרעיה על ארע' ומחבל אורחי' ואפיק זרעא על ארעא מחביל ליה ומחביל ארעא ועליה נאמר נכתם עונך לפני ונאמר לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע וכו' והנה מבואר מזה המאמר מ"ש מחביל ליה ר"ל אות ברית קדש ומחביל ארעא הוא ארץ החיים כנסת ישראל ומה גם ידקדק שלא יטמא אות ברית קדש בשאר עבירות וידקדק היטב שלא להפוך החלוק זה להיות לזולת כנ"ל כי הנה בענין מה שנעשה לאדם חלוקא דרבנן הכל תלוי באות הברית כדאיתא בזוהר פ' נח דף נ"ט וז"ל ת"ח כל ישראל אית לון חולקא לעלמא דאתי מאי טעמא בגין דנטרין ברית דעלמא אתקיים עליה כד"א אם לא בריתי יומם ולילה וכו' ולא עוד אלא בגין כך אקרון צדיקים וכו' מנ"ל מיוסף בגין דנטר ברית זכה דאקרי צדיק וכו' והעיקר מפני כי כן כמעשה אשר יעשה האדם הגשמי למטה כך נעשה למעלה ונמצא על ידי שמדקדק חלוק זה שהוא שלו ג"כ הצדיק עליון מדקדק באותו חלוק שלו היינו הכיס אשר לו כד"א כיס אחד יהיה לכלנו לשון נקי' ואינו הופך אותו לתת שפע לשפחה אותה טיפה קדושה כד"א בן פורת יוסף בן פורת עלי עין הוא מעין כפי' רש"י ז"ל כד"א עין המים הוא הנמשך לאותם בנות על ידי כי הגבירה שלהם צעדה עלי שור ונמשך להם זה השפע בדרך ישר ואינו מהפך הפנימי לחוץ לתת אותה טיפה פנימית לאותה אשה רעה שהוא לחוץ מן הקדושה ומה גם כאשר מדקדק האדם הגשמי למטה בחלוק שלו כמו כן מדקדקין למעלה בחלוק אחד יותר עליון שבו נאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והיינו החלוק שנותנת אימא עילאה לת"ת ישראל ולכלתו וכאשר האדם מדקדק שלא יתהפך הפנימי לחוץ כך הוא למעל' ועיין בהיפוך השופר הפנימי לחוץ ויתבאר לך סוד זה ועוד איתא בתיקונים דף ג' וז"ל וזכאה איהו מאן דלביש מלכא ומטרונית' בעשר ספירן דבריאה דכלילן בשם יאהדונהי כשמיה כן לבושוהי וכו' דביומי דשבתות וי"ט איהו לביש לבושי מלכותא דאינון עשר ספירות דבריאה וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא דמשמשי לון לעשר ספירות דבריאה וכו' והנה הדבר מבואר מן המאמר כי כמה לבושים הם יש לבושים שהם של חול ויש לבושים שהם של קדש שלובש אותם בשבת וי"ט ולכן מי שמדקדק בחלוקו ללבשו כדרכו שלא יתהפך הפנימי לחוץ הוא גורם שלא להתהפך למעלה הלבושים דשבת לחול וההפך מובן. ועו' יש לכוין בענין לביש' החלוקה זה שלא יתהפך הפנימי לחוץ מ"ש בספרא דצניעותא וז"ל לבושין דיקר אתקין ואחסין והענין הוא מ"ש בזוהר וכד לאו אינון דכר ונוקבא כדין אימא עילא' אנגידת ברכאן לסטר אחרא וכו':

[ד] ינעול מנעל ימין תחילה ולא יקשרנו וכו' הנה מצינו לחז"ל כי המנעל הוא כינוי לאשה כדאיתא בפ' של נעלך מעל רגלך כי הב"ה צוה על מרע"ה לפרוש מן האשה והנה בזה יהיה הצווי על דרך משחז"ל והייתם קדושי' קדש עצמך במותר לך ובכן יהיה גם כן באופן זה הנמשל למעלה לפי שנאמר הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא וכו' ואיתא בזוה' פ' אחרי מות דף ס"ט וז"ל בכה ר' שמעון ואמ' מלכא בלא מטרוניתא לא אקרי מלכא מלכא דאתדבק בשפחה באמהו דילה דמטרונית' אן הוא יקרא דיליה רזא דמלה זמינא קלא לבשרא למטרוניתא ולימא גילי מאד בת ציון וכו' הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא כלומ' צדיק הוא נושע בגין דהוה רכיב עד השתא באתר דלא דיליה באתר נוכראה ויניק ליה ועל דא כתיב עני ורוכב על חמור כביכול צדיק ונושע הוא יתיר מכולא וכו' והנה מבוא' מזה המאמר כי הצדיק עליון הוא מתדבק עם השפח' בעבור הגלות וזה בעבור מעשה התחתונים ולכן יאמר ינעול מנעול של ימין תחילה הוא הרמז לאשה יראת ה' שהיא לימין סטרא דימינא ולא יקשרנו והא רמז לזמן הגלות כי אין קשר בין צדיק וצדיק כנזכר במאמ' זה עוד יבא לקמן בפ' הצדיק אבד מאי אבד אבד למטרוניתא ואח"כ ינעול של שמאל והוא רמז לאותה שפחה שמתדבק עמה בזמן הגלות כאמור ואח"כ יקשור של ימין לתת רמז כי לעתיד צדקת זו תהיה נקשרת בימין לעולם כדאי' בזוהר פ' בראשית דף נ' וז"ל פתח ר"ש ואמר נאם ה' לאדוני וכו' נאם ה' דא יובלא לאדוני דא שמיטה דכתיב בה אהבתי את אדוני וכו' אי הכי במאי נוקים שב לימיני אלא עד זמנא ידיעא דכתיב עד אשית אויביך הדום לרגלך ולא תדיר אמנם לעתיד עד אשית אויביך הדום לרגלך אז מתקיים שב לימיני לעולם ולכן אח"כ יקשור מנעל של ימין לרמוז על קשר אמיץ זה שעתיד להיות לכנסת ישראל כי כן דבר ה' הוא שנ' נאם ה' לאדוני כנז' ועוד ירצה מ"ש בזוהר פ' חקת הובא קצת ממנו למעלה וז"ל דף ק"ף קם ר' אלעזר ואמר וזאת לפני' בישראל וכו' נעלו וכו' הא אוקמוה אל תקרב הלום של נעלך אמאי נעל הכא אלא דפקיד ליה על אתתא לאתפרשא מינה ולאזדווגא באתתא אחרא דנהירו קדיש' עליה וכו' דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וכו' הנה הדבר מובן מזה המאמר היות המנעל בסוד כ"י היא בת נדיב הנזכר בתו של אאע"ה כמשחז"ל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה ולכן יאמר נא ינעול של ימין תחילה וזה לרמוז כי בת נדיב זו בתחילה צריך לחבר אותה בבחינ' הימין לפי כי נק' בת לאברהם כמשחז"ל אמנם לא יקשרנו לפי כי אין הרצון לחבר אותה עם הימין כי הנה בתחילה צריך להיות התעוררות מן השמאל שנאמר שמאלו תחת לראשי אמנם נעילת הימין בתחילה הוא על כונה אחרת כדי להכניע בעלי הדין כדי שלא יתאחזו ממנה בעלותה בית ה' דהכי איתא בזוהר בפ' ואל זועם בכל יום כי מדת החסד מתעורר בכל יום יעיר בבקר בבקר ויזעו' למאריהון דדינין ולכן בתחיל' ינעול של ימין כדי לעורר בחינ' הימין בסוד ואל