מקור חיים - א כ

דרישא ארבע אמות. מ"ט דשכינתא שריא על רישיה וכל חכים עינוי ומלוי בראשו אינון בההוא דשריי' על רישיה וכד עינוי תמן לינדע דההוא נהורא דאדליק על רישי' אצטריך למשחא בגין דגופא דבר נש איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צווח ואמר ושמן על ראשך אל יחסר אינון עובדין טבין וכו' ועל ידי כן יהיה לו כיסוי לעתיד עטרה בראשו כי ע"י מעשה הטוב קנה לו חלוק' דרבנן כנ"ל וכנגד זה שאינו הולך בגלוי הראש מקיים מה ששנינו ויהי מורא שמים עליכם ולכן יזכה לכובע ישועה בראשו כמשחז"ל לעתיד לבא צדיקי' יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ביום ההוא יהיה ה' לעטרת צבי וכו' לשאר עמו לעושה עצמו שיריים וכו':

יבדוק נקביו כדי שלא יתרחק בזמן התפלה וכמשחז"ל שמור רגלך שמור נקביך והעיקר לבדוק עצמו מן העון פנים ואחור ולא יהיה לו ריח רע ויתבונן במעשיו שיעשה תשובה קודם שיתפלל כדי שלא יהיה דבר מעכב התפלה וזהו פי' הפ' וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח בתפלה ואינם יודעים לעשות רע לתקן הרע בתחילה ע"י הרהור תשובה כאמור ולזה תיקנו הראשונים לומר הוידוי אחר הבקשות כדי שלא ימצא דבר המעכב התפלה הנה זאת תורת האדם אשר יתכוין בכל המעשה אשר יעשה אע"ג כי הוא צורך הגוף לקיים מש"ה וכל מעשיך יהיו לשם שמים:

ועתה אשיב לפרש כל הדינים הללו כיצד הם משורשים למעלה ואשר צריך האדם לכוין דעותיו כי זה כל האדם כמשחז"ל כל העולם לא נברא אלא בעבור זה ונאמר אדם אחד מאלף מצאתי ולכן בא דין זה אזהרה לאדם לא ילבש מיושב כי להיות האדם מתחייב מן השכל לעשות כל מעשיו בכונה לטוב לו ולכן להיות כי האדם עיקר לעורר הדברים העליונים הרוחניים צריך לכוין בכל מעשיו ואיתא בזוהר פ' פקודי דף רנ"ט וז"ל מגו נהורא דלעילא נפק חד נציצו דנציץ ואנהיר וכו' ואינון הוו לבושין דקדשא דאתלבש בהו מיכאל כהנא רבא וכד אתלבש באינון לבושי יקר כדין על לשמשא וכו' ובגין דנפקין מרזין עילאין ואינון כגוונא דלעילא אקרון בגדי שרד וכו' הנה לכן כאשר ילבש האדם ישים אל זה לבו לתקן אלו המלבושים ומה גם כדרך שהב"ה גומל חסד עם האדם הגשמי שנא' ויעש ה' לאדם כתנות עור וילבישם וזה לאו דווקא נא' על אדם הראשון אלא על כל איש הישראלי כי כן נק' אדם כמשחז"ל בפ' אדם אתם אתם קרויים אדם וכן נא' בזוהר פ' בראשית על ישראל נאמר הענין ולבושים אלו הם לצורך הנפש בעה"ז גם הם ללבוש בג"ע הארץ וגם לזמן התחייה ולכך אנו מברכים בכל יום להב"ה המלביש ערומים כדלקמן אשר על כן גם האדם צריך להיות נזהר לתקן בגדים נאים ללבוש בעולם העליון כדאי' בזוה' פ' אמו' דף צ"ח וז"ל הולך תמי' ופועל צדק מאן אינון אלא אלין אינון דמתקנין למטרונית' בתכשיטהא בלבושהא בעטרהא וכל חד פועל צדק אקרי עכ"ל הנה מבואר הדבר מזה המאמר כי האדם ע"י כונתו הטובה מתקן למטרוניתא עטרהא ולבושהא ומה גם על ידי מעשה אשר יעשה האדם ולכן יזהר לא ילבש מיושב ולא יגלה כנף אביו לפי כי בעבור חטא א"ה לא נעשה עוד היחוד העליון אלא על ידי התלבשות דאלו מתחילה נאמ' ויהיו שניהם ערומים וכו' ולכן נא' לעתיד ולא יכנף עוד מוריך וכו' אמנם עתה יש התלבשות הוא סוד משחז"ל יש כנפים לארץ שנאמר מכנף הארץ וכו' כנפים לשמש שנאמר וזרחה לכם שמש צדקה ומרפא בכנפיה וכו' כנפים למעלה שנ' ובני אדם בצל כנפיך יחסיון וזה היה מפני כי הנחש ראה אותם עסוקים בדרך ארץ כמשחז"ל לא היה צריך קרא למימר אלא ויעש ה' לאדם כתנות עור אלא להודיעך מאיזה חטא קפץ עליו אותו רשע שנאמר ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו ולכן ויעש ה' כתנות עור אמנם לעתיד נאמר ולא יכנף עוד מוריך וכו' ואיתא בתיקון ל"ד דף ע' וז"ל בגין דערוה בינייהו אית פירודא באתוון דאינון הוי"ה הה"ד כי המות יפריד וכו' לבתר דאתעבר עריות מנייהו יהי ה' אחד וכו' ולכן לא ילבש מיושב כי יבא להגלות בשרו ואשר לא טוב עשה למעלה אלא יקח חלוקו ויכניס בו זרועותיו בעודנו שוכב ונמצא שיקום כשהוא מכוסה ובכן יהיה מכלל הצדיקים אותם הנקראים פועל צדק דאלביש למטרוניתא עטרהא ולבושהא כנ"ל:

[ג] ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו כדי שלא יהפוך הפנימי לחוץ וכו' הנה בתחילה אתה דורש זה הענין למה שנוגע בסוד מטט' כי הנה מטט' נק' מטה מפני שפעמים מטה לצד ימין ופעמים מטה לצד שמאל כדאי' בזוהר פ' בראשית דף ר"ן וז"ל מטה דא מטט' מסטריה חיים ומסטריה מיתה כד אתהפך למטה איהו עזר מסטרא דטוב כד אתהפך לנחש איהו כנגדו מיד וינס משה מפניו וכו' הנה מבוא' הדבר מזה המאמר כי ההיפוך הוא מורה בסוד מטט' כאמו' אמנם ענין ההיפוך שהוא מתהפך הוא החיצוניו' שבו כאשר יבא הביאור לקמן בסוד הטלית קטן שהוא בחי' מטט' שלכן השיעור שלו הוא כדי שיתכסה ראשו ורובו של קטן כד"א ונער קטן נוהג בם ולכן יאמר נא כי צריך ליזהר שלא יתהפך החלוק שלו דאע"ג שהוא מתהפך כנז' החלוק שלו אינו מתהפך מכל מקום ואם נאמר כי מ"ש בזוהר כי מטט' הוא מתהפך היינו בסוד החיצוניות דהיינו בחינת החלוק לכן באמת צריך להיות זהיר כאשר לובש האדם החלוק שלא יתהפך לפי כי לכן הוא גורם שמתהפך גם למעלה כדבר האמור שהנה נאמר ומעיל קטן תעשה לו אמו לפי כי כנסת ישראל היא אמו בסוד לא זז מחבבה עד שקראה אמי והיא עושה לו מעיל קטן כמשחז"ל תינוק יונק משדי אמו כדאיתא בזוהר פ' אחרי מות דף ס"ד משמרה ג' כדין תינוק יונק שדי אמו בגין לדכאה לון וכו' ולכן אין ראוי לאדם להפך בחלוק שלו לפי כי כל מעשה האדם הוא פועל למעלה כל הטובה הזאת כאמור וכאשר נעמיק יותר בענין יהיה ענין זה החלוק בסוד מה ששנינו ועושין לה חלוק לכתחילה בשבת לענין המילה כי היו עושים כמין כיס דחוק ומכניסים ראש הגיד לתוכו וכו' ולכן יאמ' נא כי ראוי לאדם לדקדק בחלוקו אותו החלוק הידוע המיוחד שעשו לו לצורך המילה שראוי לדקדק בו ביותר ראשונ' צריך להיות נקי מענין כי לא יוציא שכבת זרע לבטלה ואפילו טיפה אחת כדאי' בתיקונים כשחז"ל אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו ומהו הכבוד זה