מקור חיים - א קכד

הוא גורם הסתלקות אורות התפילין מצד עצמו בענין הנוגע לנשמתו ולא מפני כן מסתלקין לגמרי לפי כי עדיין לא הגיע זמנם להסתלק ולכן יכול להניחם אח"כ לפי כי הסתלקות התפילין הוא בזמן הראוי להסתלק היינו בלילה כנ"ל ולכן יכול להניח תפילין אחר כך:

[א] מאחר שהנחנו למעל' כי ענין הנחת תפילין הוא להועיל לאדם לקנו' לו נשמה חדשה לכן מטעם זה עצמו בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין מפני כי בימים הללו נמצא תוספת נשמ' לאיש הישראלי כדאיתא בשבת הנותן מתנה לחבירו וכו' ומסיק תוספת נשמה לא עבידא לגלויי הנה מבואר כי יש תוספת נשמה לכל איש ישראל בשבת וגם יש נמצא תוספת נשמה ביום טוב כדאיתא בתיקונים דף י"ט וז"ל בשבת ויומין טבין נחית עליהון נשמתין ורוחין ונפשין באורח אצילות ולכן אסור להניח תפילין בהם והיינו הטעם שאמר לפי שהם עצמן אות כי במה יזכה האדם להיות מעשיו לרצון לפני הב"ה כדאיתא בזוהר פ' משפטים בפ' ה' אמר אלי בני אתה ונאמר כי בן הייתי לאבי וכו' ואמנם בימים הללו שבת ויום טוב שהם אות לבית ישראל כי כלם ימצא להם הוספת נשמה הצד השוה שבהם דגם כי כל אחד זוכה כפי הראוי לו ולכן נאסר להניח תפילין בימים הללו דאף על גב כי בהם זוכה האדם לחלק הנשמ' ואפשר כי ישיג בהנחת התפילין יותר ממה שמשיג בשבת ויום טוב מכל מקום נאסר להניח אותם מפני כי הימים הללו שבת ויום טוב הם עצמן אות כי הם גורמים תוספת נשמה לאיש הישראלי כאמור ומאחר כי כן האדם אינו מתחסר מן השלימות מסיבת שאינו מניח אותם ויש זלזול לאלו הימים אם מניח אותם לכן אסור להניח אותם גם בחול המועד מן הטעם הזה עצמו לפי שימי חול המועד גם הם אות כי בלי ספק נמצא בהם תוספת הארה שלכן נאמר בהם מוסף ובכן נמי נתוסף הארה בנשמת האדם ולכן אין לזלזל בכבוד ימי חול המועד כנזכר:

עוד זה מדבר בענין הנוגע למעלה וכן הוא אומר בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין מפני כי הם עצמן אות והענין כי הנה נודע כי ביום השבת עולים כל העולמות למעלה מדרגה אחר מדרגה ומה גם בעולם האצילות כי מתעלים המדות אשר שם למעלה אצל האורות שהם סוד התפילין ולכן בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין וכי תימא ומה בכך אם לא יועיל לא יזיק ויניח האדם תפילין ואף על גב כי אין בזה יתרון הרי מכל מקום מצוה קעביד ולכן נתן טוב טעם ואמר מפני שהם עצמן אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול כבוד לאות שלהם וסוד הדבר כי הנה למה הדבר דומה לככר הנתון על הגג למעלה ופעמים שמושיטין את הככר למטה ונותנים אותו לאדם והיה לאכול ופעמים שהאדם עצמו הוא עולה למעלה ונוטל הככר ואוכל אותו שם כי הנה הצד השוה שבהם הוא כי בין כך ובין כך האדם הוא נוטל הככר ואוכל אותו אבל לא ראי זה כראי זה כי אינו דומה האדם שמושיטין לו הככר מלמעלה למטה אצלו למי שהוא עולה בעצמו למעלה ואוכל הככר שם כי הנה בצד זה הוא מעלה נוספת על אותו שמושיטין לו הככר למטה כי זה יהיה לו מפני כי אין בו כח לעלות למעלה ולכן הושיטו אותו למטה ואוכל אותו למטה אמנם אותו הנמצא בו כח הוא עולה ואוכל הככר למעלה והוא מעלה נוספת וכן הענין בסוד הנחת התפילין בנדון דידן כי הנה הנחת התפילין הוא גורם המשכת האורות העליונים למטה אצל תפארת ישראל והם הם חיי המלך וזה הדבר הוא נעשה בכל יום מזמן ששת ימי המעשה שהם ימי החול אבל בשבת ויום טוב תפארת ישראל הוא עולה למעלה ומתנשא לכל לראש ושם מקבל סוד התפילין עליונים ולכן אסור להניח בהם תפילין האדם הגשמי לפי דקים ליה בדרבא מיניה שהרי תפארת ישראל הוא עולה למעלה ולוקח סוד תפילין העליונים ולא על ידי הנחת תפילין ולכן בשבת ויום טוב נקרא אות וזה לך האות של התפילין תפל לגבי אותם התפילין ונמצא גרעון והעדר חלילה בהנחתם כפי הדברים האמורים ולכן לא נשאר הדבר בענין רשות אלא נאסר להניח אותם משום זלזול כבוד חלילה המגיע בזה לשבת ויום טוב בהנחתם לפי שיהיה גורם להוריד אותם האורות העליונים למטה שהם חיי המלך כנזכר דלא סגי בלאו הכי ואין לך זלזול יותר מזה וכו':

בחול המועד ג"כ אסור להניח תפילין בהם מן הטעם עצמו לפי שימי חול המועד גם הם נק' אות והוא כי הנה הענין זה נמצא בו שני צדדין של ספק זה יצא ראשונה דאיכא למימר שאני שבת ויום טוב מה שאין ראוי להניח בהם תפילין הוא מפני כי העלייה שעולה תפארת ישראל בתחלה ר"ל העלייה הראשונה הוא עולה אל מקום אשר נמשכים משם האורות של התפילין בימי החול והוא לוקח אותם וחי בהם ולכן אין ראוי לאדם הגשמי להניח תפילין מדי דהוי שרגא בטיהרא ומה גם שאחר כך בתפלה של מוסף הוא עולה יותר ויש לו בחינת תפילין יותר עליונים ונוסף עוד בזמן תפלת המנחה משעה שאנו אומרים ואני תפלתי לך ה' עת רצון כנודע ליודעי חן ולכן מפני כל הסיבות הללו האמורות אין ראוי להניח תפילין אמנם בזמן חול המועד כי אין שם כל העליות הללו כמו בשבת ויום טוב איכא למימר שראוי להניח תפילין ויהיה דוגמא ליום ראש חדש כי מניחין בו תפילין רק לעת שאומרים תפילת מוסף אז חולצין אותם כאשר מבואר במקומו בע"ה ולכן נאמר כי כן יעשה האדם בזמן חול המועד ועוד יש לומר טענה אחרת דבשלמא בשבת ויום