מקור חיים - א קכה

טוב העלייה שעולה תפארת ישראל אין לה ירידה אלא עד הלילה ולכן מפני כך ראוי שלא להניח תפילין כלל אבל בזמן חול המועד שהעליה הוא בזמן התפלה בלבד לא כך הוא אח"כ א"כ מפני שתי טענות הללו קס"ד שהיה ראוי להניח תפילין בחול המועד לפחות עד זמן תפלת מוסף וכאשר יתפללו תפלת מוסף יסיר אותם דוגמא לראש חדש ולכן אתא לאשמועינן כי בחול המועד נמי אסור להניח תפילין מן הטעם עצמו האמור בשבת וי"ט לפי שהוא נק' אות כלומר כי הם בעצמן הימים יש בהם תוספת הארה מימי החול והענין יובן עם מ"ש בזוהר פרשת אמור דף צ"ג וז"ל אלה מועדי ה' מקראי קדש וכו' תלת זמנין מקדשי חג המצות חג השבועות וחג הסכות ובמקומו נפ' כל הצורך בזה ואיתא פרשת ויקהל דף ר"ד וז"ל אית יומין ואית יומין וכו' והנה מבואר מדברי זה המאמר כי אף על גב כי בענין הגשמי כל אפיא שוים ימים יוצרו כלם הם שוים בהשואה אחת ואין הפרש ניכר ביניהם מכל מקום עם כל זה יש הפרש גדול ביניהם לא ראי זה כראי זה אמנם ההפרש נמצא מצד הימים העליונים אשר הם שולטים שהם ימים קדושים השולטים בימים התחתונים ולכן כפי אותם הימים הוא ההפרש הנמצא למטה בעולם הגשמי כנראה בענין השבת ויום טוב כי לבעבור אשר שולטים בהם ימים הקדושים שהם מעולם האצילות לכן הם ימי קדש וכדאיתא פרשת קרח בפסוק מקראי קדש כי הנה קדש עילאה זמין לכל אינון כתרין קדישין עילאין דשמא קדישא אתאחיד בהון וכן נמי קדש תתאה זמין לכל חילהא וכו' והנה הזמנ' זו הוא ענין כולל לכל ימי המועד בין ימי הפסח ובין ימי החג כלם הם מזומנים לעלות למעלה שנאמר מקראי קדש כנזכר שם ולכן הם נק' אות ר"ל אות הוא לבית ישראל שהם בלבד הנהנים מהזמנה זו וכן נמי כל סטרא דקדושא כמ"ש במאמר זמינת לכל חילהא לא עשה כן לכל גוי שהרי בפירוש אתמר זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון וכו' והם סטרא דקדושא והזר הקרב יומת גם הדבר מפורש פרשת בלק בפ' במשעול הכרמים כי תדרשנו ימצא לך דף ת"ו וז"ל כדין חדוות' איהו בכל אינון בני מלכא ומאן אינון כל אינון דאתו מסטרייהו דישראל דהא לא קיימי עמהון בר ישראל והיינו מש"ה ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כלומר בכל יום ויום הנקרא אות הוא ביני ובין בני ישראל לעולם ולא לעכו"ם ולכן בזמן חול המועד אסור להניח תפילין ומי שמניח אותם גורם פגם למעלה בשורש נשמתו והוא לא ידע דרך האמת רחמנא לישזבינן: תם ונשלם: