מקור חיים - א קכא

נתן אל לבו לשוב אל ה' מדרכיו הרעים אשר הלך חשכים ולא עשה תשובה לא יוכל לקנות לו בחינת נשמה שלא תעלה על דעתו לומר כי מאחר שעזב רשע דרכו ונתרחק מן החטא יקנה כח הנשמה כאמור משיראה את חבירו מרחוק ויכירנו שמבקש להורגו אינו מספיק כן אלא עכ"פ צריך לעשות תשובה לקיים סור מרע ועשה טוב ולכן יעיר בבקר בבקר כמשחז"ל בא להורגך השכם להורגו שמדבר על יצה"ר כדאיתא בתיקונים דף פ' וז"ל בא להורגך השכם להורגו בתפלה דאתמר בה וישכם אברהם בבקר וחז"ל אמרו השכם עליו לב"ה וכו' ולכן יאמר נא דין זה לילה לאו זמן תפילין הוא כלומר לאדם שמעשיו דומים ללילה אשר הלך חשכים במעשיו הרעים ועדיין אין נוגה לו מכח התשובה אין זה זמן הנחת תפילין לקנות לו נשמה חדשה ואסור לאדם להניח אותם כדי שלא יחשוב בדעתו ולבבו יבין כי יש תוחלת לאדם להרויח ולקנות לו נשמה חדשה על ידי שמתרחק מן החטא בלבד והיינו הטעם שאמר שמא ישכחם ויישן בהם הוא הדבר האמור כי מאחר שיבין שעל ידי עזיבת החטא בלבד שהוא סור מרע יכול לקנות לו נשמה חדשה על ידי מצות תפילין אז יהיה רובץ על חטאיו וישכח מה שחטא על הנפש ויישן לו מלעשות תשובה ולכן בגשמי אסור להניח תפילין בלילה כאמור:

אם הניחם קודם שתשקע החמה וכו' הנה ענין החמה הוא דוגמא אל הנשמה כמשחז"ל במדרש קהלת בפ' וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של צדיק נולד צדיק אחר והיינו השמש הנזכר המורה על הנשמה ולכן בא הרמז בדין זה אם הניחם התפילין הוא סוד הנשמה קודם ששקעה החמה כלומר קודם שחטא על הנפש והעריב שמשו ופרחה נשמתו וחשכה עליו אפילו הם עליו כל הלילה בזמן שהוא חוטא מותר ואין מורים כן כדי שלא יהיה האדם רובץ תחת משאו של העון ולא יעשה תשובה ויסמוך עצמו על עזיבת החטא בלבד ולא יתחרט ולא יתודה כלל וזה הוא העיקר לפי שהוא מן התורה שנאמר והתודו את עונם וכן פסק הרמב"ם ז"ל ולכן אין מורים כן:

אם לא חלץ תפילין מששקעה חמה מפני שלא היה לו מקום לשומרן וכו' הנה בא הרמז בדין זה על ענין השינה כי הנה בלילה בזמן שהאדם ישן מפקיד רוחו ביד קונו ומכ"ש נשמתו כשאומר פ' בידך אפקיד רוחי אמנם אם אינו ישן אדם זה מה יעשה לו בענין הנשמה שהרויח בו ביום מה תהא עליה ולכן יאמר נא אם לא חלץ תפילין אדם זה הוא בחינת הנשמה כאמור ולא יצאה ממנו וזה מפני כי לא היה לו מקום לשומרם היינו לפי כי לא ישן דאלו ישן לו היה לו מקום לשומרם אצל הב"ה שהוא נקרא מקום כמשחז"ל הב"ה למה נקרא שמו מקום לפי שהוא מקומו של עולם שנאמר הנה מקום אתי ולכן נמצא עליו התפילין בסוד הנשמה כדי לשומרן ר"ל לא שיהיה מתעסק בדברים המפגלים כגון אכילה ושתיה ודברים בטלים כי אין זה ענין שיאמר אף על גב שלא יישן כל הלילה רק קלקול אבל שימור יהיה בענין נאות בעסק של מצוה והתורה אז מותר ומורים לעשות כן כדי שישאר בו הנשמה וכבר נתבאר בענין נטילת ידים כי אין הולכת הנשמה מן האדם כאשר אינו ישן שתין נשמי על המטה ולא תשרה עליו רוח הטומאה ולכן מורים כן:

[ג] היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה וכו' גם זה מכלל הרמז האמור כי הנה האדם הנלבב תמיד לנגד עיניו יום המיתה ע"ד שאמרו החכמים הרוצה שיחיה ימות ואמר רבי אליעזר לתלמידיו ענין שוב יום אחד לפני מיתתן אמרו לו וכי אדם יודע אימתי ימות אמר להם כ"ש יעשה היום תשובה שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה ולכן אדם זה שם מגמת פניו ולבבו יבין לצאת לדרך היינו מש"ה אנכי הולך בדרך כל הארץ כן יעשה בהשכמה לפי כי לא היה בוטח בעצמו כי יחיה עד זמן הזקנה אלא נתן אל לבו לצאת לדרך היינו של המיתה זו היא דרך לקטון ולגדול כך עשה בהשכמה מזמן הבחרות כאמור מניחם. זה ראוי להניח תפילין כי בלי ספק יקנה לו נשמה חדשה במהרה קודם שמגיע לזמן עשרים שנה כנ"ל ולכן כשמגיע זמנם היינו עשרים שנה ימשמש בהם כי הנה אז מתקיים בו מש"ה כי בן הייתי לאבי כנזכר ממאמר הזוהר פרשת משפטים ואז ימשמש בהם ויברך עליהם לפי דקים לן כי אין מענישים למעלה בב"ד אלא עד עשרים שנה וכדאיתא בזוהר בפסוק ויש נספה בלא משפט ולכן כאשר מגיע לעת עשרים שנה כי זה הוא זמן שלהם היינו לענין קניית הנשמ' כנ"ל לכן אז ימשמש בהם כלומר ימשמש במעשיו תמיד שלא יחטא ותברח ממנו הנשמה ותסתלק לגמרי ויברך כי יהיה זהיר בברכות כך אחז"ל האי מאן דבעי למהוי חסידא להוי זהיר בברכות והיינו ברכות הנהנין לפי כי מכאן ואילך הולך ומתגבר כח הנשמה צריך להמשיך ברכות מלמעלה לקיים מש"ה ברכות לראש צדיק ונתן טוב טעם דליכא למיחש שמא ישן בהם כיון שהשכים ויצא לדרך כלומר אע"ג שאמרנו כי האדם העושה כך לחשוב מחשבות טהורות בדעתו לומר כי אפשר למות קודם שיגיע לזמן הזקנה ולכן השכים ויצא לדרך הוא דרך כל הארץ קנה לו ענין הנשמה ליכא למיחש שמא יישן בהם כלומר שלא יתרשל ודאי בעבודת הבורא מאחר שכבר קנה השלימות כי הנה מי דחק עליו ומי הכריח אותו לדחוק על עצמו ולעשות כך ולכן כיון שהשכים ועשה זוודין לדרך זו ולפי שהיה זריז קנה הנשמה ודאי לא יישן עוד ולא יתרשל בעבודת הב"ה:

[ד] היה בא בדרך ותפילין בראשו וכו' כלומר אם היה אדם זה מתנהג באופן כי