מקור חיים - א יב

הוא בעולם אחד מוכרח הוא שיהיה לכל חלק מאלו לבוש אחד גם לא יתכן שיהיו המלבושים בהשואה אחת כלבוש חלק היושב בעולם העשיה שהוא הנפש כחלק היושב ביצירה יותר למעלה וכו' ובמה יהיה ענין ההפרש אם לא במעשה דיבור מחשבה כי חלק המעשה יעשה הלבוש לעולם העשיה לחלק היושב שם וחלק הדיבור יעשה ליותר למעלה וענין המחשבה וכוונה טובה יפנה למעלה כמו שלמד הרשב"י ע"ה מפי אליהו ז"ל ולכן אמר שהע"ה לכו לחמו בלחמי כלומר לכו מעולם לעולם במעלו' רמו' ואמנם הוא אמר בפתח דבריו לתת לפתאים ערמה מועיל וגם לנער דעת ומזימה אמנם גם כי לא יועיל זה להם כך אמרו חז"ל אשרי המדבר על אזן שומעת לכן אני אומר ישמע חכם ויוסף לקח ר"ל כי הצווים שהוא מצוה משם ואילך אין זה הכריח כי כל ההמון ינהגו בדרך זה ואם לאו מה הועילו דבריו לכן אמר הלא די לי כי ישמע חכם אחד יחיד ויוסף לקח ירבה בתורה על ידי שילמד בדעת נכונה ובכוונה טובה ונבון תחבולות יקנה מאחר שיבין כמה וכמה השכר מרובה אינו עושה אלא לשמה וסוף הכבוד לבא וזהו ענין תחבולה מאחר כי נודע הוא שאין הב"ה מקפח שכר כל בריה אפילו שיחה נאה כמ"ש חז"ל ונוסף עוד איתא במדרש קהלת ז"ל אמר רבי ירמיה עתיד הב"ה לחדש מאור פניהם של צדיקים לעתיד לבא הכמד"א ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וכשם שהוא מחדש מאור פניהם כך הוא מחדש לבושיהם יומא דין סימיסדיקון למחר אולודיסקון וכו' הנה מבואר זה מדברי זה המאמר כמה מיני לבושים עתיד להיות לאדם בזמן התחיה ולאחר המות וכל זה לא יתכן להיות אלא כפי מה שלמד האדם בתורה במדרגו' שונו' וכפי מה שמתבונן האדם בתורה ובמצו' בכונו' טובו' כך יזכה לאחר המות והיתה מנוחתו כבוד ואחז"ל צדיקים אין להם מנוחה לפי כי מוליכי' אותם מישיבה לישיבה שנאמר ילכו מחיל אל חיל וכו' ואם אינו לומד האדם בכל חלקי התורה איך יעלה לישיבה אחר' אמנם ילמד הטיב בכל ארבע חלקיה שהם פרדס אז ילך לכל הישיבות ויזכה לנשמתו בכמה טובו' ומה גם לאחר התחיה ובזה יצדק מש"ה ויוסף לקח כי על ידי שמרבה בעס' התורה יוסיף גמול טוב מהקב"ה אם לענין העה"ז בהווה כדאי' בזוהר פ' בראשי' דף י"ג וז"ל כתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה וכו' בהאי קרא אית תלת פקודין חד למלעי באורייתא וכו' דכיון דבר נש אתעסק באוריי' אתתקן בנשמתא אחרא קדישא וכו' וע"ד אמר דוד לב טהור ברא לי אלהים למלעי באורייתא וכדין ורוח נכון חדש בקרבי והנה מבואר מדברי זה המאמר כי כפי מה שיעסוק האדם בתורה כך מוסיף רוח חדש נכון ולכן חלקתי זה החיבור שהוא ארבעה חלקים שהם מיוסדים על ארבעה טורים כל טור מהם לשלשה חלקים וסמכתי על מש"ה ארבעה טורי אבן טור אודם פטדה וברקת וכו'. והטור השני נופך ספיר ויהלום. והטור השלישי לשם שבו ואחלמה. והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה. אולי יזכני ה' ללבוש אותם בעה"ז אע"ג שאני כהן הדיוט אמנם בלי ספק כי כל הלומד בהם כך מלבישים אותו בעולם הנשמות לפי כי ימצא שני תועליו' בחיבור זה זה יצא ראשונה ענין מוסר לאדם ושם דרך לשוב אל ה' כי הוא נותן טוב טעם לענין מעשה המצות ע"ד מה שפירש רעיא מהימנא כל המצו' בדרך רמז כלם גם ימצא בדינים הללו בדרך זו אלך בע"ה ללמד לאדם דעת לאשר מתחילים כמוני ובכן ירבה כבוד התורה כאשר יראה האדם כי לא נמנע היות נמצא בה מכל אשר יתאווה נפשו של אדם כמש"ה דדיה ירווך בכל עת מה דד הזה כל שעה שהתינוק ממשמש בו ימצא חלב כך ד"ת כל זמן שהאדם הוגה בהם ימצא טוב טעם ומש"ה בכל עת לרבות לאחר המיתה שנאמר בה עת למות דדיה של תורה ירווך כמש"ה דובב שפתי ישנים ולא חלק האדם בלבד הוא שמח בהם אלא גם הב"ה ושכינת עוזו הנק' ישנים כי הנה הקב"ה נאמר בו עורה למה תישן ה' וזה נאמר על זמן זה של הגלות כמו ששנינו יוחנן כהן גדול בטל את המעוררין שהיו אומרים עורה למה תישן ה' אמר להם וכי יש לפניו שינה והרי נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל אלא כשישראל יושבים בצער וכו' גם השכינה אמריה תאמר אני ישנה כלם באים לשמוע ד"ת כמ"ש חז"ל אפילו יחיד ועוסק בתורה שכינה כנגדו מכ"ש כשלומד האדם בתורה הבאה מבית הסתרים כדאי' בזוהר פ' משפטים אמר הסבא אל תמנע טוב מבעליו דהא קב"ה ושכינת עוזו שומעים וכדאי' בזוהר באותו ספר של ר' כרוספדאי תמיד לבא שהיו לומדים בו והיו מתקבצים מ"ה לשמוע במזמוטי חתן וכלה וקב"ה ושכינת עוזו היו באים לשמוע דבריו כדאי' בזוהר בראשי' ואמנם אע"ג כי כל עיקרים הללו היו עם לבי ורוחי כל הימים חיים לא נתחזקתי להעלו' על ספר דברים נעלמים עד שראיתי כמה מאשי הזמן חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל וראיתי אחרי ראי לאשר הביא אלוה בידו הוא עמק המלך לא די כי כל זה הוא בדרך גנבה כי מעולם לא יצא מתחת ידי הקדוש ז"ל דברים אלו ולא במסירה פה אל פה אלא שכתב אותם לשמו ועשה עצמו מפרש דברי האר"י ז"ל ומאמרי הזהר והנה מעולם האר"י לא למד תורה זולת לקדוש הר"ח ויטל זלה"ה והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר"י ז"ל רק אומר הקדמה אחת ומסתלק כדרך מרע"ה וכולם לומדים עם הקדוש הר"ח ויטל זלה"ה ומעולם לא כתב האר"י ז"ל זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מדי הכל מיד הרב הקדוש חיים ויטאל ז"ל ה"ה מורי ורבי ובעמק המלך מפרש דברים אשר לא כן והלא אפילו ההקדמות של הדרושים שמסר האר"י ז"ל לרב הנז' ארבעה דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא אותם מפיו כלל והם דרוש א"ק ומאמר תלת רישין וכו' כך אמר לי הרב מפיו ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי אלולי נתקיים מש"ה אם ימות גבר היחיה היו רואים בני האדם עונש המעמיקים הללו אמנם דברי לעו ודאי זולת לכל יראי ה' לפחות לא