מקור חיים - א יא

הוא יסלק נבייעו מההוא נהר מההוא גן ווי ליה. טב ליה דלא אתברי ולא יוליף ההוא אורייתא דבכתב ואורייתא דבע"פ דאתחשיב ליה כאלו אחזר עלמא לתהו ובהו וגרים עניותא בעלמא ואורך גלותא וכו' ולכן לפי כי קרבה שנת השמטה וראיתי עת שמכנסים חכמת הקבלה בכל מקום אשר התהלכתי אמרתי מלתא אאלבישייהו יקירא לתת להם לחם מפני כי פקד ה' את עמו והנה אם ימצאו בזה עניינים מנגדים אין זה בעיקר הדין מן הנז' בתלמוד גם אביא הסברא אמיתי' מדברי הרשב"י ע"ה הנז' בזוהר ובתיקוני' ובזה מסתלק האדם מן הספק ואל יסמוך על מ"ש אין הלכה כרשב"י שהרי אחז"ל לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו ומה גם כי זה היה לו מתחלה אמנם אח"כ כל מה שפירש היה בהסכמת הב"ה כדאי' בתיקונים ומה גם כי אותם שהיו חביריו מתחלה אח"כ היו לומדים עמו תורה ר' יהודה ראש המדברים בכל מקום ור' יוסי ושאר תנאים ע"ה מי לנו גדול מר' פנחס בן יאיר ע"ה קודם שנכנס הרשב"י למערה היה מקשה הרשב"י ומתרץ ר' פנחס י"ב פירוקין ואחר שיצא מן המערה היה מקשה ר' פנחס ומתרץ הרשב"י כ"ד פרוקין ונוסף על הכל שהיה בהסכמת רעיא מהימנא הרי כי כלם נתנו מרועה אחד מרע"ה ולכן אין להסתפק בדבריו כלל ולכן באתי לבאר זה הספר כדי שיבין האדם טעמי המצו' לפי כי המוסכם הוא כי מצות צריכו' כוונה וחז"ל אמרו תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה ולכן תשכיל ותדע ממוצא דבר זה כמה צריך האדם להיות זהיר בענין הלימוד שיהיה בכוונה טובה ודעת נכונה ומה גם בכל מעשה המצו' אשר יעשה אותם האדם וחי כתרגומו וייחי לחיי עלמא ולכן העליתי וקראתי שם לביאור זה מקור חיים סיבה ראשונה להיו' כי הביאור שלי על התורה קראתיו תורת חכם לסיבות המפורשים שם ולכן בא יבא ביאור זה מקור חיים היינו תשלום הפ' תורת חכם מקור חיים שהוא לסור ממוקשי מות כי מי שאומרים דבר שמועה מפיו שפתותיו דובבות בקבר ולכן יצדק מ"ש מקור חיים כי על ידי הלומדי' בספר זה ימצא לי מקור חיים שאינם פוסקים ומה גם לכל הלומדי' בו המה יחיו בחיי הגוף וחיי הנפש שהם נצחיים ועוד ימצא סיבה אחרת מפני כי ע"י כך מתעורר למעלה התורה העליונ' ומשפיע לעה"ז חיים כמש"ה כי עמך מקור חיים והנה תדע ותשכיל כי כל מעשה האיש הישראלי בתורה ובמצוה הוא יעשה פעולה גדולה למעלה ולכל העולמו' עליונים ותחתוני' ומה גם לעצמו ותועלת זה הוא נצחי וקיים בשלשה זמנים בין בהווה בשע' מעשה וגם לאחר המיתה שנאמר בשכבך תשמור עליך וביותר לעתיד לזמן התחיה וכל השלימו' הוא בגוף ונפש יחדיו וזהו הרצון אצלי יען כל התורה ניתנה בסיני ונשני' באהל מועד ונשתלשה בערבו' מואב לזכות האדם לשלש זמנים הנזכרים וזהו כוונ' המשנה רצה הקב"ה לזכו' את ישראל כאשר יבא שהוא לזכו' בגוף ונפש וכאשר מפורש מדברי הזוהר ומה גם מדברי חז"ל ואמנם לא אאריך בראיו' לאהב' הקיצור ואחז"ל אדם עושה רצון יוצרו לפי שעה והב"ה מודד לו בלי שיעור וקצבה וכדאי' בתיקון ע' דף קכ"ט וז"ל ואגרא דבר נש דאמליך לקב"ה על כל אבר ואבר לא אתייהיב רשו לגלאה דאילין אינון טעמי מצו' דלא אתייהיבו לגלאה בגין דלא יהא בר נש עובד לקב"ה על מנת לקבל פרס אבל ברי מילין אילין דלא צריכין לאתגליי' יהון טמירין בלבך עלייהו אתמ' לאכול לשבעה ולמכסה עתיק מלין עתיקין דלא אצטריכי לגלאה ת"ח בר נש מתעטף עטופא דמצוה ומנח תפילין וקרי ק"ש הא תקין ליה כרסייא בעטופא דמצוה והא אוקמוה והוכן בחסד כסא ובתפילין מעטר ליה הה"ד פארך חבוש עליך וקרא דישרי על כרסייא דתקין ליה שמע ישראל הכי קב"ה מתקן ליה בההוא עלמא כרסיי' ועטרה וכו' ואמליך ליה על כל מלאכין ומשריין דתמן הה"ד וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגו' ורזא דמלה כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו עכ"ל ובלי ספק כי על כיוצא בזה נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך כי האדם עושה רצון הב"ה לשעה קלה והב"ה מודד לו בלי שיעור דבר נצחי וקיים ולכן צריך האדם בעשותו אחת מכל מצות ה' או בשעה שקורא בתורה יהיה נמי על ידי מעשה דיבור ומחשבה לפי כי האדם הוא מושרש משלש עולמו' שמהם בא לו נפש רוח נשמה ועל ידי כן נמצא משלים כל חלקי נשמתו ואי' בזוהר פ' ויקהל דף ר"י וז"ל זכאה חולקיה מאן דזכי להני לבושין דקאמרן דמתלבשן בהו צדיקייא בגנתא דעדן אלין מעובדין טבין דעביד בר נש בהאי עלמא בפיקודי אורייתא ובאלין קיימא נשמתא בגנתא דעדן ואתלבשא בהני לבושין אחרנין יקירין כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עילאין דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא כד סלקא מתעטרא מההוא עטרא מאן דמתעטרא ואשתאר חולקיה לההוא בר נש ואתעביד מניה לבושין דנהורא לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא ואע"ג דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירו דמלה ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו ז"ל לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין לבושין דלעילא ברוחא ורעותא וכונה דלבא עכ"ל הנה ראיה מפורסמת מדברי המאמר כמה מועיל הכוונה טובה לאדם ומוכרח הענין להיו' כך לפי כי הנהגת בדברי חז"ל ובפרט פ' קרח רבה כי האדם הוא כולל נפש רוח נשמה חיה יחידה ואין מקום בזה להאריך בענין חלק חיה יחידה מה עניינם מכל מקום בדרך סתם נאמר כי אלו הם נחלקים בחמשה מקומו' חלק אחד נשאר בקבר להיו' מוכן לזמן התחיה והוא אשר מתראה בחלום לבני האדם ויגיד להם כפי השגתו וידיעתו מה שיראה יגיד וחלק א' הוא השוכן בג"ע הארץ ושלש חלקים אחרים הם בשלש עולמו' ואל יקשה לך פי' זה עם מאמרי הזוהר כי כל זה צריך ביאור ושים דעתך בביאור הלכות פסח אז תבין קצת מזה כלל הדברים כי כל אלו החלקים לא יתכן להיותם ערומים זולת הרשע שנקרא ערטילאי לפי שהוא מסטרא דנחש שנאמר והנחש היה ערום ר"ל ערום בלי לבוש כדאי' בזוהר פ' בראשי' ומאחר כי כל חלק מאלו