מקור חיים - א קיח

יקשרנו ואחר כך ילבש של שמאל ויקשרנו וחוזר וקושר מנעל של ימין כך הוא לענין הקשירה של התפילין דאף על גב שמניח תפילה של יד תחלה וקושר אותה היינו הקשירה של ההנחה שהוא צריך לברך עליה והוא צורך לתפילה של ראש נמי ולכן קשירה זו תחשב לתפילה של ראש נמי אמנם אחר כך שמניח תפילה של יד אינו עושה כל הכריכות לגמרי עד שמניח תפילה של ראש לגמרי ואחר כך חוזר וכורך הרצועה של יד והיינו דוגמא של המנעלים אבל לענין החליצה לא כך הוא לפי כי זה הוא מורה ענין הסתלקות וזה מורה ענין התפשטות כד"א של נעלך מעל רגליך כי המקום וכו' אדמת קדש הוא וכן נמי נאמר ליהושע של נעלך מעל רגליך וכו' וכל זה הוא לענין הטובה שלכן הוא ענין חליצת הנעל של היבם ולפי שנאמר ויגע בכף ירכו וזה היה בירך של שמאל כדאיתא בזוהר פרשת בראשית ולכן לענין התיקון חולץ של שמאל תחלה ואחר כך של ימין וע"י כן מתקיים מש"ה ולא יכנף עוד מוריך ויהיה היחוד כמתחלה שנאמר ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו וכו' ולאחר העון נאמר ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות ולזה הוא ענין מצות חליצה וגם חליצת המנעלים והיינו סוד הפ' אם תשיב משב"ת רגלך והבן אמנם ענין חליצת התפילין לא כך הוא לפי כי זה הוא ענין הסתלקות בחינת האורות למעלה לכן בתחלה חולץ תפילה של ראש ואחר כך חולץ של יד:

אמנם אשוב אשכילך ואורך בדרך זו תלך לקיים דברי רבי יוחנן שאמר המנעלים דוגמא של התפילין והענין כי הלא לך לדעת כי הנה בתחלה קודם חליצת תפילין של ראש צריך להסיר הכריכות של האצבע שהם שלש כריכות כריכה אחת בפרק האמצעי של האצבע ושני כריכות בפרק האחרון כנ"ל הנה שלש כריכות אלו אנו מסירים אותם וגם הכריכות שבזרוע כלם צריך להתיר אותם ולהסיר אותם מעל הזרוע ולא ישאר זולת השלש כריכות של הקשר שהם מחוברים למעברתא ואחר כך חולץ תפילה של ראש ואחר כך חוזר וחולץ תפילה של יד ובהכי נמצא מקיים סברת ר' יוחנן לפי כי בתחלה הוא חולץ מנעל של שמאל וכן נמי בחליצת התפילין נמצא חולץ של שמאל תחלה לפי כי הוא מעביר כל הכריכות של יד ולא נשאר זולת הקציצה ואחר כך חולץ תפלה של ראש וחוזר וחולץ תפילה של יד כאמור ובהכי נמצא שמקיים סברת רבי יוחנן כי בתחלה חולץ של שמאל המנעלים וכן נמי בחליצת התפילין נמצא כי של יד חולץ תחלה משום כי לא נשאר זולת הקציצה ואחר כך חולץ תפילה של ראש וחוזר וחולץ תפילה של יד כאמור והטעם משום דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים:

צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד מפני כי הם סוד הצלם עליון והוא מעלמא דדכורא וכבר נתבאר בזוהר פ' אמור דף צ"ז כל מילין דאינון מעלמא דדכורא צריכים להיות בעמידה כגון ספירת העומר וכו' ואף על גב כי בחינת הצלם הוא מאות ה' ראשונה דמשמע שהיא סוד נקבה כבר נתבאר בזוהר כי ה' ראשונה היא בסוד דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ"ז וז"ל הא אתמר דעלמא עילאה עלמא דדכורא איהו כיון דסלקא מלה מכנסת ישראל ולעילא כלא הוא דכר וכו' ואי תימא הכי נמי נוקבא לעילא אלא סיומא דגופא אחזי על כל גונא דאיהו דכר וכו' ולכן מאחר דאסתיימת בדכורא שהוא עולם הזכר כאמור ולכן צריך לחלוץ תפילה של ראש מעומד אמנם תפילה של יד צריך לחלוץ אותה מיושב לפי שהיא סוד עלמא דנוקבא וכבר נתבאר בזוהר כל מילין דאינון מעלמא דנוקבא אינון מיושב כדאיתא פרשת אמור:

יניח בתיק של ראש ואחר כך של יד ואף על גב כי הטעם הוא מפורש כי ענין זה נעשה כך בעבור כי כאשר יבא להניחם יפגע בתפילה של יד בתחלה ויניח אותה ולא יעבור על המצוה טוב טעם הוא כפי פשוטו אמנם לא מפני טענה זו בלבד נעשה הדבר כך שאלולי היה ראוי לעשות כך באמת היה צריך לעשות שני כיסין ולהניח תפילה של ראש בכיס אחד לחוד ולמה יניח אותה תחת תפילה של יד והוא מזלזל בה אלא כי לפי סוד הדבר כך ראוי לעשות מבלי שימצא טעם זה ראוי להניח עתה תפילה של יד למעלה אלא כי כך היא המדה בכל ענייני התלמוד שהוא נותן טעם כפי פשוטן של דברים והסוד היה כמוס עמהם ליודעים בו וכן נמי נתנו בזה טוב טעם אבל העיקר הוא כי כך צריך לעשות והוא סוד מש"ה אשת חיל עטרת בעלה ושבח זה שייך ביותר בזמן שהם מונחים בתיק לפי שהוא דוגמא אל האורו' כאשר הם מונחים בתיק שלהם למעלה לפי כי התיק שלהם הוא סוד אות ה' עליונה כי שם הם דוגמא לענין העיבור ואז אות ה' הוא בצורה זו ה (**ציור**) שהוא דלת על ואו לרמוז על בחינת זכר ונקבה אשר הם בקרבה ואמנם כבר ידעת כי אות דלת הוא סוד הנקבה ואות ואו הוא סוד הזכר ובכן נמצא כי בהיותם שם הזכר והנקבה למעלה בתוך אות ה' הנקבה היא למעלה מעולה על הזכר והיא בסודו עטרה עליו ולכן כאשר אנו חולצים התפילין ומניחים אותם בתיק הוא דוגמא להסתלקות שלהם ואשר חוזרים לתיק שלהם למעלה לאות ה' ראשונה ולכן צריך עתה להניח תפילה של ראש שהוא בחינת הזכר למטה והתפילה של יד למעלה ממנה מטעם הנזכר ועוד נמצא סוד בדבר הזה כי הוא ענין הבטחה להודיע כי כך עתיד להיות בזמן הגאולה במהרה בימינו כמש"ה נקבה תסובב גבר:

מנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן וכו' סוד הענין יהיה מאחר כי כך אחז"ל שהב"ה מניח תפילין והוא משתבח בתושבחייהו דישראל שנאמר ישראל אשר בך אתפאר לכן ראוי לנשק התפילין מטעם זה ועוד זאת מצאנו שהב"ה מקרב לישראל בחמשה דברים כמשחז"ל כאשר למדו אותם משכם שנאמר כי חפץ בבת יעקב וכו' כאשר יבא בע"ה עוד זאת מצאנו שהב"ה מנשק לנשמה של הצדיק כי לוקח אותה בסוד נשיקה כדאיתא במדרש חזית בפ' ישקני ע"ש ומה גם אח"כ בכל יום ויום מנשק אותה נשמה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף צ"ז וז"ל כמשפט הבנות יעשה לה הכא אית רזא לחכימין בגו טנרא תקיפא רקיע'