מקור חיים - א קטז

אותה לפי כי יהיה קשה עליו ביותר להשיבה אליו מפני כי זה הוא כענין טינא ובר טינא וביותר קשה כי הנשמה היא מסתלקת מן האדם על ידי מחשבה מפגלת בלבד אע"ג כי לא יעשה מעשה כאשר ביארתי במשחז"ל אין אדם חוטא וכו' שבא ללמד כי אין חלק הנשמה הנמצא באדם הנקרא אדם חוטא לפי כי תכף ומיד מסתלקת משעה שיחשוב לעבור עבירה אבל בענין המעשה כתיב נפש כי תחטא ולכן בא הרמז בדין זה להזהיר על ענין הסתלקות הנשמה ונתן רמז כי בתחלה מסתלק החלק היותר נאות שהוא בראש היינו כח הנשמה והיינו כי בתחלה הזהיר ואמר שיהיה האדם ממשמש בתפילין בכל שעה דהיינו דוגמא למשחז"ל לעולם יהא אדם מפשפש במעשיו ואמרי לה ממשמש ולכן הוא אמר חייב אדם וזה בדרך חובה מוטל על האדם למשמש במעשיו כדי לעשות תשובה מהם כמשחז"ל אם ראית ת"ח שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה לפי שודאי עשה תשובה וכמ"ש בזוהר בפ' כי אין מעשה וחשבון בשאול וכו' בגין דחובא עליה דבר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי ולאתבא בתיובתא לקמיה מאריה ואלין אינון מאריהון דחושבנא ואמנם בענין משמוש זה מתחיל מלמטה למעלה וימשמש בשל יד תחלה וזה הוא דוגמא לעונות הקלים שאדם דש בעקיביו וכענין מ"ש ידים עסקניות הם ואחר כך ממשמש בשל ראש והם דברים הקשים ומובן הדבר כי המשמוש בשל יד היינו על ענין המעשה המכונה ליד ואחר כך ממשמש בעונות שבראש הוא ענין גסות הרוח וקלות ראש והגאוה ואחר כך הוא אומר כשהוא חולץ תפילין של ראש חולץ תחלה וזה הוא הפך מחובת המשמוש דאלו המשמוש והפשפוש כאשר לא טוב עשה צריך להיות מתחיל מדברים הקלים מפני שהאדם דש אותם בעקיביו ולא יזכור אותם ולכן הם חמורים יותר כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהלכות תשובה אלו הם כ"ד דברים המעכבים את התשוב' האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה וכו' אמנם אחר כך חזר והגיד על ההפסד והנזק הגורם העון על החוטא והיינו מ"ש תפילין של ראש חולץ תחלה בא להזהיר על הסתלקות הנשמה להודיע כי בתחלה מסתלק מן האדם החלק היותר נאות וחשוב שהוא בראש והוא חלק של הנשמה היינו תפילין של ראש שהוא חולץ תחלה ומפסיד כי הנה כבר נתבאר למעלה כי כל חלקי הנפש ורוח ונשמה אינם יושבים במקום אחד אלא הם נכללים בכל גוף האד' מבפנים בכל האיברים שלו וכל בחינה מהם הוא כמו אדם אחד בשלימות ואמנם עיקר המורגש יותר לכל חלק משלשה אלו הנפש הוא שוכן בכבד והרוח בלב והנשמה במוח ולכן אע"ג כי עיקר השראת הנשמה הוא במוח כאמור עוד מתפשט ללב כדי לתת הארה לרוח לפי כי הם סמוכים לעולם אהדדי כדאיתא בזוהר פרשת משפטים בפ' נר ה' מאי נ"ר נשמה רוח ונאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות וכו' ר"ל מלביש ויעטוף הרוח לנשמה שהיא יותר פנימית מן הרוח ולכן כאשר האדם יחשוב מחשבה רעה חולץ תפילין של ראש תחלה הוא בחינת הנשמה שהוא בראש משום דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך בזמן שבין עיניך יהיו שתים:

ועוד בא הדין זה ברוב ענין כדי להעיר לב האדם על ענין התשובה לפי כי לא ידע האדם את עתו ולכן כמו שבכל יום הוא חולץ התפילין שהוא סוד תוספת הנשמה הראוי' אל האדם בכל יום בשעה שהוא מניח תפילין וחוזרת והולכת לה כך בדומה לזה אפשר נמי כי פתע פתאום יבא אידו וילך בלא חמדה בטרם יכין צדה לדרכו ולכן בא החיוב זה לחלוץ התפילין מעומד של ראש שהוא רמז לחלק הנשמה הבאה מעולם העליון הנקרא ראש כדאי' בזוהר בפ' ראשך עליך ככרמל זו הנשמה פרשת וירא דף קי"ג והעיקר להעיר לב האדם אל יחשוב בדעתו כי עד שיחלה ויפול למשכב אז יוכל לעשות תשובה לפי כי תשובה זו לאו מעלייא היא לפי שהרי נאמר וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבאו ימי הרעה ונאמר כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה ר"ל בעוד שכחך קיים וכבר נתבאר בזוהר כי כח זה הוא הנשמה שהיא כח האדם ובא אזהרה לאדם לעשות תשובה בעוד שהוא בכחו דהיינו בזמן הבחרות כפי פשוטו ונוסף עוד כי יעשה התשובה בזמן שהנשמה בקרבו קודם שתלך ממנו ואיתא בזוהר פרשת ויחי דף רי"ז כי שלשים יום קודם שימות האדם הנשמה מסתלקת ממנו ולכן יאמר דאע"ג כי כן הוא שהנשמה אינה מסתלקת מן האדם אלא שלשים יום קודם המיתה אל יהיה בטוח בענין זה כי יאמר בדעתו כי ירגיש בענין ואז יעשה תשובה שלכן בא ענין הנחת התפילין בכל יום וחליצתן להעיר לב האדם על ענין התשובה מאחר כי נשמה זו הנתוספת באדם בכל יום הולכת לה לכן כך צריך לתקן מעשיו ולא ימצא בו ענין העדר ופגם דוגמא של תפילין כי צריך שלא יסיח דעתו מהם ובזה יהיה שלם לפני בוראו ומוכן ללכת לפניו לעובדו כי הנה האדם צריך לתקן מעשיו בכל חלקיו מעשה דיבור מחשבה וכל בחינה מהם תהיה שלימה כלומר כלולה משלש אלה הוא סוד מ"ש בזוהר פרשת משפטים אם אחרת יקח לו וכו' שמדבר בענין הנשמה אם אחרת נשמה חדשה יקח לו האדם בסוד תוספת כאמור שלשה בחינות הללו לא יגרע מן הנשמה הראשונה מכל שכן כי למה יגרע מן החדשה והם שארה כסותה ועונתה והרמז בזה הוא כנגד מעשה דיבור מחשבה כי שארה הוא רמז לתפילין הנתונים בראש כי שארה ר"ל ראש ה' והיינו כנגד המחשבה כסותה כנגד הדיבור הוא סוד הטלית שהוא כסותה שנאמר על ארבע כנפות כסותך עונתה בסוד מעשה היינו סוד יפנה כדי לטהר עצמו לעבודת בוראו וכמ"ש חז"ל הנפנה וכו' ומניח תפילין ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח