מקור חיים - א קיד

בין בתפילה של יד בין בתפילה של ראש והבן כל זה כי אין ראוי לבאר יותר מזה משום כבוד אלהים הסתר דבר:

אדם שהוא עלול לנזילות וכו' אע"ג שנתבאר בכמה פעמי' כי הדברים העליונים הם מתעוררים על ידי מעשה התחתונים ולכן כפי המעשה אשר יעשה האדם הגשמי למטה כך נעשה למעלה אמנם עם כל זה כאשר ימצא פרטי אחד יוצא מן הכלל ואשר לא טוב עשה אם לרצונו יעשה אז הוא גורם פגם למעלה בשורש נשמתו ואמנם אם יהיה נעדר ממעשה המצוה בעבור איזה אונס לא יהיה פגם למעלה חלילה ולא העדר מן השלימות רק לו לבדו כי לא יהיה לו השלימות המועיל לעצמו ולכן את זה יבין האדם הגשמי שהוא עלול בנזילות ואם יניח תפילה של ראש על בשרו יזיק לו ולא יניחם כלל לכן יש להתיר לו לטובתו להניח תפילה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש כך יעשה כדי שלא ימנע מן השלימות של מצות תפילין כדי לעורר מדות העליונות וזה יהיה מועיל לו לקיים המצוה אבל לא יוכל לעשות הייחוד למעלה והתבונן מ"ש בזוהר בפ' ומעשה ידינו כוננה עלינו וכו' והנה לך ראיה מפורסמת מבני אהרן שהיו יותר חשובי' ממשה ואהרן כדאיתא במדרש בפ' הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש אמר משה לאהרן סבור הייתי כי הבית הזה מתקד' בי או בך ועכשיו ידעתי שהם גדולים ממני וממך ועכ"ז נענשו בקרבתם לפני ה' במצות הקטורת ולכן יש ללמוד מזה אמנם נהי כי לא יענש אדם זה משום דמצוה קא עביד אמנם מאחר שעשה אותה שלא בשלימות לכן נמי לא ישיג השלימות הנמצא בהנחת התפילין והיינו כמו ששנינו במדה שהאדם מודד בה מודדין לו ולכן יכסה התפילה מפני הרואים כדי שלא יזלזלו בתפילין ויהיה נענש משום ולפני עור לא תתן מכשול:

אטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח בשמאלו וכו' ודבר פשוט הוא כי כל המעש' אשר יעשה האדם לא שנא במעשה של המצוה לא שנא בכל מעשה של חול הצריך לו כי צריך לעשות אותו ביד ימין כדי להגביר תמיד סטרא דימינא של הקדושה על סטר שמאלא דסטרא אחרא ונוסף עוד כי יש צורך בענין זה לעשות האדם כל מעשיו ביד ימין כדי לקיים ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל כדאיתא בזוהר דבעי למעבד כלא בסטרא דימינא שנאמר כל אשר תמצא ידך וכו' וכדי להמשיך מדת החסד על העולמות התחתונים שיהיה מתנהג עמהם הב"ה במדת החסד ויכנס להם לפנים משורת הדין וכן נמי מעורר בחינת הימין בסוד וימינו תחבקני ועל ידי כן מתקיים מש"ה מים קרים על נפש עיפה כדאי' בזוהר פרשת אמור דף ס"ד וז"ל פתח ואמר מים קרים על נפש עיפה דא אורייתא דכל מאן דזכי למלעי באוריי' ומרוי נפשא מנה קב"ה אכריז עליה כמה טבאן וכו' ולכן אטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח תפילין בשמאלו לפי שהוא ימין כל אדם ונחשב לימין סוף דבר מניח תפילין ביד שהיא תשת כח שהיא דוגמא לנקבה כדי שיהיה קושר התפילה ביד ימין כדי לקיים כל הכונות הנזכרים ויש אומרים כי היד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילה ביד שכנגדה וכן עיקר לפי שהכתיבה הוא בסוד תורה שבכתב ואמרו חז"ל נובלו' חכמה של מעלה תורה והוא סוד ימין עליון ומשם נמשכת הטפה מן הלובן העליון מבחי' הימין והבן זה:

אעפ"י שיש לאדם מכה במקום הנחת תפילין וכו' הנה נתבאר למעלה בענין העלול בנזילות כי האדם הנגרע ומתחסר ממעשה המצוה הוא גורם העדר למעלה ואמנם אם הוא באונס אין ראוי להענש רק כי נגרע מערכו ולא יהיה לו ענין שלימות בנשמתו בהווה ולכן יאמר כי אדם שיש לו מכה בזרועו במקום הנחת תפילין לא מפני כך ימנע מלהני' תפילין לפי כי ישאר חסר ונעדר מן השלימות וגם יהיה נענש כדין המבטל אחת ממ"ע מפני כי מקום יש בזרוע להניח שתי תפילין וכו' וכך הוא הענין ממש אם יש לו מכה בראשו במקום הנחת תפילין לא מפני כך ימנע מלהניח תפילין מפני כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין כמשחז"ל והטעם הוא מפני כי שני מיני תפילין הם הא' הוא כסבר' רש"י ז"ל והאחד כפי סברת ר"ת וכבר נתבאר למעלה כי השתי סברות הם אמיתיים כדמוכח ממאמר מן הזוהר ושם נאמר ראיה מן מקרא "יתהלל "המתהלל "השכל "וידוע כי ר"ת ארבעה תיבות הללו הם יהה"ו דהיינו התפילין של סברת ר"ת כאמור ולכן מקום יש בראש להניח שתי תפילין והסוד בעבור שני מיני תפילין הללו ולכן האדם הגשמי אע"ג שיש לו מכה בזרועו או בראשו למה יגרע מלהניח תפילין מאחר כי נמצא שם מקום ולכן ודאי ענוש יענש המבטל אותם כאמור:

אורך רצועה של יד וכו' הנה דין זה כבר מובן הוא ממה שנתבאר למעלה ומה גם מה שכתב בענין הכריכות שנוהגים לכרוך שש כריכות או שבע כבר נתבאר למעלה במספר לכל ולא מטעם מנהג אלא בראיה בשפה ברורה ולכן אין להאריך יותר בעניינים הללו כלל:

מקום הנחת תפילה של ראש וכו' אף על גב שנאמר והיו לטוטפות בין עיניך היינו ללמד שיהיו מכוונים בין העינים כדלקמן אבל מקום הנחת תפילה של ראש היינו מהתחלת עיקר השער במצחו עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס מפני כי שם נכנסים האורות העליונים בתחלה והם מאירים שם כדאיתא באדרא רבא וזוטא ואחר כך האורות מתפשטים ויורדים בכל המדות כדאיתא שם ואין להאריך:

צריך שיהיה הקשר מאחורי הראש למעלה בעורף וכמשחז"ל כשאמר מרע"ה הראני נא את כבודך ושם נאמר וראית את אחורי מלמד שהראה הב"ה למשה קשר של תפילין כמשחז"ל היינו אות דלת:

צריך לכוין הקציצה שתהא באמצע כדי שתהא בין העיני' היינו כדי לקיים מש"ה והיו לטוטפו' בין עינך כנ"ל וסוד הענין לקיים מש"ה ובדע' חדרי' ימלאו כי מאח' שהאורות נכנסי' בראש והעיקר במקום שמוחו של תינוק רופס לכן אחר כך האורו' הנמשכי' בדעת זה בהם בחדרי' ימלאו לפי שהם מתפשטים מן הדעת יורדים בדרך חדרי בטן עד מקום ששנינו החדר והפרוזדור והבן:

גם הקשר יהיה באמצע העורף כדי שיהי' מכוון אל מקום הדעת שבפנים כדי שיאיר שם לקיים מה שאמרו חז"ל דעת קנית מה חסרת:

צריך שיהא המקום