מקור חיים - א קיג

שהרמז שלה הוא לאות הא עצמה כאמור היא העולה למעלה בפרק המעולה וחשוב מכוונ' כנגד הלב אשר שם הוא השורש שלה כדי לקיים והיו הדברים האלה על לבבך כדי לעורר האהבה שם בשורש שלה ולכן אינה זזה משם אמנם כאשר נתבונן בזה הענין יותר בין תבין את אשר לפניך כי הנה נתבאר למעלה כי הפרשיות של התפילין הם אורות הנמשכים מלמעלה בסוד ונהר יוצא מעדן והיה לארבעה ראשים וסוד הבית אשר מכסה הפרשיות היינו סוד מש"ה ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור נמצא כפי זה כי סוד הקציצה היא מבחינת אימא עילאה ויהיה הרמז למש"ה כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף שמכסה אותה בכנפיה ולכן הבית של תפילה של יד יהיה בסוד אות הא העליונה כאמור ולכן הנראה לומר הוא כי ענין המעברתא יהיה סוד מש"ה מעבר יבק והוא מקום הפתוח באות ה' מלמטה אשר משם הוא מקום שממנו יורד האור אל התחתונים וממנו נמשך כל השפע לבנין קדישין ומשם ולמטה לכל העולמות ולכן ימצא כי אותו הנקב העליון שבאות הא זו הוא המקום שמתחברים יחדיו הבחינה הנקרא' שביל דקיק בזוהר היינו מש"ה ושבילך במים רבי' כדאיתא בזוהר פרשת בראשית וזה הוא המתחבר ומתייחד עם הבחינה הנקרא' נתיב שהוא מש"ה נתיב לא ידעו עיט ומשני בחינות הללו נמשכים ויורדים האורות של התפילין לעטר בהם לתפארת ישראל כנ"ל וענין המעברתא נמשכת למטה כי כאשר אימא רביעה על הבן הקדוש אז משם ולמטה מתפשט האור והשפע לכל הבחינות התחתונות בסוד המעבר הנזכר בזוהר פרשת בלק במשעול הכרמים ומשם נאחזת הרצועה ונמשכת להאיר לתחתונים אמנם בתחלה אנו עושים הכריכות כדי לתת קשר לשבע מדות של רחל לחבר אותם עם הזרוע של הזכר ואחר כך מוסיפי' עוד שתי כריכות ג"כ בסוד שלה סוף כי כן נקשרת שם ואור עליון מתפשט על כל המדות שלה על ידי הקידושים ונקשרים המדות שלה עם הזרוע של הזכר בסוד השמאל לפי שהיא מנורת זהב כולה ושבעה נרותיה עליה ולכן יצחק תיקן תפלת המנחה ומטעם זה אנו אומרים בתפל' המנחה מזמור אלהים יחננו ויברכנו כי יש בו שבעה פסוקים להאיר שבעה קני מנורה שלה מבחינת יצחק וכדאי' בזוהר כאשר יתבאר בתפלת המנחה בע"ה ובכן נמשך האור והשפע על בחינת עולם הבריאה שהוא עולם הכסא בסוד אסתר ושבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך כמש"ה שבעה ושבעה מוצקות וכדאיתא בזוהר בפ' ויעש שלמה את החג שבעת ימים ושבעה ימים וחזר ואמר ארבעה עשר יום פרשת ויחי דף רמ"ז וז"ל לאחואה עלמא עילאה ועלמא תתאה אלין דכורין ואלין נוקבין וכו' ומלת יום מיותר' והיינו לרמוז כי כל אור זה והשפע הנמשך על הימים הללו הנזכרים הוא על ידי יום ראשון הנאמר עליו והיה יום אחד הוא יודע לה' וכו' והיה לעת ערב יהיה אור והיינו מ"ש בזוהר פרשת אמור ביום הראשון יומא דכלהו יומי המאיר לכל העולמות:

לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו וכו' הענין מאחר שכבר נתבאר מן הזוהר כי כל המעשה של האדם הגשמי הוא עושה רושם ופנה למעלה ולכן בא יבא דין זה ברוב ענין שלא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו ולפי כי על ידי כך לא יהיה דבר חוצץ למעלה וסוד הענין הוא הדבר שנתבאר בזוהר פ' תרומה כי לכל ענין יחוד הנעשה למעלה בתחלה הם עושי' באופן כדי לדחות סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד עליון והיינו כדי שלא יהיה סטרא אחרא מעכב ולכן הכרוז הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון וכו' וכדין סטרא אחרא לא ניחא לה למחמי ואתפרש מתמן ואחר כך מעלין מטרוניתא למעלה לצורך הייחוד כנזכר שם ולכן צריך שלא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו לא שנא של יד לא שנא של ראש כדי שלא ימצא למעלה נמי דבר חוצץ ומעכב הייחוד הנעש' באותה מדה הנקרא' בשר מבשרי כאשר מתחברת ומתייחדת עם הצדיק הבשר החי בסוד הזרוע שנאמר שמאלו תחת לראשי ועוד ימצא טוב טעם לדין זה עם מ"ש בזוהר בפ' ויהיו שניהם ערומים וכו' ואחר כך מפני העון נאמר ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וזה מפני דסמיך ליה והנחש היה ערום כדי שלא יהיה עומד ורואה בהם כשהם מתחברים ערומים והיינו היזק ראיה דאע"ג כי אין שם יכולת לעכב הייחוד העליון מ"מ הדין הוא כי אין משמשין בפני בריה ואפילו פרעושים בעל זבוב אלהי עקרון מפני היזק ראיה כאשר מתבאר אצלי בהלכות פסח באותם שלשה דברים שאין להם חזקה והאחת מהם היזק ראיה כמשחז"ל הרשעים תחשכנה עיניהם מראות וירא והנה יצחק מצחק וירא עשו וכו' וכל היזק זה מפני כי היו שניהם ערומים כאמור ואיתא בזוהר לאו אורח ארעא לכלה לאתגלאה אלא לחתן דילה בקירוב בשר וכן בתיקונים דף צ"ה וז"ל וכן דרכא לאתייחדא דכר ונוקבא בקירוב בשר וכו' ולכן מפני כי הנחת התפילין הוא נעשה ייחוד עליון קדוש לכן הרצון הוא שיהיה בקירוב בשר בבחינ' ויהיו שניהם ערומים וכו' חתן וכלה כדי לקיים מש"ה ולא יכנף עוד מוריך דאף על גב כי זה הענין אינו מתקיים רק לעתיד כדאיתא בזוהר ובתיקונים אמנם הענין הוא כי אז יהיה הייחוד באופן זה בהתמדה שכן כתיב ולא יכנף עוד ר"ל לעולם ועד אמנם עתה כונתינו הוא לעשות הדבר הזה לפי שעה ולכן צריך שלא יהיה דבר חוצץ בין התפילין ובין הבשר כאמור:

וכאשר נעמיק בענין זה עם מה שנתבאר למעלה כי הם שני בחינות של התפילין הבחינה האחת הם אורות העליונים הנכנסים בתוך תפארת ישראל והבחינה השנית הם אורות עליונים החופפים על תפארת ישראל מבחוץ ולכן נאמר כי ענין דין זה צריך להיות מתקיים גם בענין האורות הפנימיים הנכנסים בתוך תפארת ישראל כאמור לפי כי האורות הנמשכים מלמעלה לתוכו צריך שלא יהיה דבר חוצץ בין האורות אלו לבחינה הנקראת בשר שלו הוא הבחינה הפנימית שלו ולכן הוצרך להיות כך דוגמא לזה בענין הגשמי כי צריך שלא יהיה דבר חוצץ בין התפילין לבשר האדם הגשמי להיות לאות כי כן נמי למעלה יהיה כך