מקור חיים - א קיב

בלב שלכן נק' לב הוא משחז"ל מנין שהב"ה נק' לבן של ישראל שנאמר צור לבבי וחלקי ודו"ק והבן כי משחז"ל מנין שהב"ה היינו מדה אחרונה ממש"ה צור לבבי אלהים כי שם אלהים היא הכלה ומ"ש לבן של ישראל היינו ישראל עליון א"כ למדנו כי מדה זו עיקרה בלב וא"כ איך שאלה שימני כחותם על לבך והרי היא כחותם ואמנם הענין יובן ממה שכפל הפ' כחותם על זרועך המובן מזה כי הם שני בחינות ואין הענין כן אלא כי מדה זו בלילה היא נתונה בלב וכאור בקר יוצאת משם ונעשית בסוד תפילין על הזרוע של תפארת ישראל ולכן שואלת מהב"ה שימני כחותם על לבך כמו שהייתי מתחלה לא מפני כי אני כחותם של תפילין על זרועך יהיה נעקר השורש שעל הלב ולכן עיקר הדרשה מתחלת הפ' שימני כחותם על לבך שהוא השורש אמנם הוא מבפנים ולכן יטה מעט שלכן נמצא מקיים והיו הדברים האלה על לבבך וכבר מפורש בזוהר כי כינוי דברים הוא בסוד כנסת ישראל והוא סוד הפ' וחנה היא מדברת על לבה והטעם לקיים מש"ה צדק יקראהו לרגלו והבן הרי מקיים והיו הדברים שהוא סוד כנסת ישראל על לבבך ונוסף עוד כאשר יזכור כי הדברים האלה שאלה כנסת ישראל מהב"ה להיות על לבבך וכבר נתבאר בזוהר דבעי לאושטא ידא שמאלא לקיים שמאלו תחת לראשי ואח"כ קושר ביד ימין לקיים וימינו תחבקני המנהג הנכון שיהא הקשר של יוד של תפילה של יד לצד הלב כאמור כי הטעם הוא לשתי סיבות לקיים שאלת כ"י שימני כחותם על לבך ועוד כי יזכור האדם וישים על לבו אלה הדברים לקיים אותם לפי כי עיקר התעוררות הייחוד הוא עולה מלמטה מהצדיק הגשמי כדאיתא בזוהר פרשת ויחי דף רמ"ה וז"ל תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קב"ה נשמתהון דצדיקייא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתערותא דא מטי לנוקבא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא אשתכח דדכורא אתער רחימו וחביבותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא כהאי גוונא תיאובתא דנוקבא למשדי מיין תתאין לקבל מיין עילאי לאו איהו אלא בנשמתהון דצדיקייא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב סתם וכו' ולכן ימצא כי עיקר הדבקות הוא מפני אות ברית קדש כדאיתא בזוהר בהיכלות פקודי בפ' ובזה הנער' באה אל המלך ולעול' נערה דא לא אשתבק' מצדיק ולכן זה יהיה מכוון כנגד הלב כדי לעורר את האהבה הנתונה בלב והוא השורש של הכלה אשר נמצא שם ולפי כי האשה דעתה קלה כמשחז"ל לכן כל עצמו של הדבקות להיות הקציצה מצד אחד על הבשר התופח כאמור כי זה הוא השבח שמשבח אותה החתן שנאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי היינו מבשר של הלב אשר נשרשת שם ואות י' דלא תעדי סוד אות הברית:

יש ליזהר שלא תזוז יוד של הקשר מהתפילה מפני כי הנה נתבאר כי על ידי אות יוד שהוא רמז לאות הברית הקשר אמיץ בין חתן וכלה והכי מפורש בזוהר פרשת ויחי דף רל"ד וז"ל דלית בלא גימל לאו הוא שלימו וכו' ואף על גב דאית יוד בין גימל לדלת כלא קשורא חדא וכו' והיינו כי אות יוד בו שם שדי נגמר הנ"ל והנה בענין המילה נאמר אני אל שדי ולכן נלמוד כי שם שדי הוא במדת היסוד מדת הצדיק וכדאיתא בזוהר פ' פנחס דף רל"ו וז"ל יוד דא רזא דברית וכו' יוד דא אצטריך דלא יעדי מגו תפלה של יד דלא יעבד פירוד' וכו' יוד בדכור' איהו וכו' הנה מפורש מן המאמר כי שם התשיעי הוא שם שדי והוא מכונה אל היסוד צדיק חי עלמין ולכן אות יוד יהיה הרמז שלה בבחינת יסוד שביסוד ולכן צריך שיהיה זה היוד שבקשר מתחבר עם התפילה של יד ולא יזוז ממנה שלא להורות על ענין פירוד וכדאיתא בזוהר פרשת וארא ואזכור את בריתי בגין דלא לאפרשא ביניהון דאסיר לאפרשא ביניהון לא ברעיונא ולא במלה וכנזכר בזוהר ושם נאמר וז"ל מקב"ה אית לן למילף וכו':

המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עובר' וכו' והנה ראוי להבין כי המעברתא של תפילה של יד היינו דוגמא למעלה כי כמו שהמעברתא זו הגשמית הוא ענין נקב להיות עוברת משם הרצועה כדי לקשור בה התפילה על הזרוע של האדם הגשמי ומה גם תועיל כי הרצועה נמשכת ממנה לעשות אותם הכריכות סביב הזרוע וגם למעלה נעשה באצבע שלש כריכות כנ"ל כמו כן צריך להיות הסוד של המעברתא הרוחנית למעלה כי הנה התפילה של יד היא בסוד ה' האחרונה כאמור לעיל ואם כן המעברתא הוא סוד מקום המפולש שבאו' ה' למטה וסוד הרצועה התלויה היינו סוד העולמות שהם נשרשים בה והם נמשכים ממנה והם נשפעים ממנה ולכן כאשר קושרים התפילה שהוא אות הא בזרוע של הזכר כורכין הרצועה ג"כ שם כדי להעלות עמה כל הבחינות שלה כאמור למעלה וכדאיתא במאמר הנ"ל מן הזוהר ולכן יאמר כי צריך לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת תהא מונחת לצד הכתף כדי לקשור שם הרצועה סביב כאמו' למעלה והקציצה תהיה לצד היד כדי שתהיה ניתנת במקומה על הבשר התופח כנ"ל בענין הכריכות ואמנם אל יקשה בעיניך מפני מה המעברתא תהיה למעלה אצל הכתף והקציצה למטה מאחר כי הקציצה היא סוד אות הא עצמ' ואמנם המעברתא הוא רמז למקום התחתון שבה כי משם נאחזת הרצועה שהיא השתלשלות העולמות כנ"ל נמצא הענין כמו הפוך העליון למטה והתחתון למעלה לא תקשי לך האי מפני כי יש לך לדעת הקדמה אחת והוא כי הנה הזרוע יש בו שלשה פרקים והפרק החשוב הוא הפרק שהיד בו ואף על גב כי לעיני בשר נראה תחתון הוא העליון בחשיבות ומה גם שיכול לעלות למעלה בסוד נשיאות כפים שנאמר וישא אהרן את ידיו ואמנם הפרק העליון הסמוך אל הכתף הוא הגרוע והתחתון כאשר מתבאר בהלכות שחיטה בע"ה ועוד שהוא מחובר אל הכתף ואין בו מציאות לזוז משם להיות עולה ויורד כמו פרק היד ולכן ימצא כי המעברתא שהוא מקום שכל העולמות הם נאחזים משם ויונקים משם היא למטה בערך האמור אמנם הקציצה