מקור חיים - א קז

היורד מעולם העליון ההוא מקורא דכולא וכדאיתא בזוהר פרשת בלק בפ' במשעול הכרמים ולכן אין לברך עליהם לפי כי גם הברכה נמשכת על ידי כך לסטרא אחרא ח"ו:

נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון אמנם הוא דבר כמו זר נחשב ואין כונת הגאון להחזיק זה המנהג ותו לא אלא רצונו להחמיר על כמה מאשי הזמן שרצונם לחלוץ אותם קודם ובא לציון והוא ענין רחוק לפי כי מתחילה צריך לומר מזמור יענך ה' ביום צרה וכבר נתבאר בזוהר פרשת פנחס כי מזמור זה הוא כנגד שבעין קלין דרמאת ההיא אילתא כאשר יבא במקומו בע"ה ואח"כ אנו אומרים קדושת ובא לציון שהוא רמז לענין הלידה והיינו סוד הגואל שאנו מקוים כדאיתא בזוהר פרשת בלק בפ' ומגבעות אשורנו וכל זה מוכרח להיות לבוש תפילין אמנם השרידים אשר ה' קורא אין חולצים התפילין רק עד אחר עלינו לשבח עד שיאמר פ' והיה ה' למלך על כל הארץ כי זה הוא תכלית השלימות שאנחנו מקוים שיהיה ה' אחד ושמו אחד כדאיתא בגמרא אטו האידנא לאו אחד הוא אלא התכלית לומר שיהיה נכתב הויה ונקר' הויה כי בזמן הזה נקרא אדני וכן ביום שיש בו ס"ת נוהגי' שלא לחלוץ עד שיחזירו ס"ת למקומו משום כבוד התורה ומניחים אותו בהיכל אמנם בר"ח חולצים התפילין קודם תפלת מוסף מפני כי יום ר"ח הוא אות כדלקמן ומה גם שאומרים בו כתר יתנו לך והיינו בהשואה אחת אל התפילין כאשר יתבאר לקמן כי בזמן שקטרגה הירח ואמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד אמר לה הב"ה לכי ומעטי את עצמך אמרה לפניו בשביל שאמרתי לפניך דבר הגון מעטת אותי אמר לה צדיקים יקראו על שמך ודוד הוא הקטן וכו' ולכן זהו הטעם שהב"ה מניח תפילין שנאמר ישראל אשר בך אתפאר כלומר זה הכתר נמצא לי כביכול בעבור ישראל לפי שמתחלה היה לו חצי כתר והחצי ללבנה וכאשר נגזר מיעוט על הלבנה לא נתרצית עד שאמר לה צדיקים יקראו על שמך א"כ מי גרם שנשאר לו כתר שלם הצדיקים כאמור היינו ישראל אשר בך אתפאר אמנם בר"ח בתפלת מוסף חוזרים להיות שני מלכים משתמשים בכתר אחד ולכן חולצין התפילין כי אז אין להב"ה ענין תפילין כאמור אבל אומרים כתר יתנו לך דהיינו לרמוז כי אז חוזר אותו חלק הכתר ללבנה כמו זמן של הבריאה וישראל חוזרים ומחדשים זה הכתר כמו מתחלה:

[א] מאחר שהנחנו למעלה כי מצות התפילין אל האדם הוא כדי להמשיך עליו תוספת נשמה ולכן בא דין זה מכוון לענין כי על כן שנינו תפילה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד מפני כי כל אחת מהם היא מצוה בפני עצמה ולכן אם אין לו אלא תפילה אחת בלבד מניח אותה שיש לו לפי כי בה יש כדאי להרויח עמה תוספת נשמה וכבר נתבאר למעלה כי תפילה של ראש הוא להרויח נשמה לנשמה הנקראת יחידה ולפי כי לא כל אדם זוכה לכך לכן אין לברך עליה רק על תפילה של יד בלבד ולכן מברך אשר קדשנו במצותיו על איזה מהם אמנם על תפילה של יד מברך להניח לפי כי פשוט הוא שרוב האדם הם מרויחים תוספת נשמה על ידי הנחת תפילין כאמור אבל על תפילה של ראש אין לברך עליה לפי כי מי ומי יוכל להשיג שלימות זה ולכן גם כאשר יניח האדם תפילה של ראש בלבד אינו מברך להניח לפי שהוא דבר ספק כאמור אבל הוא מברך על מצות תפילין כאשר צוני ה' לפי שכל אחת מצוה בפני עצמה כאמור:

[ב] אבל אם אינו מניח אלא תפילה של ראש בלבד אז מברך עליה על מצות תפילין לבד לפי כי אף על גב כי בתפילה של יד מברך עליה להניח היינו אדעתא שמניח נמי תפילה של ראש ולכן מברך להניח שר"ל שמתחיל עתה לעשות המצות ובדעתו הוא לגמור אותה על ידי שלובש אח"כ תפילה של ראש אבל כאשר אין שם להניח זולת תפילה של ראש אז אינו יכול לומר להניח שהרי בתפילה אחת הוא החל וגומר ולכן אינו מברך עליה אלא על מצות תפילין וכבר נתבאר הסוד למעלה:

ועתה שמע בקולי זה ששנינו תפילה של יד אינה מעכבת של ראש וכו' היינו להעיר אותנו על דבר חדש כי הנה לפי הנראה לעיני בשר מאחר כי תפילה של יד היינו בסוד ה' שנאמר ידכה באות ה' היא הכלה ותפילה של ראש הוא בסוד הזכר שהוא החתן כי לכן תפילה של יד מניח אותה מיושב ותפילה של ראש מעומד כנ"ל א"כ יש ללמוד מזה כי צריך להיות שתיהן יחדיו ואם מניח אחת מהנה לחוד נמצא שעשה פירוד ח"ו ולכן נמי מצינו משחז"ל שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש עבירה היא בידו וכו' ולכן להסיר אדם מקס"ד זה שנינו תפילה של יד אינה מעכבת של ראש וכו' לומר שמענה ואתה דע לך והרצון כי בא להודיע שני דברים הבאים כאחד ראשונה ירצה הגיד כי כל תפילה משתים אלה השלימות שלה הוא נמשך לה מלמעלה מבלי שתצטרך לחבירתה כלל כי הנה תפילה של יד אם אינה נשלמת בכל בחינותיה אינה מעכבת של ראש ר"ל השלימות הנמצא לה כי בלאו הכי יהיה נשלם ועוד ענין אחר ימצא כי רצונו להגיד כי תפילה של יד יש לה שלימות בפני עצמה ותפילה של ראש יש לה שלימות לעצמ' בכל ענין המצטרך לה מענין האור הנמשך מלמעלה ולכן כפל לשון המשנה וכך אמר תפילה של יד אינה מעכבת של ראש וחזר ואמר ושל ראש אינה מעכבת של יד דהא בחדא מנייהו סגי והענין מובן מדקאמר תפילה של יד