מקור חיים - א קג

שאינם מוטעמים כדי לחזק המנהגים שלו אבל לא טוב להשיב על הארי ומה גם כי כל דבריו הם מיוסדים על האמת והם דברים מוסכמים על הרוב ואמנם לפי כי כן דבר כנגד הגאון ז"ל לכן נעלם ממנו מ"ש בזוהר פ' שלח לך דף קס"ג וז"ל כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים ת"ם בארבע כנפים מתקנן כדקא יאות ים בההוא תכלת וכו' וכדין איהו תם י"ם עם ה' אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עילאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפילין גו דרגין עילאין עכ"ל הנה מבואר מן המאמר כי דברי הגאון צדקו והוא ענין נוגע למעלה טעם זה וגם דבר זה הוא מפורש בשום שכל בזוהר פ' במדבר דף ק"כ עובדא בקדמיתא בשעתא דבר נש קאים בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא לבתר יקבל עליה האי עול לפרשא על רישיה פרישו דמצוה לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפילין מהו תפילין תפילה של יד ושל ראש וכו' הנה מפורש הדבר כי הטעם הוא משום מעלין בקדש וכן איתא בזוהר פרשת שלח לך דף קס"ג וז"ל וכדין איהו תם ים עם ה' אלהיו ממש בתיקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא לבתר אסתלקת איהי גו דרגין עילאין אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפילין גו דרגין עילאין עכ"ל כלל הדברים כי כל המשנה ידו על התחתונה בתפילה של יד ואינו ממשיך עליו הקדושה עליונה כלל לפי שאינו עולה בסדר של המעלות העליונות ולא עוד אלא שהוא עושה פגם במדות העליונות כאשר מפורש בדברי המאמר הנ"ל ז"ל לבתר איהי אתתקנת גו דרגין עילאין והוא לא ידע דרך ה' ואשם ונשא עונו ואל תתמה אחי על דברי אלה התבונן מ"ש בתיקונים דף פ"ו וז"ל ועוד נעשה אדם וכו' ואם הוא מנח תפילין דיד ותפילין דריש' בכל יומא דאינון לקבל זכור ושמור איהו בצלמינו כדמותינו ואי לא לאו וכו' ת"ח כל מאן דאנח תפילין על רישיה ועל דרועיה קלא סליק בכל יומא לכל חיוון ומרכבות ואופנים ושרפים דממנן על צלותין הבו יקר לדיוקנא דמלכא דאיהו מאן דאנח תפילין דעליה אתמר ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלמו בתפילין דרישא כגוונא דתפילין דמאריה עלמא דאיהו שכינתא עילאה תפילין על רישא דעמודא דאמצעיתא דאיהי כללא דתלת ספיראן עילאין וכו' ואיתא בתיקונים דף נ"ב לרשעים אינון תפילין קישורא לכל מקטרגין דלהון דאינון עשר כתרין תתאין וכו' הנה מבואר מדברי המאמר דאף על גב כי לענין המצוה של הנחת תפילין הכל שוים מכל מקום כמה הפרש נמצא בין המניחים ולכן אל תתמה על זה ולכן מאחר כי לבישת הטלית הוא ענין אור הנמשך על האדם מלמעלה כדמוכח מן הזוהר פרשת בלק הובא למעלה וז"ל כדין אימא עילאה פרישת על מלכא ומטרוניתא לבושין דיקר וכו' אמנם ענין התפילין הוא אור פנימי ונוסף עוד מן השבח כי המדות הם עולים למעלה לקבל אור זה כדמוכח מן המאמר הנ"ל פרשת שלח לך מדקאמר התם ז"ל לבתר אסתלק' איהי גו דרגין עילאין ולכן עתה תבין אל נכון משחז"ל מעלין בקדש ר"ל ישראל על ידי מעשיהם מעלין המדות עליונות עד מקום הנקרא קדש ולא מורידין שאין ראוי לכוין על ידי מעשה המצוה להוריד אור ממקום הנקרא קדש על המדות כי אין זה ענין שלימות רק להעלו' המדות למעלה ושם יקבלו האור והוא הפרש גדול אין זה מקום ביאורו ואיתא בזוהר פרשת יתרו דף פ"ד וז"ל אמר ר' שמעון בההוא זמנא דקבילו ישראל אורייתא יובלא דא אעטר בעטרוי לקב"ה כמלכא דאתעטר בגו חיליה דכתיב צאינה וראינה וכו' במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו מאן אמו דא יובלא וכו' אמר ר' יהודא בעטרה שעטרה לו אמו מאן עטרה דכתיב ישראל אשר בך אתפאר וכתיב ובית תפארתי אפאר עכ"ל לענינינו ואגב אורחין ראוי להבין מה שאלה זו ששאל מאן אמו והרי המתחיל יודע כי זה הוא ומקרא מלא הוא שנאמר כי אם לבינה תקרא קרי ביה אם בניקוד צרי ועוד נדעה מה זו שאלה מאן עטרה מהו הרצון ונדעה למה הביא ראיה משני פסוקים ישראל אשר בך אתפאר וכתיב ובית תפארתי אפאר תרי קראי למה לי ומאי אולמיה של פ' אחרון מן הראשון אמנם הענין בקיצור נמרץ לפי שר' שמעון ע"ה אמר כי בשעה שקבלו ישראל התורה היה הדבר הזה הגדול כנראה מדבריו כי לא נעשה כן בכל זמן והוא פליא מש"ה צאינה וראינה וכו' בעטרה שעטרה לו אמו לא נעשה כן בכל זמן ולכן אמר מאן אמו כלומר ידעתי כי יפלא בעיני המשכיל דבר זה לפי כי הוא ידע כי בכמה זמנים אימא נותנת עטרות לתפארת ישראל ואיך יאמר כי בשעה שקבלו ישראל נעשה כנראה שהוא דווקא בקבלת התורה וכי תימא אמת הדבר כי זמני' רבים יש שנותנת לתפארת ישראל עטרה זו היא אמו אמנם חדא מנייהו נקט אין לשון המאמר סובל הבנה זו מדקאמר בשעתא דקבילו ישראל וכו' משמע כי כן נעשה באותה שעה דווקא ולכן הדרא קושיא לדוכתא שהנה כמה פעמים נעשה הדבר הזה והנחת תפילין בכל יום יוכיח כדלקמן ולכן אמר מאן אמו דא יובלא כלומר כי הנה אמו סתם של תפארת ישראל היא התבונה כדאיתא באדרא זוטא ומש"ה כי אם לבינה תקרא הרי סמך ואמר לתבונה תתן קולה כדאיתא באדרא זוטא וז"ל איהי בינה ואיהי תבונה וכו' ולכן שאל מאן אמו כלומר שאם הרצון על התבונה הנה זה הוא מעשים בכל יום דמעטרא לבן קדישא ואיך יאמר בההוא זמנא דקבילו ישראל אורייתא דמשמע דווקא זה היה באותה שעה ולכן אמר מאן אמו דא יובלא שהיא העליונה לפי כי הם שלשה תבונות כמו שפי' הרב האלהיי זלה"ה מרי ורבי בפ' ואיש תבונות יחריש ואמנם יובלא לעילא וסוד הדבר משחז"ל כי הוולד הוא בשלש מדורות וכו' עוד חזר ושאל על העטרה עצמה שהרי קים לן בכל יומא אימא נותנת עטרה לתפארת ישראל כדאיתא בזוהר פ' פנחס וז"ל ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם מדקאמר יעשה היינו תמיד ולכן אינו אומר עשה אלא יעשה כד"א יעשה למחכה לו לפי כי בכל יום אפיק נהורין זהירין דלא פסיקו ואעטר להאי בן וכו' ולכן אמר מאן עטרה לכן השיב דכתיב ישראל אשר בך אתפאר