מאירי על יבמות סט

כל אשה שנבעלה בדרך זנות בין שהיא אנוסה בין שהיא מפותה אינה צריכה להמתין אפילו היא גדולה שכל המזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר כך היא שיטתנו וכך כתבוה גדולי הפוסקים והמחברים ומפני שר' יוסי אמרה כן ואע"פ שר' יהודה חלק עמו ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומכל מקום יש פוסקים כר' יהודה וגדולה המזנה הן אנוסה הן מפותה צריכה להמתין ומשום דקם ליה ר' יהודה בהא כשמואל ללישנא בתרא דשמואל ואע"פ שבפרק אלמנה ס"ט ב' אמרו בזנות לא חששו לתרומה קאמר ומכל מקום מודים הם בקטנה המזנה שאינה צריכה להמתין דזנות בקטנה לא שכיח:

הגויה והשבויה והשפחה שנתגיירה או נפדית או נשתחררה יש פוסקים שאינה צריכה להמתין כר' יוסי דאמר שאינן צריכות ושמואל נמי בלישנא בתרא קאי כותיה דקאמר כלן צריכות להמתין חוץ משפחה וגיורת גדולה ואין צריך לומר קטנה ושבויה דינה כגיורת ושפחה וכשהשיבו עליו דליגזר בהו הואיל ושכיח בהו זנות מתרץ לה דהוא דאמר כר' יוסי דאמר הגיורת והשבויה והשפחה שנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד ומשום דאשה מזנה מתהפכת ושמואל קאי בהדיה בגיורת ושפחה ושבויה משום דהואיל ורגילין בהכי מיפקע פקיען ומכל מקום באנוסה ומפותה דקא שרי ר' יוסי פליג שמואל בהדיה כדכתיבנא דכיון דאקראי בעלמא הוא שמא לא נתהפכה יפה או שמא גיורת ושפחה איכא תרתי ספיקי שמא לא נבעלה ואם נבעלה שמא נתהפכה אבל אנוסה ומפותה ודאי נבעלה ולפי דרכך למדת שאין גורסין בזו הגיורת והשפחה כו' שנתגיירו כו' יתירות מבת שלש שנים כו' דמשמע דוקא בקטנה שהרי אף בגדולה כן וכן אף בשפחה היוצאה בשן ועין כן שמכל מקום אע"פ שלא היה דעתה להשתחרר כל מזנה מתהפכת שאין שום זונה רוצה להתעבר ולמדת שאין הטעם משום דגיורת מינטרא נפשה ושבויה ושפחה שמעי ממרייהו דפרקי לה ודמשחררי לה ומינטרן שאם כן יוצאה בשן ועין לא הוה דעתה בהכי אלא משום דכל מזנה מתהפכת שאינה רוצה להתעבר ויש פוסקים דטעמא משום דמינטרי נפשייהו ולדעתם יוצאה בשן ועין צריכה להמתין ויש פוסקים שהגיורת והשפחה צריכות להמתין כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה ולא עוד אלא שאף בקטנה כן כל שהיא יתירה מבת שלש שנים ויום אחד וגורסין בזו הגיורת וכו' יתרות מבת שלש ובבת ישראל המזנה אפילו גדולה כגון אנוסה ומפותה פסקו שאינן צריכות להמתין משום דמינטרי נפשייהו ואף גדולי המחברים נראה שנוטים בה אלא שלא ביררו בה אם דוקא בגיורת או שפחה גדולה או אפילו בקטנה ועיקר הדברים כדעת ראשון ומכל מקום יש אומרין בשפחה וגיורת דדוקא בזנות אבל בנשואין כגון גוי ואשתו שנתגיירו צריכות להמתין ויש פוסקים שהשבויה דינה כאנוסה ומפותה: