מאירי על יבמות יח

אשת אחיו שלא היה בעולמו שכתבנו במשנה שפוטרת צרתה לא סוף דבר בנולד ולבסוף יבם ר"ל שמת ראובן בלא בנים ועד שלא יבמה שמעון נולד לוי שנמצאת היבמה בשעת לידתו עדין זקוקה והיתה אסורה לו בשעת לידה מצד אשת אח שלא היה בעולמו ואחר כך יבמה שמעון שכשמת שמעון אסורה ללוי הואיל ונאסרה עליו שעה אחת אלא אפילו יבם שמעון תחלה ואחר כך נולד לוי שלא מצאה לוי זקוקה לעולם והיה לנו לומר כשמת שמעון שתהא מותרת ללוי שהרי לא מצאה הוא מעולם זקוקה מכח ראובן וכשנזדקקה לו מכח שמעון נזדקקה לו והרי היה בעולמו בשעת מיתתו אעפ"כ פטורה ופוטרת צרתה:

כבר ביארנו למעלה ח' א' שכל שנזדקקו שתי יבמות משני בתים ליבם אחד ואין אחת מהן ערוה עליו אלא ששתיהן קרובות זו לזו קורבת ערוה אינן מתיבמות אלא חולצות מפני שכל אחת נעשית זקוקתו והשניה ערות זקוקתו שהיא כעין אשתו ואם הן שתי אחיות אם הוא מיבם לאחת מהן נעשה כונס אחות זקוקתו שהיא כעין אחות אשתו ואם נפלו לפני שני יבמים כגון ארבעה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ומתו שניהם ונזדקקו שתיהן לשני אחים הנשארים שנינו עליה בפרק שלישי כ"ו א' שאין אחד מהם מיבם לאחת מהן לפי ששתיהן זקוקות לזה וזקוקות לזה וכל שאחד מהם מיבם לאחת מהן פוגע באחות זקוקתו וזו אינה מוחלטת לענין פסק אלא יש בה צדדין הואיל ושני יבמים הם שאחד חולץ תחלה ואחר כך מיבם השני וכן יש בה צדדין ששתיהן חולצות כמו שיתבאר שם ולא הוצרכנו בה עכשו אלא לסדר הדברים והוא שאמרו שם אחר כן היתה האחת מהן אסורה איסור ערוה על אחד מן השנים הנשארים בה כגון שהיתה חמותו הרי זה אסור בה ומותר באחותה שאין הערוה זקוקה לו עד שתהא קורא לאחותה אחות זקוקתו וצרת ערוה אין כאן שהרי מבית שני היא באה ואין שתיהן מבית אחד אבל השני אסור בשתיהן ליבום:

היתה האחת איסור ערוה לאחד מן השנים הנשארים ורחוקה לשני והשניה איסור ערוה לשני ורחוקה לאחר הרי האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה וזו היא שאמרו אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת כלומר אחותה שהיא יבמתה ר"ל שבאה מבית שני ואין שתיהן מבית אחד ונזדקקו שתיהן לשני אחים והאחת ערוה לאחד והאחרת ערוה לשני כל אחת חולצת מן המותר לה או מתיבמת לו:

ועכשו הוא בא ללמד שבכל חמש עשרה עריות שהוזכרו במשנתנו אתה מוצא שתי אחיות יבמות באות משני בתים ומזדקקות לשני אחים והאחת אסורה לאחד איסור ערוה כאחת מאותן חמש עשרה שהוזכרו כגון שתהא בתו או בת בתו או בת בנו או אחת מכלן ורחוקה לשני וכן השניה ערוה לשני ורחוקה לראשון ותהא האסורה לראשון מותרת לשני והאסורה לשני מותרת לראשון ויתיבמו שתיהן ואין אומרין אחות זקוקתו היא אלא שבבתו אי אתה מוצא בה אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת בנשואין שאי אפשר שיהו בתו של ראובן ובתו של שמעון אחיות אף מן האם שאם ילדה לראובן בת לא נשאת שוב לשמעון לא מן האלמנות שהרי אין כאן זיקה הואיל ויש לה בת ולא מן הגירושין שהרי גרושת אחיו היא ומכל מקום מן האונסין אתה מוצאה וכל השאר אתה מוצא אף בנשואין וכן אשת אחיו שלא היה בעולמו אי אתה מוצא בה האסור לזה מותר לזה אלא לדעת ר' שמעון שהיה מתיר ביבם ואחר כך נולד ואף לדעת ר' שמעון אי אתה מוצא אלא בששה אחים והריני מפרש לך את כלן בפרט כדי שיהא הענין סדור לפניך:

א' בתו וכבר ביארנו שאי אתה מוצאה אלא באונסין כיצד ראובן אנס אשה וילדה לו בת ובא שמעון אחיו ובא עליה ר"ל על האם באונס גם כן שהרי אנוסת אחיו מותרת לו אף לנשואין אלא שבכאן אתה צריך לפרשה שאנסה שאילו נשאה הוה לה בת ראובן לגביה בת אשתו אלא שאנסה והוליד ממנה בת גם כן והרי בת ראובן ובת שמעון אחיות מן האם ונישאו ללוי ויהודה אחי אבותיהן ומתו ונזדקקו לפני ראובן ושמעון והרי בת שמעון מותרת לראובן ובת ראובן מותרת לשמעון שכל שאנס אשה מותר בבתה שמאיש אחר ואף מדברי סופרים כל זמן שאין הזונה קיימת ואין בהן משום אחות זקוקה הואיל והאחת ערוה לזה וכן האחת ערוה לזה וכל אחת חולצת למותר לה או מתיבמת:

ב' בת בתו כיצד ארבעה אחים שנים מהם יש לכל אחד מהם בת ונישאו שתיהן לנכרי וילדה לו כל אחת מהן בת שהן אחיות מן האב ונישאו אותן הבנות לאחי אבות אמותיהן ומתו ונזדקקו לאבות אמותיהן כגון ראובן ושמעון ולוי ויהודה אחים ובא נכרי ונשא שתי נשים אחת בת ראובן ואחת בת שמעון וכל אחת מהן ילדה לו בת והשיאן ללוי ויהודה ומתו ונזדקקו לראובן ושמעון הרי שהאחת בת בתו של שמעון ואסורה לו ומותרת לראובן והאחת בת בתו של ראובן ואסורה לו ומותרת לשמעון:

ג' בת בנו כיצד ראובן ושמעון לוי ויהודה ארבעה אחים ויש לראובן ושמעון בן לכל אחד ואחד נשא בנו של ראובן אשה דעלמא והוליד ממנה בת ומת או גירשה ונשאת לבנו של שמעון והוליד ממנה בת גם כן והרי הן אחיות מן האם נישאו ללוי ויהודה שהם אחי זקניהן ר"ל אבות אבותיהם ומתו ונזדקקו לפני אבות אבותיהן הרי האחת בת בנו של ראובן ומותרת לשמעון והאחת בת בנו של שמעון ומותרת לראובן:

ד' בת אשתו כיצד שתי נשים נישאו לנכרי אחד והולידה כל אחת מהן בת ונתאלמנו האמהות או נתגרשו ונישאו ארבעתן ר"ל שתי האמהות ושתי הבנות לארבעה אחים האמהות לשנים שהם ראובן ושמעון והבנות לשנים שהם לוי ויהודה מתו לוי ויהודה ונזדקקו הבנות לראובן ושמעון זו בת אשתו של ראובן ואסורה לו ומותרת לשמעון וחברתה בת אשתו של שמעון ואסורה לו ומותרת לראובן:

ה' בת בתה כיצד בת אשתו של ראובן ובת אשתו של שמעון נישאו לנכרי והולידו לו כל אחת מהן בת והרי הן אחיות מן האב ונישאו הבנות ללוי ויהודה אחיהם של ראובן ושמעון ונזדקקו לפני ראובן ושמעון זו בת בתה של אשת ראובן אסורה לו ומותרת לשמעון וזו בת בתה של אשת שמעון ואסורה לו ומותרת לראובן:

ו' בת בנה כיצד בן אשתו של ראובן נשא אשה והוליד בת ומת או נתגרשה ונישאת לבן אשתו של שמעון והוליד ממנה בת והרי שתי בנות אלו אחיות מן האם ונישאו ללוי ויהודה אחיהן של בעלי הזקנות ומתו ונזדקקו לראובן ושמעון זו בת בנה של אשת ראובן ואסורה לו ומותרת לשמעון וזו בת בנה של אשת שמעון ואסורה לו ומותרת לראובן:

ז' חמותו כיצד ראובן ושמעון נשאו שתי אחיות שהיו לכל אחת מהן בת מנכרי ונישאו אותן שתי הבנות ללוי ויהודה ומתו ראובן ושמעון בלא בנים ונזדקקו נשותיהן ללוי ויהודה זו חמותו של לוי ומותרת ליהודה וזו חמותו של יהודה ומותרת ללוי:

ח' אם חמותו כיצד שתי אחיות לכל אחת מהן בת מנכרי ואותן שתי הבנות נישאו לנכרים והולידו כל אחת מהן בת ונישאו שתי האחיות הזקנות ושתי הבנות האחרונות לארבעה אחים הזקנות לראובן ושמעון והאחרונות ללוי ויהודה ומתו ראובן ושמעון ונזדקקו ללוי ויהודה זו היא אם חמותו של לוי וכו':

ט' אם חמיו כיצד שתי אחיות לכל אחת מהן בן מנכרי וילדו אותם הבנים כל אחד מהם בת ונישאו שתי האחיות לראובן ושמעון ושתי הקטנות ללוי ויהודה ומתו ראובן ושמעון ונזדקקו ללוי ויהודה זו היא אם חמיו של לוי וכו':

י' אחותו ור"ל אחותו מאמו כמו שביארנו במשנה כיצד מי שהיו לו שני בנים מעלמא נשא שתי נשים שיש לכל אחת מהן בת מנכרי והן אחיות מן האב כגון שנישאו שתיהן לאיש אחד וילדה כל אחת לזה בן ונישאו שתי הבנות שהיו מנכרי לשני הבנים שהיו לזה מעלמא ומתו ונזדקקו לשני הבנים שנולדו לו מהן נמצאת האחת אחותו של זה מאמו ורחוקה לזה והאחת אחותו של זה מאמו ורחוקה לזה:

י"א אחות אמו כיצד הרי ששתי נשים נכריות זו לזו נישאו ליעקב והיו ליעקב זה שני בנים מצד אחר וכן הוליד מכל אחת מאלו בן ויש לשתי נשים אלו הנכריות לכל אחת אחות מצד האם ושתיהן אחיות זו לזו מצד האב כגון שנשא אחד אמה של זו ואמה של זו והוליד בת מכל אחת ואותן שתי אחיות נישאו לאותן שני הבנים שהיו ליעקב מצד אחר ומתו אותן שני הבנים ונזדקקו האחיות לשני אותן הבנים שנולדו ליעקב מאלו הנכריות שהם בני אחיותיהן וכל אחת מהן לאחת מהן אחות אמו מצד האם ואחות אמו אף מצד האם אסורה ונמצאת אחות אמו של זה מצד האם ורחוקה לזה וזו וכו':

י"ב אחות אשתו כיצד שתי נשים נכריות זו לזו ולכל אחת מהן אחות מצד האם והן אחיות מן האב כגון שנשא אחד אמה של זו ואמה של זו והוליד בת מכל אחת ונישאו ארבעתן לארבעה אחים אחת מן הנכריות לראובן ואחותה שמצד האם לשמעון והרי אלו השתים אחיות מצד האם והנשארת מן הנכריות נשאת ללוי ואחותה שמצד האם ליהודה ומתו שמעון ויהודה ונזדקקו נשותיהם שהן אחיות מן האב לפני ראובן ולוי בעלי הנכריות והרי אחת מהן אחות אשתו של ראובן מן האם ורחוקה לאשת לוי והאחרת אחות אשתו של לוי ורחוקה לאשת ראובן:

י"ג אשת אחיו מאמו כיצד הרי שיש כאן שתי נשים לכל אחת מהן בן ונישאו ליעקב שהיו לו שני בנים מצד אחר ואף יעקב זה הוליד מכל אחת מהן בן ובני הנשים שהיו להם תחלה נשאו שתי אחיות ומתו או גירשו וחזרו ונישאו לבניו הראשונים של יעקב ומתו אף אלו השנים והרי נשותיהם מזדקקות לאותם השנים שהוליד יעקב מאלו והרי זו אשת אחיו מאמו ורחוקה לזה וזו כו':

י"ד כלתו ואני מקדימה לאשת אחיו שלא היה בעולמו מפני שאשת אחיו שלא היה בעולמו היא בסדר אחר ושלא כהלכה אלא לדעת ר' שמעון ואף לדבריו אינה אלא בששה אחים וכלתו כיצד ראובן שמעון לוי ויהודה ארבעה אחים בנו של ראובן ובנו של שמעון נשאו שתי אחיות מתו או גירשו וחזרו ונישאו לאחי אבות בעליהן שהם לוי ויהודה ומתו ונזדקקו לראובן ושמעון זו כלתו של ראובן ורחוקה לשמעון וזו כלתו של שמעון ורחוקה לראובן:

ט"ו אשת אחיו שלא היה בעולמו ולדעת ר' שמעון שאוסר במת נולד ויבם ומתיר במת יבם ונולד הא לרבנן שאוסרים בשתיהן אי אתה מוצא האסור לזה מותר לזה אלא שאסור לשניהם ואף לר' שמעון אי אתה מוצאה אלא בששה אחים שהשנים מהם נולדו אחר מיתת האחים וסימניך מת נולד יבם מת נולד יבם כיצד ארבעה אחים ראובן שמעון לוי ויהודה שנים מהם והם ראובן ושמעון נשאו שתי אחיות ולוי ויהודה היו בעולם מת ראובן נולד יוסף יבם לוי אשת ראובן והרי יוסף לא היה בעולמו של ראובן אחר כך מת שמעון ונולד בנימין ויבם יהודה אשת שמעון מתו לוי ויהודה המייבמים ונזדקקו נשותיהם ליוסף ובנימין יוסף מותר באשת יהודה שהרי היה בעולמו של שמעון בשעת הזיקה וזקוקה ליבום ואסור באשת לוי מפני שהיא היתה אשת ראובן שלא היה בעולמו ונולד ואחר כך יבם היה וכבר נאסרה לו איסור עולם הואיל ובאיסור מצאה ובנימין אסור באשת יהודה מפני שהיא היתה אשת שמעון שלא היה בעולמו ונולד ולבסוף יבם היה ומותר באשת לוי ואע"פ שהיתה אשת ראובן ולא היה זה בעולמו הואיל ויבם לוי ולבסוף נולד זה מותר לדעת ר' שמעון הא לרבנן שניהם אסורים בשתיהן והלכה כדבריהם:

ומעתה לענין פסק אין בדין האסור לזה מותר לזה ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת אלא ארבע עשרה נשים:

זהו ביאורה של שמועה ופסק שלה ולענין ביאור מיהא הוא מקשה מזו למה שתירץ לו על מה שלא שנה אמו אנוסת אביו במשנתנו דבפלוגתא לא קא מיירי והא מדקאמר רב יהודה בשם רב על כל אותן שבמשנתנו שבכולן הוא קורא האסור לזה כו' ואף באשת אחיו שלא היה בעולמו אלמא דבפלוגתא קא מיירי ומשנתנו בין בנולד ואחר כך יבם בין ביבם ואחר כך נולד דאי דוקא בנולד ואחר כך יבם הא אף לר' שמעון לא משכחת לה ואע"ג דרב יהודה לא מתרגם הכי בכולה מתניתין אלא מחמותו ואילך דשבקה לבתו משום דלא משכחת לה אלא מאונסין ומדשבקה לבתו שבקינהו לשיתא בבי דדמו לה ואביי דמתרגם לה אף בהני דהואיל ומשכחינן לה לא קפדינן אי באונסין אי בנשואין אבל מכל מקום אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מתרגם בה מכל מקום רב דכייל לכולהו בהכי על כרחך בפלוגתא קא מיירי: