מאירי על יבמות קנג

כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא ר"ל שאומר דבר חדוש בשם רבותיו אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם אומרה בשעת מעשה אין שומעין לו ואע"פ שאינו נוגע בדבר מצד עצמו וכן יראה מסוגיא זו בהדיא שהרי עמשא לאו נוגע בדבר היה ומכל מקום יש מפרשים דוקא בשאומרה לאי זה זכות של עצמו אם להוראה שהורה אם לאי זה מעשה של עצמו וזו שבכאן עמשא נוגע בדבר היה שאף הוא היה בא מצד אחד מזרעה של רות המואביה שהרי בן אחותו של דוד היה דכתיב ואחיותיהם צרויה ואביגיל וכתיב ועמשא בן איש יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב:

זה שביארנו בהיתר נקבות של עמון ומואב בטעמא דאיש דרכו לקדם כו' ראוי לשאול שהרי טעם קדום אינו אלא בעמון דהכי כתיב קרא על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור גו' וודאי נראה דקרא דעל דבר אשר לא קדמו קאי אבני עמון וקרא דואשר שכר אבני מואב ודוד ממואב קאתי ואם תאמר אף בזו איש דרכו לשכור אם כן היאך הקשו בזו של דוד שהקשו היה להם לקדם נשים לקראת נשים והלא טעם זה לא היה במואב כלל יש מפרשים דמכל מקום הואיל ונכתבו בפסוק אחד הוקשו זה לזה לכל ענין ומכל מקום לי נראה דקרא דעל דבר אשר לא קדמו אתרוייהו קא מהדר אלא שהוסיף במואב טעם שכירותו של בלעם אלא שקשה לי דהא כתיב אוכל בכסף תשבירני גו' כאשר עשו לי גו' היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער אלמא דמואבים מיהא קדמו ונראה לי שלא קדמו אלא אותם שבער וכדקאמר היושבים בער והם מיעוט שבהם ונידונו כלם אחר הרוב ושמא תאמר ובשכירות בלעם מיהא מה חטאו והלא בלק הוא ששכר כבר ידעת שכך הוא מתכסיסי הדת להיות המלך נענש על עון העם והעם על עון המלך מפני שהמלך יש לו למחות בעם וכלל העם למחות במלך וכמו שנענשו על ידי דוד במנין העם:

מאחר שביארנו בעמון ומואב שנקבותיהם מותרות לבא בקהל וכן שביארנו שהגר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה למדת שגר עמוני בתו כשרה לכהונה הן שהולידה מעמונית שנתגיירה עמו הן שהולידה מבת ישראל וגר עמוני שנשא מצרית הולד עמוני ואסור לעולם שכל באומות נתגיירו הלך אחר הפגום ומצרי שנשא עמונית הולד מצרי ואם כן מצרי שני שנשא בת גר עמוני או מצרית שניה או בת ישראל בתו כשרה לכהונה:

וזהו היוצא לנו מסוגיא זו דרך פסק אלא שאני רואה לסדר ביאור השמועה דרך קצרה והוא שאמר אמר ר' יוחנן בת גר עמוני כשרה לכהונה וקס"ד עמוני ועמונית שנתגיירו והולידו בת והיתה הורתה ולידתה בקדושה והוא אומר שבתו כשרה לכהונה הואיל ונקבותיהן מותרות ואמר ליה רבא כמאן אי כר' יהודה הא אמר בת גר זכר כבת חלל אם כר' יוסי דאמר גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה פשיטא ומאי קמ"ל וכי תימא דילמא לא קאמר ר' יוסי אלא בהנך דראויים לבא בקהל לכשנתגיירו אבל בעמוני לא ומקל וחמר דכהן גדול באלמנה דמה כהן גדול באלמנה שראוי לבא בקהל בתו פסולה גר עמוני כו' קל וחמר פריכא הוא דמה לכהן גדול באלמנה שביאתו בעבירה וכי תימא חלל יוכיח שאין ביאתו בבת ישראל בעבירה ובתו פסולה מה לחלל שכן יצירתו בעבירה ואם משום צד שוה כלומר שנחזיר את הדין והצד השוה שבהן שאינן ברוב קהל ר"ל שאינן במנין רוב קהל להיות כל ענינם שלא בעבירה שהרי כל אחד יש לו צד אחד בעבירה זה בביאתו וזה ביצירתו ובתו פסולה אף אני אביא גר עמוני שמאחר שאינו כשאר קהל שהרי הוא מיהא פסול לבא בקהל מה לצד שוה שכן יש בהם צד עבירה מה שאין כן בעמוני ועמונית שאע"פ שאינו ברוב קהל לענין לבא בקהל מכל מקום אין עבירה בביאתו ומה הוצרכנו להכשיר את בתו הא לא הוצרכה אלא לעמוני גר שנשא בת ישראל שביאתו בעבירה ובתו כשרה לכהונה וכן הלכה כמו שכתבנו והדר קאמר בת גר עמוני ר"ל שנשא בת ישראל שביאתו בעבירה או בת מצרי שני שנשא בת ישראל שנמצאת ביאתו בעבירה ר' יוחנן אמר כשרה ריש לקיש אמר פסולה וקאמר ריש לקיש אמר פסולה מקל וחמר דכהן גדול באלמנה כדכתיבנא ר' יוחנן אמר כשרה דהכי שמענא ליה דאהדר ליה לר' זכאי דהוה תני קמיה בתולה מעמיו יקח אשה להביא גיורת מכנה שהיא כשרה לכהונה כלומר דוקא מכנה פירוש מכן שלה ר"ל ממכונה שהיא מכל צד בת גרים כגון שאביה ואמה מעם אחר ונתגיירו שאין צד עבירה בביאתם ולאפוקי גר עמוני שנשא בת ישראל שהיא משני עממין ושיש עבירה בביאתם ואמר ליה ר' יוחנן אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין כלומר אע"פ שיש צד עבירה בביאתם ואת אמרת מכנה ותו לא וקא בעי מאי שני עממין אילימא עמוני שנשא עמונית ומאי שני עממין דאית להו דין שני עממין שהרי זכרים אסורים ונקבות מותרות מכל מקום היינו גיורת מכנה אלא גר עמוני שנשא בת ישראל ומהכא שמעינן ליה לר' יוחנן דמכשר ואיכא דאמרי דבהדיא קאמר ליה הכי אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ר"ל מגר עמוני בישראלית ומעם שיש בו שני עממין דהיינו עמוני בעמונית ואת אמרת מכנה ותו לא והרי למדנו לר' יוחנן שהכשיר בבת גר עמוני לכהונה הן שנשא גר עמוני בת ישראל הן שנשא עמונית הא בת מצרי שני שנשא ישראלית לא למדנו להכשיר בתו לכהונה ואין גורסין ולהאי לישנא דלתרוייהו נמי לא למדנו אלא שיש גורסין כן ופשוט הוא גם כן וקאמר מצרי שני בבת ישראל להכשיר בתם לכהונה מנין לך ואי משום דמדמינן לה לעמוני בבת ישראל מה לעמוני שכן נקבותיהן מותרות ואי משום מצרי שני במצרית שניה שבתם כשרה לכהונה מה לזו שכן ביאתה שלא בעבירה ומסיק ליה דאתיא מתרוייהו בצד שוה כלומר הצד השוה שבהן שאסורים ובתם כשרה אף אני אביא מצרי שני בבת ישראל וכו' ולמדנו שתיהן: