מאירי על יבמות קנב

כבר ביארנו במשנתנו שלא נאמר לדעתנו פסול עולם לעמון ומואב ופסול דורות למצרי ואדומי אלא לדורות הראשונים שהיו כל אחת מאומות אלו יושבות על מקומן שמא תאמר ואם כן מהו שאמרו בסוגיא זו במנימין גר המצרי שהיה אומר אני מצרי ראשון ואשתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל אלמא דאפילו באותו זמן היה נוהג איפשר שלא היה אומר כן אלא לרוחא דמילתא או שמא הוא היה סבור כן וזהו שאמרו בתוספתא קדושין פ"ה ה"ו אמרו לו מנימין טעית שכבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות ואע"פ שבתוספתא דמסכת ידים נראה דמצרים לא איבלבל עיקר הדברים כתוספתא זו וכל האומות בכלל הבלבול ומה שאמרו במגלה י"ב ב' זיל לעמון ומואב דיתבי בדוכתייהו במילתא בעלמא אוקמוה ומשום קרא דאשכחו והרבה טרחו בחדושין ובתוספות בענינים אלו ללא צורך:

ולענין ביאור זה שאמרו וכי תימא הנך אזדו לעלמא והני אחריני נינהו לאו משום סנחריב קאמר דהא סנחריב בימי שלמה לא הוה אלא אזלו לעלמא לאורך הזמן וכן שכבר לקו במצרים ומיעוטן נשתיירו ונתבטלו ברוב וכן במה שאמרו תיפוק ליה משום מצרית ראשונה ראוי לשאול מה שנאמר בכלב שלקח לו את בתיה בת פרעה ותירצו בה שנתגיירה קודם יציאת מצרים ולא היתה בכלל המצוה:

המלך יש לו רשות להיות פורץ גדר ולעשות לו דרך בשדות אחרים לו ולסיעתו ואין מוחין בידו וכבר ביארנוה בסנהדרין ובבבא קמא: