מאירי על יבמות קנ

זה שביארנו בניקב שאינו מוליד יש מפרשים דוקא בשאינו ראוי ליסתם הא בכל שהוא ראוי ליסתם או שנודע שנסתם כשר ולא עוד אלא אפילו לא נסתם וראינו שהוליד אע"פ שבסוגיא זו אמרו על רב ששלחו לפניו והשיב צאו וחזרו על בניו מאין הם מכל מקום אין דנין אותו בממזר ודאי אלא בספק ממזר הואיל ואיפשר לו ליסתם שמא נסתם קצת:

ניקבה העטרה למטה בראשה שכלפי קרקע והולך הנקב באלכסון ויוצא לו כנגדו של נקב זה למעלה מעטרה בגופו של גיד אע"פ שאין שני ראשי הנקב למעלה מעטרה פסול שמאחר שכל הנקב הולך על פני כל העטרה מתוכה נתעכבה הולדתו:

נעשה חקק בגיד כמין מרזב או כמין קולמוס כשר שאם הוא עשוי כקולמוס אין האויר שולט בו עד שיקרר את הגיד שהרי אין שם צד להיות האויר נקלט בו והרי הזרע מתבשל במה שנשתייר מן הגיד ומתחמם בהליכתו ומוליד ואם עשוי כמרזב אע"פ שהאויר שולט מצד קליטת הדפנות הואיל ולא נחסר הגיד מעביו נגרר הוא ונוגע בכותלי הרחם ומצד נגיעתו מתחמם על כרחו קרירותו של הנקלט ואם תאמר בעשוי כקולמוס מיהא הא לא גריר ר"ל שאינו נוגע בכותלי הרחם ובמה הוא מתחמם מידי דהוה אברזא דחביתא שהוא דק בצד ראשו ואינו נוגע בכותלי הנקב עד שנכנס מקצתו כך זה ואע"פ שאין ראש הגויה נוגע בכותלי הרחם מתחמם הוא על ידי נגיעת מקצתו ויורה כחץ ומוליד:

כבר ביארנו שאם נכרתה העטרה כל שנשתייר מלא החוט על פני כל היקפה כשר ואין צריך לשנות כאן כלפי ראשה שהרי צריך שתקיף על פני כלה ולדעת האומר דעל פני רובה סאגי הוא שנאמר כלפי ראשה כלומר על גב הגיד שהעטרה נמשכת שם יותר: