מאירי על יבמות קמד
Meiri on Yevamos 144 (Meiri on Yevamot 144) · מאירי על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →כהן ערל שהזה על טמא מת הזאתו כשרה שאין הערל טמא ואם מפני שהוא פסול לתרומה הרי אף טבול יום פסול לתרומה עד שיעריב שמשו וכשר בהזאה ובכל מעשה פרה ואע"פ שיש לדון מה לטבול יום שכן מותר במעשר שני תאמר בערל שאסור במעשר שני כמו שיתבאר מכל מקום לא נאמר בו איסור למעשר אלא לאכילה אבל לנגיעה מותר אף בתרומה והזאה נגיעה היא והרי טבול יום פסול לתרומה אף בנגיעה דהא כתיב בכלים במים יובא וטמא עד הערב וכלי ודאי לנגיעה הוא ומשום דטבול יום שני ועושה שלישי בתרומה וכשר בפרה ואם כן ערל שמותר בנגיעת תרומה כל שכן שמותר בפרה ויש שואלין ולימא ליה מחוסר כפורים יוכיח שמותר בנגיעת תרומה ואסור בפרה כמו שיתבאר תירצו שאף זה יש בו לתרץ מה טבול יום שאסור בנגיעת תרומה וקדשים מותר בפרה ערל שמותר בנגיעת קדשים אינו דין שמותר בפרה ואין לומר עוד מחוסר כפורים יוכיח שהרי מחוסר כפורים אסור בנגיעת קדשים אבל טומטום ואנדרוגינוס פסולים להזאה ולקדוש מפני שהם ספק אשה ואשה פסולה בהזאה וכן קטן שאין בו דעת פסול להזאה ואם יש בו דעת כשר וקדוש מי חטאת הכל כשרים בו חוץ מחרש שוטה וקטן ואפילו אשה וכן הדין באסיפת האפר והמלוא והקדוש אין הכרח להיות הכל באחד אלא אף זו באחד וזו באחר ואפילו זו בשנים וזו באחד הכל כשר:
ערל וטמא פטורים מן הראייה כמו שביארנוה במקומה במסכת חגיגה ד' ב' אלא שלענין ביאור צריך שתדע במה שאמרו כאן לא לישתמיט תנא דליתני הערל והטמא פירושו דניליף ערל מטמא והיינו דאקשי ליה ממה שאמרו הערל והטמא פטורים מן הראיה דהא ודאי משום דילפינן ערל מטמא הוא דהא בערל לא חזינן בקרא דליפטר אלא בטמא דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה כל שישנו בביאה ישנו בהבאה וטמא אינו בביאה וילפינן ערל מטמא והיינו דלא אקשי ליה ממתניתין דקתני הערל וכל הטמאים דבההיא לא ילפינן ערל מטמא אלא כל חד וחד דרשא באפי נפשה היא ומאי דקא משני בה התם משום דמאיס כלומר ואפילו רבנן מודו בה פירושה איפשר דרבנן מודו בה ומשום דמאיס וזו אחת מן הסוגיות המתחלפות בתלמוד שהרי בראשון של חגיגה העמידוה כר' עקיבא והרבה לנו כיוצא בה בתלמוד: