מאירי על יבמות ק

ואחר כך כולל שדין זה שביארנו שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט לדברי הכל ושאין אחר ביאה וחליצה כלום אחד יבם אחד ויבמה אחת ואחד שתי יבמות ויבם אחד והוא הדין ליבמה אחת ושני יבמים שוים בו שאם ביבמה אחת ושני יבמין וחלץ זה ואחר כך עשה הלה מאמר או בעל או נתן גט או שבעל זה ואחר כך עשה הלה מאמר או נתן גט או חלץ אין לאחר חליצת הראשון או ביאתו כלום וכן שתי יבמות ליבם אחד שאם חלץ לאחת תחלה ואחר כך בעל לחברתה או עשה בה מאמר או נתן לה גט או שבעל לאחרת תחלה ואחר כך חלץ לחברתה או עשה בה מאמר או נתן לה גט אין אחר חליצת הראשונה או ביאתה כלום אלא שבקצתם דוקא לר' עקיבא על הדרך שביארנו:

ולפי דרכך למדת שדין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר וחליצה אחר חליצה וביאה אחר ביאה אין להם מקום ביבם אחד ליבמה אחת כלל ואם כן מחלוקתם של רבן גמליאל וחכמים אינו אלא במקום שיש שתי יבמות או שני יבמין ועכשו הוא מתחיל בביאור מחלקתם והמשיך לשון המשנה על דעת חכמים והוא שאמר:

כיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו שני גטין וחליצה מאמר בזו ובעל לזו שני גטין וחליצה מאמר בזו וגט לזו צריכה גט וחליצה מאמר בזו וחלץ לזו הראשונה צריכה גט גט לזו וגט לזו צריכות ממנו חליצה גט לזו ובעל לזו צריכה גט וחליצה גט לזו ומאמר לזו צריכה גט וחליצה גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום חלץ וחלץ חלץ ועשה מאמר או נתן גט או בעל ועשה מאמר או נתן גט או חלץ אין אחר חליצה כלום בין יבם אחד לשתי יבמות בין שני יבמין ליבמה אחת חלץ ועשה מאמר או נתן גט או בעל או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום בין בתחלה ובין באמצע ובין בסוף הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום ר' נחמיה אומר אחד בעילה אחד חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריהן כלום אמר הר"ם כל אלו ההלכות מבוארות כלם על העקרים אשר קדמנו וכבר ביארנו שאמרו אין אחר חליצה כלום הוא דעת ר' עקיבא ואינה הלכה וכן אין הלכה כר' נחמיה ואמנם תשמר לך אלו העקרים והוא כי כאשר נבעלה היבמה בתחלה או אחר מאמר אשר היא בעילה כשרה ר"ל שנתן לה מאמר ואחר יבעול אותה כבר נשלם קנינה וכן כאשר נחלצה כבר סרה זיקת יבם ממנה ובבעילה פסולה לא יושלם בה הקנין ואי אפשר בלתי גט לכל מי שלקחה קדושין ואז ישלמו קדושיה וכל יבמה שלא נבעלה בעילה כשרה הנה היא צריכה חליצה וכבר התבאר לך שהחליצה פסולה ונתיר היבמה לשוק והוא אמרו גט לזו וחלץ לזו אין אחר חליצה כלום וכאשר היו שני יבמין ושתי יבמות מבית אחד וחלץ לאחת מהן מן היבמות חליצה פסולה הותרה אבל צרתה לא הותרה לשוק עד שיחלוצו כל האחין לזאת אשר נחלצה חליצה פסולה או תחלוץ הצרה ההיא גם כן שהעקר אצלנו שחליצה מעולה בעינן למפטר צרה ואופני שלמותה כמו שנזכר חליצה פסולה צריכה לחזר על כל האחין כלן ואז תותר צרתה לשוק:

אמר המאירי כיצד עשה מאמר בזו ומאמר בזו כלומר שיש כאן שתי יבמות ליבם אחד ועשה מאמר באחת ואחר כך עשה מאמר גם כן בחברתה ואמר עליה לדעת חכמים צריכות שני גיטין ר"ל גט לכל אחת וחליצה לאחת מהן שהמאמר כעין קדושין להצריך גט לשתיהן אבל אינו מפקיע את הזיקה ליפטר מכל וכל בגט ומתוך כך צריך שיחלוץ לאחת מהן ונפטרה בה אף צרתה ואע"פ שחליצה פסולה היא וחליצה פסולה אינה פוטרת צרה הני מילי כשאיפשר לחלוץ חליצה כשרה אבל כל ששתיהן פסולות אף הצרה נפטרת בשל חברתה כמו שביארנו בפרק שלישי כ"ז א' ומכל מקום זה שאמרו צריכות שני גיטין יש מפרשים בה אם בא להוציאן אבל מכל מקום רשאי הוא ליבם את אחת מהן דהא קיימא לן לעיל ל"ב א' נתן גט למאמרו הותרה אף היא ואף לדעת גדולי הרבנים וגדולי המחברים שפירשו דוקא לאחין אבל לו אסורה מכל מקום צרתה נראה שהיא מותרת אפילו לו ואם כן יתן גט לאחת מהן ותתיבם השניה ומכל מקום יש מפרשין שהיא וצרתה אסורות לו להתיבם ומכל מקום בסיפא דקתני וכן אתה אומר בשני יבמין שצריכה גט משניהם על כל פנים יכול האחד ליתן גט למאמרו והשני יכנוס ומתוך כך נראה שאף רישא דמתניתין כיוצא בה ואם רצה להוציא קאמר וכן מה שאמרו בבריתא לקמן נ"א א' נותן גט לשתיהן פירושו אם רצה להוציא אלא שיש להקשות על דעת זה מה שהקשו בבריתא מכדי קא סבר רבן גמליאל אין מאמר אחר מאמר ראשונה נמי תתיבם ולא תירץ רבן גמליאל אם בא להוציא קאמר ומכל מקום תירצו קצת גדולי הדורות דלרבן גמליאל דוקא הוא דאקשינן הכי מפני שהוא מחזר אחר ביטול מאמר שני והוה ליה לאשמועינן ריבותא דראשונה תתיבם בלא גט למאמרו כלל:

עשה מאמר בזו ובעל את זו צריכות שני גיטין ר"ל גט לכל אחת וחליצה לאחת מהן שביאת השניה הואיל ועשה מאמר בראשונה ביאה פסולה היא ואינה ראויה לכנוס והרי היא כעין מאמר ודינה כמאמר אחר מאמר שביארנו:

וכן אם עשה מאמר בזו ונתן גט לזו צריך ליתן גט לבעלת המאמר מצד המאמר וחליצה לאחת מהן ונמצאו כאן שני גיטין וחליצה:

עשה מאמר בזו וחלץ בזו בעלת המאמר צריכה גט למאמרו ואין צורך עוד לחליצה שהרי חליצת האחרונה פטרה את שתיהן וצריך שתדע דרך כלל שכל שיש כאן חיוב חליצה באחת מהן שתיהן אסורות עד שתחלוץ האחת אבל כל שיש כאן חיוב גט אין הגט מעכב אלא לאותה שהגט צריך לה אבל אותה שחלצה מותרת מיד אע"פ שחברתה צריכה גט:

והרי שפירש עכשו את כלם כשהמאמר קודם הן שקדם למאמר או לביאה או לגט או לחליצה ועכשו בא לפרש כשהגט קודם ואמר:

גט לזו וגט לזו צריכות חליצה ר"ל לאחת מהן והיה לו לומר צריכה חליצה אלא דאיבמות דעלמא קאמר:

גט לזו ובעל את זו צריכות גט וחליצה ר"ל שבעלת הביאה צריכה גט שהרי ביאה פסולה היא אחר שנתן גט לצרתה והרי היא כעין מאמר והרי יש כאן שני גיטין וצריך שיחלוץ לאחת מהן:

וכן גט לזו דמאמר לזו בעלת המאמר צריכה גט למאמרו ויש כאן שני גיטין וצריך שיחלוץ לאחת מהן:

גט לזו וחלץ לזו אין לאחר החליצה כלום ופירשו בה לקמן נ"ב ב' שאפילו קדש צרתה אינה צריכה כלום ואתיא כר' עקיבא אבל לרבנן אף בדידה קדושין תופסין כמו שהתבאר:

והרי שפירש עכשו את כלם כשהגט קודם הן שקדם לגט הן לביאה הן למאמר הן לחליצה ועכשו מפרש כשהחליצה או ביאה קודמין ואמר:

חלץ לזו ואחר כך חלץ לזו או שחלץ לאחת ועשה מאמר באחרת אחר חליצת צרתה או שחלץ לאחת ואחר כך נתן גט לצרתה או חלץ לאחת ובעל אחרת אין לאחר חליצה כלום ובקצתם מיהא דוקא לר' עקיבא על הדרך שהתבאר וכן אם בעל תחלה לאחת ואחר כך עשה מאמר באחרת או בעל ונתן גט או בעל ובעל או בעל וחלץ אין לאחר ביאה כלום והא דצרפינהו להני תרי בבי בחדא וסיים בזו אין לאחר חליצה כלום ארישא קאי ר"ל אחלץ תחלה ובדין הוא דליתני אתרויהו אין לאחר חליצה וביאה כלום אלא דהתרת יבמה לשוק עדיפא ליה כדכתיבנא:

ואמר אחר כן שדינין אלו כשם שביארנום בשתי יבמות ליבם אחד כך הם מתפרשים ביבמה אחת לשני יבמין שאם עשה בה כל אחד מהם מאמר צריכה שני גיטין וחליצה ואע"פ שאיפשר שיהא האחד נותן גט והאחר כונס שכל שנתן גט למאמרו הותרה אף היא עצמה לאחים מכל מקום עיקר דינא הכי הוא ותקנתא לא קתני ושאר הדינין מתפרשים בה בדרך זה שעשה אחד מן היבמין מעשה אחד מאלו וחברו עשה מעשה השני לו:

ואחר כך חזר לדין יבם אחד עם יבמה אחת כדי לחדש בו מחלוקתו של ר' נחמיה עם חכמים ואמר שאם חלץ ועשה מאמר או חלץ ונתן גט או חלץ ובעל וכן בעל ועשה מאמר או בעל ונתן גט או בעל וחלץ שאין אחר חליצה ואחר ביאה כלום מכל מקום יש בה הפרש בין חליצה לביאה שהחליצה בין שהיא בתחלה כגון חלץ תחלה ובין שהיא בסוף כגון שעשה אחד משאר המעשים שהוזכרו וחלץ בין שהיא באמצע כגון שעשה אחד משאר המעשים וחלץ וחזר ועשה אחד משאר המעשים אין לאחריה כלום שאע"פ שחליצה פסולה היא פוטרת היא לגמרי אבל הביאה כשהיא בתחלה שהיא ביאה כשרה הוא שאין אחריה כלום אבל באמצע או בסוף יש אחריהן כלום שביאה פסולה אינה פוטרת ור' נחמיה חולק בה לומר שאף אחר גט או מאמר פוטרת ולא גזר משום ביאה אחר חליצה או ביאה אחר ביאה כמו שיתבאר טעמו בגמרא לקמן נ"ג ב' ואין הלכה כמותו אלא כתנא קמא ובאמת ביבם אחד ויבמה אחת אין מקום לבעל ועשה מאמר דמאמר אחר ביאה למה הוא בא אלא שסדר הדברים מביאו להזכיר את כלם ומכל מקום מתוך כך פירשו גדולי קדמונינו שמועה זו בשני יבמין ומתוך שאמר שהדין שפירשנו בשתי יבמות כך הוא בשני יבמין הוא מזכירו עליהן וכאלו אמר כיצד חלץ ועשה מאמר ר"ל חלץ ועשה חברו מאמר והא דלא תני בה חלץ וחלץ או בעל ובעל כדתני בשתי יבמות משום דבעל ובעל בשני יבמין פשיטא דאין ביאה אחר ביאה דהא אשת איש היא וכיון דלא הוה מצי למיתני בעל ובעל לא תנא ליה חלץ וחלץ והא דתני בעל ועשה חברו מאמר משום דדילמא הוה סלקא דעתך למיגזר אטו עשה מאמר ואחר כך בא חברו ובעל:

זהו ביאור המשנה וכבר למדת פסק שבה מתוך ביאורה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

כבר ביארנו במשנתנו הטעם למה תקנו שיהא המאמר מועיל לקצת קנין והגט לקצת דחיה אף אתה צריך לידע זה שתקנו בביאה פסולה ר"ל אותה שאינה ראויה לקיים מגזירת חכמים כגון שקדמה גט או מאמר שיש אחריה כלום ר"ל שאם עשה אחר כן בשלישית אחד משאר המעשים מהני לאסור קרובות וכדתנן עשה מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה ואין אומרין שתפטר מזיקת יבום באותה ביאה ולא תצטרך חליצה אלא צריכה אלמא דעדין קצת זיקת יבום עליה ואי עביד בצרתה מאמר או ביאה צריכה גט ובגט וחליצה נפסלה מן הכהונה וכולהו מהנו לאיסור קרובות וכדאמרינן נמי נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה ופירשו הטעם אי ביאה אחר גט היא כגון נתן גט לזו ובעל את זו גזירה ביאה אחר גט אטו ביאה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר היא כגון עשה מאמר לזו ובעל את זו גזירה ביאה אחר מאמר אטו ביאה אחר ביאה שאם נאמר בביאה שאחר גט או אחר מאמר שאין אחריה כלום כדין תורה יאמרו שאף ביאה לזו אחר ביאה של זו או ביאה של זו אחר חליצה של זו כשרה היא ואתי למעבד ביאה אחר ביאה או ביאה אחר חליצה וכן אתה צריך מאיזה טעם אמרו חליצה פסולה מדברי סופרים כגון שקדמה גט או מאמר אין אחריה כלום ר"ל שאם יתן אחריה גט או יעשה מאמר לשלישית אינו כלום כדאמרינן במתניתין אין לאחר חליצה כלום ואף בחליצה פסולה ופירשו הטעם משום דבהא ודאי ליכא למיגזר מידי דמאי ליגזור אם חליצה אחר גט היא ותיסוק אדעתך למיגזר בה אטו חליצה אחר חליצה כלומר שמא יבא לחלוץ לשתי יבמות זו אחר זו או שני יבמין זה אחר זה וגירסת הספרים כל כי הכי תחלוץ ותיזיל בניחותא כלומר כל כך וכל כך תחלוץ ומה לנו בכך ואין גורסין כל כי היכי באות היו"ד אלא כל כי הכי בפתח הה"א ויש גורסין כל כי היכי תחלוץ ותיזיל ובתמיהא כלומר מאי הנאה אית ליה בהכי דנגזור בה בשלמא לביאה איכא למיחש שמא אין זו מוצאת חן בעיניו ומורה היתר להנאתו לבעול אחר ביאה או אחר חליצה אבל חליצה אחר חליצה מה הנאה יש לו ואם חליצה אחר מאמר היא ותיסוק אדעתך למיגזר בה משום חליצה אחר ביאה ושמא יאמרו יבמה כנוסה יוצאה בחליצה בלא גט אין זה כלום שהרי חליצה אחר מאמר צריכה גט למאמרו ואין אחר חליצה כלום דקאמר במה שנעשה אחריה הוא אומר כן ואף חליצה אחר ביאה ודאי יצריכוה גט לביאתו: