מאירי על תענית נח

מה שביארנו במשנה שאם אירע יום ט' באב באחד מימות השבוע שלא בחמשי אסור לכבס לא סוף דבר לכבס על דעת ללבוש קודם ט' באב שאסור אלא אף לכבס ולהניח לשבת הבאה אסור ואינו אסור אלא מתחלת השבת עד התענית ואין צריך לומר שהתענית בכלל הא קודם השבת אע"פ שכבר נכנס אב מותר וכן לאחר התענית מותר אפילו על דעת שילבש מיד ובתלמוד המערב אמרו ט' באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרים:

לא נאסר כבוס זה אלא בארץ ישראל שהמים מלבנין את הבגדים בכבוס לבד כמו שמלבנין בגיחוץ שלנו אבל כבוס שלנו מותר ובלבד להניח שאינו אלא מלאכת עראי וגיחוץ שלנו ככיבוס שלהם ואסורים אף להניח ודוקא בבגדי צמר אבל כלי פשתן אפילו גיחוץ מותר בהם ובלבד להניח ואין צריך לומר כבוס אבל ללבוש אפילו כבוס שלנו אסור בין ללבוש בין להציע במטה בין במפה לידים ולשלחן ואם היו כלי פשתן אלו חדשים אסורים אף בכבוס על הדרך שביארנוה במקומה באבל זו היא שטתנו וגדולי המפרשים מסכימים בה אבל לשיטת גדולי הרבנים כלי צמר אסורים בין בגיחוץ בין בכבוס וכלי פשתן אסורים בכבוס אלא שאם נתכבסו קודם שבת זו מותר לגחצן ובלבד להניח ופירוש השמועה לדעתם גיחוץ שלנו ככיבוס שלהם שאם כיבס בגדיו בשבוע שלפני ט' באב אסור לו לגחצן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה שגיחוץ מיפה כלי צמר אחר כבוס שלנו שאין כבוס שלנו מיפה כל כך את הבגד שלא יתלבן עוד בגיחוץ שאף הגיחוץ שלנו הבא אחר כיבוס אינו אלא ככבוס שלהם וכ"ש כבוס עצמו שאסור אבל כלי פשתן מותר לגחצן שכבר נתיפו כל צרכן בכבוס אלא שמ"מ לבישתם אסורה ודעת ראשון נראה יותר והגיחוץ הוא כבוס במים שצננן באפר וחממן וכבס בהם וי"מ בה החלקת הבגד ושפשופו על אבן חלקה אחר כבוס וממה שאמרו בראשון של כתובות שהגיחוץ הוא על ידי חומרתא וכיבוס של ארץ ישראל אינו צריך גיחוץ זה ובמס' מועד קטן הארכנו בענינו:

אף מה שאמרו במועד קטן י"ד א' שמי שאין לו אלא חלוק אחד מכבסו במועד הא יש לו שנים אסור דוקא בגדי צמר אבל של פשתן אפילו שנים מותר וכמו שאמרו במועד קטן כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד וטעם הדבר שמתוך שדבקים לבשר מזיעים תמיד וצריכים כבוס כמו שיתבאר במקומו כן נראה בכל כלי פשתן שאדם משתמש בהם כגון מפות וכיוצא בהם מפני שהם קרובים להתנוול:

לענין קריאה בספר תורה התבאר במגלה שקורים ג' בכי תוליד בנים ומפטיר אחד מהם באסוף אסיפם ולענין ביאור מה שאמרו כאן קורא אחד ומפטיר אחד כשחל שלא ביום ספר היה דעתו שמאחר שאין הקריאה מחמת היום אלא מחמת התענית אין דינו כיום ספר לקריאת ג' ואין הלכה כן אלא אין שום קריאה בעולם בפחות מג':

המשנה השמינית ערב ט' באב וכו' כונת המשנה לבאר עניני סעודות שבערב ט' באב ואמר שלא יאכל אדם בו ב' תבשילים כלומר אפילו של גבינה ודגים או של בצים ודגים ולא יאכל בשר אפילו בתבשיל אחד לבד ולא ישתה יין רשב"ג אומר ישנה כלומר שאינו צריך להמנע משני תבשילים ומאכילת בשר אלא ישנה בסעודתו שנוי של גריעות ומפרש בגמרא שאם היה רגיל לאכל בעשרה בני אדם לא יאכל אלא בה' ואם היה רגיל בב' תבשילים לא יאכל אלא אחד וכיוצא בזה ישנה ממנהגו ר' יהודה מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כרשב"ג אלא כת"ק ואע"פ שבגמרא אמרו מודה ר' יהודה לרבנן בשאינו יכול כגון עוברות ומיניקות ורבנן לר' יהודה ביכול ולא נחלקו אלא על שאר מטות שבבית אין הלכה כן אלא כמאן דאמר לא הודו לו כל עקר אף ביכול ומ"מ יש למדין מכאן לענין אבל במי שאינו יכול כגון עוברות ומיניקות שאין יכולות לשוח כל כך שפטורות מכפיית המטה ומ"מ הלכה כת"ק ופטור מכפיית המטה ואסור בשני תבשילים ובאכילת בשר ובשתיית יין ובלבד בתנאים המפורשים בגמרא:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודינין הבאים עליה בגמרא אלו הן: