מאירי על תענית נא

בשלשה פרקים וכו' כונת הפרק ושרש ענינו הוא שאחר שהאריך בדיני התעניות והתפלות שבהם בא הנה בזה הפרק להשלים הענין בהודעת דין נשיאות כפים בתענית ודין ד' הצומות הקדומים ועל ידי גלגול נשיאות כפים שבתענית נתגלגל לבאר ענין משמרות ומעמדות ונמצא כלל הפרק סובב על ג' ענינים הראשון לבאר דין נשיאות כפים בתענית וכמה פעמים נושאים את כפיהם והשני לבאר עניני משמרות ומעמדות ותכונות תפלותיהם וענין הבאת קרבן עצים שבהם והשלישי דין ארבעת הצומות והנהגתם זהו שרש הפרק דרך כלל:

והמשנה הראשונה ממנו תיוחד לבאר ענין נשיאות כפים אשר בתענית וכמה פעמים נושאין כפיהם ואמר על זה בג' פרקים בשנה הכהנים נושאים כפיהם ד' פעמים ביום והם שחרית מוסף מנחה ונעילה ומ"מ ערבית אין בו נשיאות כפים שאין נשיאות כפים בלילה וביאר אותן הג' פרקים תעניות ומעמדות ויום הכפרים ופי' תעניות תענית צבור שהיו מתפללים נעילה וכמו שאמרו במסכת מגלה בקריאת התורה תענית צבור בכמה כיון דליכא מוסף קרו תלתא או דילמא כיון דאיכא מוסף תפלה קרו ד' וודאי מוסף תפלה זו היא נעילה ואע"פ שי"מ אותה בתפלה שהיו מוסיפים בין שחרית למנחה ומביאים אותם בשם תלמוד המערב אין נראה כן ואף בתלמוד המערב לא הוזכרה אלא באנשי מעמד ואף ברביעי של פסח ראשון נ"ד ב' אמרו ט' באב אינו בתענית צבור ופרשוה קצתם לענין נעילה כלומר שאין בו נעילה מתורת חובה כתענית צבור כמו שנבאר ומה שהזכרנו בשם תלמוד המערב הוא בנסח זה את שמע מנה תלת ר"ל ממשנתנו את שמע שמתענים במעמדות ושמתפללים ארבע ושאין נשיאות כפים אלא ביום והם מפרשים ארבע ביום המעמד שחרית והתפלה היתירה ומנחה ונעילה ואף גדולי המחברים כתבוה כן אבל בתענית צבור לא הוזכרה אלא שהם חוזרים ומביאים אותה ממה שאמרו שם בראשון של ברכות ר' יוסא ור' אחא נפקין לתעניתא וכבר כתבנוה ודחינוה במשנה ראשונה של ברכות ואף בזו של אנשי מעמד אנו מפרשים ד' תפלות עם ערבית של כניסה ובא ללמדנו תפלת נעילה וגדולי המפרשים בהגהותיהם פירשוה על תפלת מוסף ולא להם בלבד היתה יתירה אלא לכל ישראל וענין מעמדות הוא זקנים שהיו ממונים להתפלל על קרבנות צבור ועומדים שם בשעת עבודה בשם כל ישראל שאין בדין שיהיה קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו כמו שיתבאר במשנה שאחר זו והיו מתענים ד' ימים בשבוע וכתבו גדולי המפרשים שבאותם ד' ימים אומר עכשו שנושאים כפיהם בכל תפלות היום אבל ראשון וששי שלא היו מתענים בהם וכן כל יום שיש בו קרבן מוסף אע"פ שהיתה שם תפלת נעילה כמו שאמרו למטה יום שיש בו קרבן מוסף אין מעמד בנעילה דמשמע מעמד הוא דליכא ר"ל הארכה בדברי תפלות ותחנונים הא נעילה מיהא איכא בתפלת י"ח ונמצא שבראשון וששי היה להם מעמד ונעילה וביום שיש בהם קרבן מוסף היתה שם נעילה בלא מעמד ואעפ"כ אין באנשי מעמד נשיאות כפים שלא בימי תעניתם אלא בשחרית ונעילה אבל לא במנחה שמא עדיין לא סר יינו מעליו ואע"פ שבראשון של שבת אמרו שהמנחה אין שכרות מצוי בה פרשוה בשכרות גדול הראוי לפסול לתפלה אבל כל לענין נשיאות כפים אף השתוי פוסל בו והקשו בגמרא תעניות ומעמדות מי אית בהו קרבן מוסף ופירשו משנתנו בדרך זה בג' פרקים בשנה כהנים נושאים כפיהם כל זמן שמתפללים והם ג' פעמים ביום שחרית ומנחה ונעילה מה שאין כן בשאר הימים שאין נשיאות כפים במנחה מפני שהשכרות מצויה באותה שעה ויש מהן שיש בו נשיאות כפים ד' פעמים ביום שחרית מוסף מנחה ונעילה והוא יום הכפרים ואין הלכה כן ואין נשיאות כפים במנחה ביום הכפרים כמו שיתבאר בגמרא:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה לפי שטתנו וקצת מפרשים חולקים לומר באנשי מעמד שבאותן הימים שלא היו מתענים כגון ראשון וששי לא היו מתפללים תפלת נעילה כלל וכבר הכרענו שנעילה היתה שם אף בימים שלא היו מתענים כמו שכתבנו וכן מה שבארנו במשנה בתענית צבור שיש שם תפלת נעילה יש אומרים דוקא באחרונות ועקר הדברים שאף בראשונות ואמצעיות כן שאם לא כן היה לו למנותה במשנת מה אלו יתירות על הראשונות אבל ד' הצומות הואיל ואינם אלא לזכר אבילות ולא לצורך שעה אין שם נעילה מתורת חובה אלא אם רצו מתפללין מדר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו כמו שהתבאר ברביעי של פסח ראשון ויום הכפרים אין לך צורך שעה גדול הימנו שאנו צריכים למחילת חטא ולסליחת עון וכן פי' קצת גאונים שכל תענית שגזרו צבור על עצמן לצורך שעה כדין תענית צבור שמתפללין בו תפלת נעילה ומה שנאמר על משנה זו בגמרא ממה שלא ביארנוהו במשנה כך הוא: