מאירי על תענית ד

נסוך המים שהזכרנו במשנה זו עקר ענינו יתבאר במס' סוכה ומ"מ מתוך שיש בשמועה שבכאן סוגיא מבולבלת בנסחאות עד שיש לטעות בקצתן באיזה דבר שבנסוך המים צריך שתדע שנסוך המים היא כל ז' ואע"פ שלא נרמז בתורה עד יום ב' כמו שאמרו נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ' י' מ' הרי כאן מים מ"מ הלכה למשה מסיני להיותו כל ז' כמו שאמרו עשר נטיעות ערבה ונסוך המים הלכה למשה מסיני כמו שנבאר בסוף הסוגיא ושמא תאמר והרי אתה יכול לבאר נסוך המים הלכה למשה מסיני להיותו בקצת הימים אבל לא בכלן אין זה כלום שמקצת הימים אף הם רמוזים במקרא כמו שבארנו ולא הוצרכנו להלכת סיני אלא לכלול בו שאר הימים וכן התבאר במסכת סוכה שנסוך זה היה בג' לוגין שהן רביעית ההין שהוא מועט שבנסכים וא"כ מה שאמר ר' יהודה בלוג היה מנסך כל שמנה אין הלכה כן אלא בג' לוגין ודוקא כל ז' וכן צריך שתדע שנסוך המים אינו אלא ביום כענין לולב ומתוך כך אתה צריך להזהר שלא לגרוס כאן מה נסוך המים בלילה אלא מה נסוך בלילה ופי' שמאחר שמצינו במקצת נסוך שהוא בלילה אף אני דן להזכרה בלילה לדעת ר' אליעזר ונסוך זה שהוא בא בלילה הוא נסוך היין ומנסכים הבאים שלא מחמת זבח אלא בפני עצמן כמו שאמרו על זה מתנדבים יין ואין מתנדבים שמן ועל אלה אמרו מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אבל נסוך המים אינו בלילה שהרי נסכים הבאים מחמת זבח הם ונסכים הבאים מחמת זבח אין זמנם אלא ביום ולא עוד אלא שהתבאר במסכת סוכה במי נסוך שאף לקדשן בכלי בלילה לא והוא שאמרו שם שהיה ממלא חבית של זהב שאינה מקדשת מן השלוח אבל לא במקדשת שאלו כן היו נפסלות בלינה ומעתה התבאר לך ממלא שאין גורסים גם כן מה נסוך המים מאורתא שהרי יש כאן שתי סבות למניעת זה אחת זו שהזכרנו שאין נסוך המים בלילה ועוד שנסכים הבאים מחמת זבח אינן קודמים לזבח ומ"מ י"מ שכתבו שאם שכח ביום ולא נסך שמנסך בלילה של אחריו ככל נסכים מתורת תשלומין וגורסים על צד זה מה נסוך המים בלילה וכן גדולי המפרשים כתבו שאע"פ שאין מנסכין אותם ולא אף לקדשן בכלי מן הלילה הקודם מ"מ קדשת הפה יכול להקדישן בלילה ואין עובר מזה משום בל תקדיש כדין מקדיש בעלי מומין ודברים שאין ראויין והראיה שהרי שואבין אותם לשמן בלילה ועל צד זה גורסים מה נסוך המים מאורתא שהרי הזכרה מעין קדושת הפה היא:

והרי למדת בסוגיא זו ג' נסחאות ויש בה עוד רביעית לגדולי הרבנים והוא שגורסים מלולב גמר לה או מנסוך המים גמיר לה ולא עוד והוא שלדעתם אין כונת השאלה אלא לידע דעתו של ר' אליעזר בנסוך המים מהיכן הוא מתחיל ופי' מלולב גמיר לה הא נסוך המים אינו בראשון אלא או בשני כר' יהודה בן בתירא או בשישי כר' עקיבא שאלו היה נסוך המים בראשון נוח היה לו ללמוד הזכרה מנסוך המים שהוא ענין מפורסם למים יותר מלולב או דילמא מנסוך המים גמיר לה ונמצא לדעתו נסוך המים בראשון והוא כבן בתירא ור' עקיבא והשיב ת"ש דאמר ר' אבהו לא למדה ר' אליעזר אלא מלולב ואין דבריהן נראין שהרי עדין מחלוקת ר' יהודה בן בתירא ור' עקיבא לא שמעינן ר' אליעזר כמאן סבירא ליה ניקום ונבעי ועוד האיך באה שאלה זו על משנתינו אחר שאין עיקר שאלתו בענין הזכרה והיה לו לשאלה על בריתא שמחלקת ר' יהודה ור' עקיבא נזכר בה ועוד היה לו לשאול בהדיא ר' אליעזר בנסוך המים מאי סבירא ליה אלא שבודאי שאלה זו עיקרה על ענין הזכרה נשאלה אי מלולב גמיר לה ושלא תהא אלא משחרית וכן שבכל החג לא יזכירה אלא ביום אי מנסוך המים ושיזכירוה בערבית של כניסת החג וכן בכל הלילות שבתוך החג והגירסא הראשונה מלולב גמר מה לולב ביום אף הזכרה ביום או דלמא מנסוך המים גמר לה מה נסוך בלילה אף הזכרה בלילה והגרסא השנית מה נסוך המים בלילה וכו' ולשלישית מה נסוך המים מאורתא וכו' על הדרכים שכתבנו: