מאירי על תענית ו

אע"פ שהזכרת גשמים חובה מ"מ הזכרת הטל בימות החמה ר"ל מוריד הטל והזכרת הרוח בימות הגשמים ר"ל משיב הרוח אין בהם חובה כל כך מפני שהטל והרוח המצויה אינן נעצרים ואע"פ שרוח שאינה מצויה צריכה לזרות את הגרנות אפשר בכלים הראויים לכך אבל רוח מצויה וטל אינן נעצרים ומכיון שאינן נעצרים אם לא אמר אין מחזירין אותו וכן אם הזכירם בזמן שאין ראוי להזכיר כגון שהזכיר טל בימות הגשמים ורוח בימות החמה אין מחזירים אותו שהרי אינו נעצר לא בימות החמה ולא בימות הגשמים וכל שאינו נעצר אם יזכור בזמן שאינו ראוי להזכיר או יניח שלא להזכירו בזמן הראוי אין מחזירים אותו ולא עוד אלא שאפילו אמר הפך הדברים והוא שיאמר מעביר הרוח ומפריח הטל כלומר עוצרם שלא יבאו אעפ"כ אין מחזירים אותו אבל הגשם שהוא נעצר אם שכחו בזמן הראוי להזכירו ר"ל בימות הגשמים או שהזכירו בזמן שאינו ראוי להזכירו ר"ל בימות החמה מחזירים אותו:

רוב המפרשים כתבו שאם לא הזכיר גשם בימות הגשמים אם הזכיר טל אין מחזירים אותו שהזכרת טל בדיעבד פוטרת של גשם ובתלמוד המערב שבפרק אין עומדין אמרוה כן ולשונם בזה היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשם מחזירים אותו והקשו שם והתניא לא חייבו חכמים להזכיר לא דמי האי דמצלי ומיקל להאי דמצלי ולא מיקל ונראה שהקושיא חוזרת לסוף השמועה ר"ל בטל והזכיר של גשם והיה סבור שמצד שלא הזכיר טל הוא והשיבו שאם לא אמר לא טל ולא גשם אין מחזירים אבל טעם החזרה מפני שכשהוא עומד בטל והזכיר של גשם הרי הזכיר לשון קללה מה שאין כן בגשם והזכיר של טל וי"א לדעת זה שאם הזכיר את שתיהן חוזר ומה שפרשנו בשמועה זו שבתלמוד המערב היא היא שטתנו וכן דעת גדולי הפוסקים ולשון מיקל הוא לשון קללה בתלמוד המערב כמו שאמרו בג' של קדושין ר' זעירא מיקל לאהן דחמי חבריה זבין זביניה ומעלי ליה עלאי וכן בשני של מועד קטן ר' אמי מיקל להון ר"ל לפורשי חכה ומכמורות מפני שהם ממעטים בשמחת הרגל ובמסכת בכורים ירושלמי פרק ג' ר' מונא מיקל להלין דמתמנין בכסף וקרי עלוי אלהי כסף ואלהי זהב ובפרק בני העיר ר' יוחנן מקל לנשייא דשטחן לבושיהון באוירא דבי מדרשא וכן בכמה מקומות ומ"מ מגדולי תלמידיהם חולקים עליהם בכך ומפרשים שמועה שבתלמוד המערב בדרך אחרת והוא שהם מפרשים מיקל מלשון קולא וסוברים שהקושיא חוזרת על ראש השמועה ר"ל בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו ושאל בה מאחר שהטל לא חייבו בו להזכיר הרי הזכרתו כמי שאינה והאיך אין מחזירין אותו והרי הוא כמי שלא הזכיר לא טל ולא מטר ותירץ לא דמו למאן דמצלי ולא מיקל כלומר שאינו מזכיר כלל אף דבר קל למאן דמצלי ומיקל ר"ל שמזכיר מיהא דבר הקל ואע"פ שלענין פסק כך הוא לענין פירש מיהא אין דבריהם נראין וכ"ש שלדבריהם עומד בטל ולא הזכיר לא טל ולא גשם מחזירין אותו ולא יראה כן:

יש מי שמפריז על מדותיו לומר שאף שאלה בברכת השנים אם לא הזכיר בה מטר טל פוטרתו ואף בזו נסעדים בה מתלמוד המערב שהקשו על מה שאמר בגשם והזכיר של טל אין מחזירין והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות בתחיית המתים מחזירים אותו ותירץ ההיא דלא אדכר לא טל ולא מטר והם סוברים שהתשובה חוזרת אף על השאלה וא"כ השאלה נפקעת בהזכרת טל וכן שבימות החמה אם לא הזכיר טל אין מחזירין אותו כל שיאמר ותן ברכה בלבד מ"מ יראה שאין התירוץ חוזר אלא על גבורות גשמים שאין שאלה דומה להזכרה שהזכרה מתוך שאינה אלא רצוי הקלו בה אבל שאלה שהוא עקר תפלה הן שלא הזכיר גשם ביום הגשמים הן שלא הזכיר טל בימות החמה מחזירים אותו ואע"פ שהטל אינו נעצר שהרי מ"מ על טל של ברכה הוא מתפלל וטל של ברכה נעצר:

במסכת ברכות כ"ט א' התבאר שמי שטעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירים אותו וביארנו שם שחוזר לראש התפלה אבל טעה בשאלה של ברכת השנים אין מחזירין אותו אף לראש הברכה מפני שאפשר לו לכללה בשומע תפלה ואם לא נזכר אלא אחר שומע תפלה אם לא עקר את רגליו חוזר לברכת השנים וי"א לשומע תפלה ואם עקר את רגליו חוזר לראש ובתלמוד המערב נראה שאף בגבורות גשמים אם לא הזכירה במקומה אומרה בשומע תפלה ושאל שם אם לא אמרה בשומע תפלה להיכן הוא חוזר והשיב שאם עקר את רגליו חוזר לראש ואם לא עקר חוזר לשומע תפלה נמצא חולק עם פסק שלנו בשתים ומ"מ בשאלתות כתבוה כדברינו וכבר כתבנוה בברכות פרק שחר:

הזכרת הרוח ר"ל משיב הרוח שאנו מזקיקים בהזכרתו הוא מפני שהוא צריך לנגב את הארץ אבל קשירת עבים אין מזכירים אותם כלל ואע"פ שהם סימן גדול לגשמים שאינן נעצרות בזמן המטר ואע"פ שכתוב ועצר את השמים ודרשו בו בעבים הא בחרפי הא באפלי ר"ל שאותם שלפני המטר אין נעצרות אבל אותם שאחר המטר נעצרות ואעפ"כ אין מזקיקים בזכירתם אע"פ שיש בהם תועלת להעמיד הלחות עד שיכנסו הגשמים בעומק זהו פי' גדולי הרבנים ומ"מ גדולי המפרשים פי' שאין נעצרים ר"ל שאין בעצירתם שום היזק ומה שדרשו ועצר בעבים הא בחרפי הא באפלי לאותם שנזרעו תחלה אין בעצירתם שום היזק ודי להם בגשמים אבל לאותם שזרעו אחר הגשמים אף הם צריכות להם להעמיד לחות הארץ ואעפ"כ אין צרכן גדול שנחייב בכך בהזכרתם:

מי שנסתפק לו אם הזכיר גשם אם לאו פי' בתלמוד המערב שאם הוא תוך ל' חזקה מה למוד הזכיר וחוזר מל' יום ואילך חזקה מה צריך הזכיר: