מאירי על תענית ג

והמשנה הראשונה ממנו תבאר לנו בפרט זמן הזכרת גשמים מאימתי הוא מתחיל ואמר על זה מאימתי מזכירין גבורות גשמים ר"ל מוריד הגשם ולא שאל היכן מזכירין אותן מפני שסמך על מה שכבר התבאר במסכת ברכות ל"ג א' שבתחיית המתים מזכירין אותה מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים ר"ל שכל חיי העולם הזה תלויים בה וכן בתלמוד המערב סמכוה על המקרא דכתיב יחיינו מיומים וסמיך ליה ויבא כגשם לנו ומה שקראם גבורות גשמים פי' בגמ' מפני שיורדים בגבורה ורומז על בואן הרבה פעמים שלא בזמן ירידתם מדרך הטבע להשגחת האל על בניו לרוב תפלתם כדכתיב ויצו עליו במפגיע ובדרש אמרו אדם כובר חטים בכברה לשיעור מועט מתערבים זה בזה וגשמים יורדים טפה טפה מהלך כמה שנים ואין מתערבים זה בזה שאלמלא כן היו מטשטשות את הארץ ר' אליעזר אומר מי"ט הראשון של חג והוא שר' אליעזר סובר מאחר שנסוך המים בחג ונטילת לולב לרצות על המים שאנו נדונים בה בחג הם באים ר"ל שאנו מתחילים לשבחו ית' דרך רצוי ופיוס קודם שנשאל כדי שתהא שאלה שלנו באה אחר רצוי וכמו שאמרו הזכרה רצוי שאלה הוא ראוי לנו לשבח באותו דבר שאנו עתידים לשאול ולהזכיר אותו בתפלת החג אע"פ שאין אנו שואלים בחג ר' יהושע אומר מי"ט האחרון שמאחר שאין אנו רוצים בהם בחג אין ראוי להזכירם והוא אמרו מאחר שהגשמים בחג סימן קללה שהרי אנו חייבים לאכול בסכה והגשם מונענו בכך ואע"פ שמלילה ראשונה ואילך רשות מ"מ אין דרך בני אדם להעביר שעתם במיני תרגימא וכן שחיוב שינה מיהא כל ז' ואי אפשר לז' בלא שינה ואף ידעת קצת גאונים שפירשו שלא נאמר עליהם סימן קללה אלא לילה ראשונה מ"מ אינן סימן ברכה ומתוך כך הם גורסים בדברי ר' יהושע הואיל והגשמים בחג אינן סימן ברכה מ"מ אף לדבריהם אפשר לפרשה לר' אליעזר עצמו שאמר סוכה כ"ז א' י"ד סעודות אדם חייב לאכל בסכה כלומר הואיל ולדידך מיהא סימן קללה הם למה הוא מזכיר או שמא מטעם שינה כמו שכתבנו שעל כל פנים לענין שינה זמן קללה הם והלכך למה הוא מזכיר עד י"ט האחרון שאין בו סכה ומ"מ בכניסת יום האחרון שנפקע חיוב סכה הוא מזכיר והשיבו ר' אליעזר אף אני איני אומר שישאל אלא שיזכיר דרך רצוי לשאלה כענין הלולב ונסוך המים והזכרה זו אינה אלא כעין מי שאומר שהוא מוריד הגשם בעונתו והשיבו ר' יהושע א"כ יזכיר אף בימות החמה ומ"מ לדעת ר' אליעזר כך הוא שכל השנה הוא רשאי לומר כך אלא שמיום הראשון של חג הוא מחייב בהזכרתה מטעם רצוי שאלה כלולב וכנסוך ולר' יהושע הזכרה להדיא בדבר שאין בו סימן ברכה באותה שעה אין ראוי להזכיר ואין הלכה כאחד מהם ופסקו הענין בגמ' שמתחילים בהזכרת גשמים במוסף של יו"ט האחרון ר"ל שמיני עצרת ובפסח מתחילים להזכיר טל בי"ט הראשון כמו שהוזכר זמן זה במשנה שניה ומה שאין אנו דוחין בפסח עד יום האחרון כדרך שאנו עושים בגשמים פי' בתלמוד המערב כדי שיצאו כל המועדות בטל ושאלו שם ויזכיר מבערב ותירץ לאו כל עמא תמן כלומר שטרודים הם במלאכה ובצרכי י"ט ונמצאו זה מזכיר וזה אינו מזכיר ושאלו עוד שם ויזכיר בשחרית והשיבו אף הוא סבר שהזכירה מבערב כלומר ולשנה אחרת יזכיר מבערב השתא מן גודא חמי לון דלא מדכרי' בקמיתא ומדכרין בבתריתא אף הוא יודע שלא הזכירו מבערב ואף ביום אחרון של חג לגשמים פי' דוקא בתפלת מוסף שאף זו מבערב העם טרודים במלאכת האבד ובצרכי י"ט וי"מ טעם אחר לתפלת מוסף מפני שנתישבה דעתו של אדם יותר מבתפלת שחרית וכונה שלה גדולה משל שחרית וכמו שאמרו בדרש שמעה י"י צדק זו ק"ש הקשיבה רנתי זו תפלת יוצר האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה זו תפלת מוסף ובזמן שעושים שני ימים מתחיל להזכיר בח' ספק ז' וכיון שהתחיל שוב אינו פוסק וזמן הזכרה זו אין בו חלוק בין יחיד לצבור והוא שאמרו בתלמוד המערב אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח צבור כלומר עד שיגיע זמנה לש"צ גם כן וי"מ בה עד שיכריז עליו ש"צ כדרך שנוהגים בה היום:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודינים הבאים עליה בגמרא אלו הן:

זמן הזכרה זו כבר בארנו במשנה בברכת תחיית המתים ושאלה ר"ל ותן טל ומטר היא בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת וכבר כתבנוה בחמישי של ברכות: