מאירי על שבת עג

כבר ביארנו במשנה שלא התירו להחזיר אלא על גבה אבל לא בתוכה אף בקטומה מפני שהוא מטמין להדיא ברמץ ונמצא מחתה ואפי' בגרופה כבר פירשנו שאי אפשר לגרופה בלא גחלים וכ"ש למי שפירש גריפה בגריפה לצד אחד הא לשהות מותר אף בתוכה ויש שואלים ולמה נאסרה בחזרה בתוכה והרי החיתוי דבר שאינו מתכוין עד שפירשו שפסיק רישיה הוא וכשתעיין במסכת כריתות תמצא סתירת דבר זה שאמרו החותה בגחלים בשבת חייב חטאת אחת ראב"צ אומר שתים מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות ושאלו בה אי דקא מכוין לכבות ולהבעיר מאי טעמא דתנא קמא ואי דלא מכוין אלא לכבות מאי טעמא דראב"צ והעלוה במסקנא שנתכון לכבות והובערו מאליהם תנא קמא סבירא ליה כר' שמעון דדבר שאינו מתכוין מותר וראב"צ סבירא ליה כר' יהודה למדת שלר' שמעון מותר ואינו כוללו בדין פסיק רישיה וא"כ למה אסרו ותירצוה חכמי הדורות שלפנינו שמא בהנחתו יתכוין לחיתוי ואין צורך בכך שהרי מ"מ מטלטל הוא הגחלים בהנחתו מה שאין כן בסלוקו כמו שכתבנו ואין זה טלטול מן הצד שמגע על ידי דבר אחר מגע הוא שהרי אף דרכו בחול כן ואע"פ שהתירו בחררה על גבי גחלים הרי בחררה אינו נוגע בגחלים אף ע"י דבר אחר אלא שתוחב כוש בחררה וגחלים נשמטים מאליהם:

שתי כירות המתאימות ר"ל שמחוברות יחד וקיר של חרס מפסיק בנתים אחת גרופה וקטומה ואחת שאינה גרופה וקטומה משהים על גרופה וקטומה ואין חוששים למה שההבל מגיע לה מן השניה וכן שאין גוזרים בזו משום חברתה שכל שהוא גורף וקוטם כבר הוא מראה שנזהר הוא מלעבור ומ"מ כל שעושה דרך הערמה אסור:

כירה זו אע"פ שאינה גרופה וקטומה סומכין לדפנותיה את הקדירה ודבר זה פירשוהו גדולי הדורות לסמוך מבעוד יום ולשהותה משחשיכה אע"פ שההבל מגיע לה מכירה שאינה גרופה וקטומה והראיה ממה שהביאו ראיה משתי כירות שפירושו בשהייה:

מי שקטם את הכירה ואח"כ הובערה מאליה הרי היא כקטומה ואפי' היו גחלים של רותם שהם מתבערים הרבה ומשהין עליה בכל צד ומחזירין על הצדדים שביארנו בקטומה וכל שכן שסומכין אף משחשיכה וקדירה שהיא על הכירה אפי' לא קטמה נוטלים אותה משם ואפי' מתוכה ואין בה חשש טלטול גחלים בסלוקה כמו שביארנו אלא שהתבשיל אסור בשבת על צדדין ידועים יתבארו בסמוך בע"ה וגחלים שעממו מאליהם או שנתן עליהם נעורת של פשתן דקה הרי היא כקטומה:

זה שהתרנו לסמוך בדפני הכירה מבעוד יום אף בשאינה גרופה וקטומה גדולי הדורות מסכימים כן בכל תבשיל ואפי' לא נתבשל כשיעור בן דרוסאי אבל משחשיכה סומכין בנתבשל כשיעור בן דרוסאי על הצדדים שהתרנו בחזרה ובלבד להעמיד חומו לגמר בשולי שאין גמר בישולו כלום אבל להחם את הצונן לא דברו בה עכשיו כלל ולמטה יתבאר דין זה בע"ה: