מאירי על שבת יג

קרפף הוא כל מקום שלא הוקף לדירה אלא לסבה אחרת אע"פ שיש בה מחיצות גבוהות עשרה כגון גנות ופרדסים ורחבה שאחורי הבתים שאינה נעשית לדירה וכל שהוא יתר מבית סאתים שהוא בחשבון מאה על חמשים אין מטלטלים בה אלא בארבע אמות ואם טלטל בכלו פטור הא בבית סאתים או פחות מטלטלים בכלו ולענין להוציא או להכניס מרה"ר לתוכן או מתוכן לרה"ר אפי' ביותר מבית סאתים חייב רה"י הוא דבר תורה ומ"מ להוציא או להכניס מרה"י לתוכו או מתוכו לרה"י אפי' בפחות מבית סאתים אסור אלא שהוא פטור אף ביתר מבית סאתים ואיסור זה אף בששניהם שלו והרבה דיורין נכללים בדין זה שהם רה"י גמור ולהחמיר עשאום ככרמלית מהם בכל ענין ומהם בקצת דיניהם ובמסכת עירובין יתברר הכל בע"ה:

קרפף זה יראה שלענין טומאה בימות החמה מיהא רה"ר היא שהרי תרצה רב אשי במוקפת מחיצות ולא הקשו לו א"כ בימות החמה היאך היא רה"ר לטמאה וא"כ יראה הטעם מפני שאין כאן סתירה שיאמר עליו ונסתרה וכו' שמשם למדו ספק טומאה של רה"י ומ"מ אפשר שאין הלכה כרב אשי:

עמודים שברחבה העשויים להיות התגרים תולים שם מיני פרקמטיאות ויש אצטבאות לפני העמודים שהתגרים יושבים שם וכן כל שהוא כיוצא בזה כל שבין העמודים רה"ר שהרי דריסת רבים מצויה שם אבל אותן אצטבאות ככרמלית כך פסקוה גדולי המחברים ומ"מ ראוי לתמוה היאך פסקו כרב יהודה במקום ר' יוחנן שהרי אף במקום רב שהיה רבו של רב יהודה אמרו רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ומתוך כך יש לפסוק שאף בין העמודים נידון ככרמלית וכ"ש אצטבא שלפניהם וכן כתבוה רוב פוסקים:

ממה שכתבנו בשיעור כרמלית למדת שלבנה שיש בה רוחב ד' על ד' וגבוהה שלשה והיא ברה"ר שהיא חולקת מקום לעצמה לידון ככרמלית מעתה אם היתה זקופה וזרק וטח בפניה חייב שההנחה במקום שאין ראוי להתעכב שם אלמלא שזרק דבר הניטוח אינה הנחה וכל שנזרקה בלמטה מעשרה הרי היא כהונחה ברה"ר וחייב משום אויר רה"ר ואם למעלה מעשרה פטור מטעם אויר מקום פטור אבל אם זרק על גבה פטור אבל אסור מדין כרמלית ואע"פ שעכשיו בזקיפתה נמצא רחבה גבהה וגבהה רחבה ונמצא שאינה רחבה ד' נעשה כשפודין של מתכת ואם לא היתה רחבה ארבעה הרי זה מקום פטור ומותר וכן כל שאינו גבוה ג' אינו כלום והרי הוא כרה"ר ואינו חולק רשות לעצמו אפי' היה דבר שבני אדם מונעין דריסתם ממנו אם מצד היזק כגון אסיפת קוצים וברקנים אם מצד כיעור כגון דברים הנמאסים הא כל שגבוה שלשה ורחב ארבעה והוא ברה"ר נעשה כרמלית לאסור טלטול מרה"ר לתוכו ואם הוא סמוך לכרמלית נושא ונותן ממנו לכרמלית:

ממה שכתבנו נתברר שהכרמלית יש בה מקולי רה"י ומקולי רה"ר מקולי רה"י שכמו שאין רה"י בפחות מארבעה רוחב כך כרמלית ומקולי רה"ר שכמו שרה"ר אינה תופסת באויר למעלה מעשרה וכל אויר שלמעלה מעשרה ברה"ר מקום פטור הוא כך בכרמלית ואין לך תופס אויר למעלה מי' אלא רה"י שתופסו עד לרקיע וזהו שאמרו כרמלית אינה פחותה מד' ותופסת עד י' ואי אתה יכול לפרש תופש י' שלא לקרות כרמלית אלא במחיצות עשרה שכל שהוא כן רה"י הוא וכן שמצינו כרמלית ברוחב ארבעה ובגובה שלשה עד פחות מי' בשמועת בית שאין תוכו י' כמו שיתבאר אלא לא נאמר תופסת י' אלא במקום עיקר כרמלית כגון אויר של בקעה או של ים או של קרפף יתר מבית סאתים שעד י' וי' בכלל שם כרמלית עליו ולמעלה מהם מקום פטור ודבר זה בקולט מן האויר או בזורק בדבר שאין בו הנחה גמורה כגון פני לבינה או פני הכותל שכל שלמעלה מי' מותר להוציאו משם לרה"י או לרה"ר כאויר מקום פטור של רה"ר שאמרו עליו הזורק למעלה מי' כזורק באויר למטה מעשרה כזורק בארץ והקשו והא לא נח ופרשוה בשטח פני הכותל בדבילה וכל למעלה מעשרה מקום פטור הוא ואי אתה יכול לפרש תפיסת י' בהנחה על דבר המסויים כגון שהיה שם עמוד וזרק על גביו שכל עמוד רחב ד' וגבוה י' או יותר רה"י הוא בכל מקום ואם כשאין בו ד' רוחב אף למטה מי' מקום פטור הוא ואם תחמיר בה מצד שתקועה בבקעה שהיא כרמלית נמצאת מחמיר בכרמלית יותר מברה"ר שהרי ברה"ר כל כיוצא בה מקום פטור הוא ולא נאמר תופסת י' אלא להקל וחכמי התוספות טורחים לפרשה במקום מסויים ואין צורך בכך: