מאירי על שבת יא

צידי רה"ר כגון חצר שנפרצה שמקום המחיצה נקרא צידי רה"ר הרי הוא ככרמלית והמוציא מרה"י לרה"ר דרך שם חייב הא אם הניח שם פטור ואפי' לא היו שם חפופים ואין צריך לומר אם היו שם חפופים שאותם חפופים מפקיעין משם דין רה"ר וענין חפופים פירשו יתדות שמשימין סמוך לכותלים כלפי הדרך שלא יעברו שם העגלות ויקלקלו הכותל ויראה כשיש שם חפופים שאף צידי רה"ר עצמו ר"ל שלא במקום המחיצה בחצר שנפרצה נידון ככרמלית:

יש מפקפקין לומר שהמוציא מרה"י לרה"ר דרך כרמלית פטור ממה שטרח ר' יוחנן לפרש דברי בן עזאי לומר ומודה בן עזאי בזורק וממה שהביאו גדולי הפוסקים מה שהודה בו בן עזאי ואינו כן שר' יוחנן לפרש את דבריו בא ולא להיות הוא סובר כן ותדע לך שהרי ר' יוחנן בעצמו אמר המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור ואלו לבן עזאי חייב כמו שהתבאר בשלישי של כתובות ואף בירושלמי אמרוה בהדיא לר' יוחנן לחיוב והוא שאמרו שם א"ר יוחנן המוציא מרה"י לרה"ר דרך כרמלית חייב אע"פ שגדולי הפוסקים הביאוה סומכים הם על כלל יחיד ורבים הלכה כרבים:

כבר ביארנו שכל דרך שאין ברחבה שש עשרה אמה אינה רה"ר גמורה זהו שאמרו בכאן אין רה"ר בבבל ויש מפרשים בה מפני שכלה מעלות ומורדות ואין דומה לדגלי מדבר:

כל עיר שדלתותיה נעולות בלילה אין חייבין בה משום רה"ר והוא שאמרו ירושלים אלמלא שדלתותיה נעולות בלילה חייבין עליה משום רה"ר אבל עכשיו שדלתותיה נעולות אין בה חיוב רה"ר אלא כחצר שדרין בתוכה הרבה בני אדם שהם אוסרין זה על זה כשלא עירבו ואם עירבו מותרין כך כתבוה גדולי הפוסקים ומגדולי תלמידיהם הגיהו עליהם לומר שאין עירוב מועיל בה שדינה ככרמלית ובאחרון של עירובין קראוה בפירוש כרמלית כמו שיתבאר בסמוך ואין עירוב לכרמלית וכמו שאמרו למטה חצרות של רבים עירבו מותרים ובכרמלית לא שנאוה כן שאין תקנה לכרמלית בעירוב:

זה שאמרנו שמאחר שדלתותיה נעולות בלילה אין בהם משום רה"ר פירושו אפי' ביום ואע"פ שגדולי המגיהים שהזכרנו פירשו' דוקא בלילה אבל ביום יש בה משום רה"ר הואיל ואינם נעולות וכן הדין בלילה אם לא ננעלו יש לדון עליהם ממה שאמרו באחרון של עירובין לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח ברה"ר ברה"ר ויפתח ברה"י אא"כ עשה מחיצה גבוה עשרה דברי ר' מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים בירושלים שהיו נועלין ומניחין מפתח בחלון שעל גבי הפתח והקשו שם ורבנן אמר להו ר' מאיר רה"ר ומהדרו ליה כרמלית דא"ר יוחנן ירושלים וכו' ואם כדבריהם היה להם להשיב שלא אמרה ר' יוחנן אלא בלילה ושוק של פטמים ביום היה אלא אפי' ביום כרמלית הוא ומ"מ זה שאמרו לא יעמוד וכו' אין הלכה כן אלא עומד אדם ברה"י ופותח ברה"ר וכן ברה"ר ופותח ברה"י כמו שיתבאר במקומו:

ארבעה רשויות הן לענין שבת ודיניהן שלשה חיוב גמור ופטור גמור ופטור אבל אסור ומה הן רשויות אלו רה"י ורה"ר כרמלית ומקום פטור איזהו רה"י כל רשות שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה ומשם ולמעלה הן שהוא חריץ הן שהוא תל או גדר שמשתמשין עליו אע"פ שאין שם מחיצות הן בידי אדם הן בידי שמים הן שהוא קרקע שוה שמוקף בד' מחיצות גבהן עשרה וביניהם ד' על ד' אפי' כמה אפי' עיר אחת המוקפת חומה ודלתותיה נעולות וכן מבוי של שלשה כותלים או של שנים ודלתות נעולות בלילה מרוח אחת וכן חצר ודיר וסהר המוקפים לדירה אפי' כלים כגון ספינה ומגדל של עץ וכוורת כל שיש ברחבו ד' על ד' בגובה עשרה או יתר אפי' הונחו ברה"ר רה"י הן וחצרות של רבים ומבואות הסתומים שפירשו בסמוך שאם עירבו בני הבתים וכן שנשתתפו בני המבוי מותרין לטלטל מבית לחצר ולמבוי ואם לאו אסורים מדרבנן מ"מ בכלל רה"י הם ולא נאסר אלא לגדר ולסייג על הדרך שגדרו בית מבית סאתים שלא הוקף בידי אדם או שלא הוקף לדירה וכן על הדרך שהצריכו אף ברה"י גמורה לעירוב בטלטול מזה לזה כמו שיתבאר במקומו וכל שהוא רה"י אויר שלו רה"י עד לרקיע:

זה שכתבנו ברוחב ארבעה שפירושו ביניהן ר"ל שאין עובי המחיצות מצטרף לחללן לעשות רה"י יש חולקין בזו לומר שמצטרף וראיה להם בפ' הזורק בשמועת חולית הבור ושם יתבאר בעזרת האל:

איזוהי רה"ר סרטיא והיא מסילה שהולכין בה מעיר לעיר ופלטיא והיא רחבה שמתקבצים בה לסחורה אע"פ שאינה מפולשת ואפי' דלתות מדינה נעולות בלילה הואיל ואין לאותה פלטיא בפרט דלתות שאם היו בה דלתות הרי אף רה"ר מתערבת בדלתות לדעתנו כמו שביארנו בראשון של עירובין הא כל שאין בפלטיא זו בפרט דלתות אע"פ שכלל המדינה יש בה דלתות נעולות בלילה אין הפלטיא שבתוכה נכללת בהכשר העיר ומה שאמרו ירושלים אלמלא שדלתותי' נעולות וכו' שמשמע הא מאחר שדלתותיה נעולות בלילה אין חייבין עליה ויראה לפרש אפי' בשום מקום ממנה ואפי' פלטיות שבה אינו כן אלא מתוך שמבואותיה רחבים ודריסת רבים מצויה לשם כרשות השוה לכל הוצרכה לנעילת דלתות הא פלטיות שבה כל שרחבות י"ו אמה רה"ר הן אפילו בנעילת דלתות שבעיר וכן כתבו גדולי הצרפתים וגדולי הדור מסכימים בה ויש חולקים ומ"מ דוקא בשאינה מקורית שאם היתה מקורית דינה ככרמלית וכן מדברות ויערות ומבואות המפולשים להם משני צדדין פירשום גדולי המחברים וחכמי הצרפתים כשהן רחבים שש עשרה אמה כמו שכתבנו למעלה וכמו שלמדנו בפרק הזורק מעגלות ומ"מ חכמי הדורות משיבים עליה שאף בלא רחב שש עשרה אמה יהא קרוי רה"ר לפעמים הואיל ופלושיו ישרים ומכוונים זה לזה ושבקיעת רבים מצויה שם וראיה להם ממה שאמרו בעירובין כיצד מערבין רה"ר וכו' והקשה ורה"ר מי מערבא והא אמר ר' יוחנן ירושלים וכו' ופרשוה במבואות המפולשין לרה"ר כלומר שאין רחבים י"ו הא מתחלה היה עולה על דעתנו לומר בכיצד מערבין רה"ר ברחב י"ו וא"כ אף בלא קושית ירושלים היאך עלה על דעתנו שתהא מתערבת בצורת פתח מצד אחד והרי שנינו במבוי הסתום מצד אחד שאם הוא רחב מצד הפתח יתר מעשר אמות ימעט שאין לחי וקורה מכשרתו ומ"מ מתוך כך פירשו בתוספות בדרך אחרת לומר שאין קרוי רשות בפחות מי"ו אף בבקיעת רבים וכלן הפלושין זה לזה אלא בשארך המבוי המפולש לרה"ר פתוח לארך רה"ר וזו של עירובין בשאינה רחבה יתר מעשר היא שנויה שכל שארך המבוי מפולש לארכן של סרטיא ופלטיא משני ראשיהן רה"ר היא אע"פ שאין בו רחב י"ו שהרי רבים נכנסים ויוצאים בו ביושר כגון זו שאי אפשר לרה"ר להתלקט במלקט ורהיטני אלא מתקצר לפעמים ומתרחב לפעמים ונידון המבוי כרה"ר שמצדדיו וכשהעמידוה אח"כ במבואות המפולשין פירושו בשאורך המבוי יוצא לרחב רה"ר שנראה המבוי כרשות בפני עצמו כגון זה ומ"מ אפשר להעמיד פירוש גדולי הצרפתים וזה שאמרו ברחב מעשר אמות שימעט אף זו של הכשר רה"ר פירוש' כשימעט הפתח עד עשר ואח"כ יניח בה לחי או קורה וצורת הפתח שבראשה האחר במקום סתימה וחזרה לה כמבוי הסתום ואע"פ שהקשו עוד לדעת חכמי הצרפתים ממה שהביאו שם עליה שמועת ר' יהודה ורבנן בפסי ביראות והרי לא התיר ר' יהודה ביתר מי"ג אמה ושליש בפסי ביראות אפשר שלא נאמרה שם אלא דרך דחייה שהרי רב אשי דחאה לומר שאין ללמדה מפסי ביראות ונמצא מ"מ לדעת זה שאף אם הוא מפולש לאורך סרטיא ופלטיא אינו רה"ר אלא מבוי ודיו בצורת פתח ואינו צריך דלתות על הדרך שיתבאר שם:

אלו הן שתי הרשויות שאם הכניס או הוציא מזו לזו בשוגג חייב חטאת במזיד בלא התראה חייב כרת ובהתראה נסקל וכן אם טלטל ברה"ר בחוץ לארבע אמות ואיזהו כרמלית הים והנהרות אפילו מים שברה"ר כל שעמוקים עשרה ורחבים ארבעה שבכך הם מונעים את הרגל מלדרוס לשם והבקעה והיא בקעת שדות שאין רגל רבים דורסת שם ואיסטונית והם אצטבאות שלפני החניות ששם הסוחרים יושבים והכרמלית ופרשו למטה שנתייחד שם זה בפרט לקרן זוית כגון שבנה וכנס לתוך שלו כדי להניח קרן זוית סמוכה לו לקצת תשמישים שאין דרך הלוך לשם או שהבית עומד באלכסון וזוית אחת שלו סמוכה לרה"ר והשניה מרה"ר ולפנים וזוית הבולטת מעכבת את הרבים מלילך בהדיא ובכלל כרמלית כל מקום מופנה שאין דרך הרבים נוחה לשם וכן כל תל או גדר או חריץ שיש בו רחב ד' על ד' או יתר בגובה שלשה ואינו גבוה או עמוק עשרה או קרקע מוקף במחיצות שתוכן ד' על ד' וגבהן משלשה ולמעלה אלא שאינן גבוהות עשרה וכן מבוי סתום מצד ראשו האחד ומפולש מצד רביעי לרה"ר ואין בו לחי או קורה והוא הנקרא קרן זוית אצל קצת מפרשים וכן רה"ר מקורה כל אלו בדין כרמלית ואין מוציאין או מכניסין מתוכן לרה"ר או לרה"י ואם עשה כן פטור מפני שאינן כרה"י אחר שאין כאן מחיצות ולא כרה"ר שאין דמיון בהם לדגלי מדבר שאין כאן הלוך מצוי ואין נושאין ונותנין בתוכו ר"ל שאין מטלטלים בו אלא בארבע אמות ואם נשא ונתן פטור וביאור המלה אמרו בירושלמי כרמל רך מלא שאינו לא לח ולא יבש אלא בינוני אף זה אינו לא רה"י ולא רה"ר:

איזהו מקום פטור כל אויר של רה"ר או של כרמלית למעלה מעשרה וכן כל תל או גדר או חריץ שהוא בכרמלית או ברה"ר שאין ברחבו ד' על ד' ויש בגבהו או עמקו משלשה ומעלה אפילו כמה וכן קרקע מוקף במחיצות שאין בתוכן ד' על ד'. וגבהן משלשה ולמעלה אפי' כמה ואפי' היו ארוכות כמה אם אין שם ארבעה ברבוע ר"ל ד' על ד' הא כל שאינו גבוה ג' בכלל הקרקע הוא:

זהו מקום פטור ודינו ליבטל אצל רה"י ואצל רה"ר מעתה עומד אדם על איסקופא שהיא בדרך זה ר"ל גבוה שלשה ואינה רחבה ד' על ד' ומשתמש ממנה פעמים ברה"ר ופעמים ברה"י נוטל מבעל הבית ונותן לו או מן העני ונותן לו אלא שאין לו ליטול מבעל הבית וליתן לעני או מעני ליתן לבעל הבית שלא יזלזל באיסור שבת לגרום הרואים להקל בהוצאה מרה"י לרה"ר ואם נטל ונתן שלשתן פטורים וכן מקום פטור מותר לטלטל בכלו כמה שהוא כרה"י:

גדולי המפרשים כתבו שמאחר שאמרו בכרמלית למטה שאין מטלטלין בו אלא בארבע אמות ולא אמרו ארבע אמות שאין לטלטל בו ד' אמות שלימות ובפרק תולין ראיה לזה שאמרו דילמא אתי לאתויי ד' אמות בכרמלית וכל שכן ברה"ר:

קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה דינו מחולק מכל שאר הרשויות והוא שאסור לטלטל בתוכו לכתחילה אלא בארבע אמות מה שאין כן ברה"י ומקום פטור ואם טלטל בתוכו פטור מה שאין כן ברה"ר ואם הוציא והכניס חייב כמו שיתבאר למטה מה שאין כן בכרמלית ומתוך כך שאלו חכמי התוספות היאך לא מנאוהו ברשות חמישי ותירצו שבכלל רה"י הוא אלא שחכמים גזרו עליו כן והוא שאמרו מחיצה היא אלא שהיא מחוסרת דיורין:

יש אסקופה שדינה חלוק מאסקופה זו שהזכרנו ודינה שהיא משמשת שתי רשויות פעמים נדונת בזה ופעמים בזה והוא שבזמן שהפתח פתוח הוא כלפנים ובזמן שהוא נעול כלחוץ וענינה יתבאר למטה בסוף הסוגיא וכן ענין אסקופה גבוהה עשרה ורחבה ארבעה שחולקת רשות לעצמה יתבאר למטה בע"ה:

מבוי שהוא סתום משלשה צדדיו ומפולש בצדו הרביעית הוא הנקרא מבוי סתום והכשרו בלחי או קורה ושאין לו אלא שני כותלים והוא מפולש' משני צדדיו הוא הנקרא מפולש והכשרו בצורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן אבל רה"ר גמורה והוא המבוי שרוחבו י"ו אמה או שפתוח לאורך סרטיא ופלטיא לדעת קצת כמו שביארנו צריך דלתות ושיהיו נעולות בלילה וגדולי המחברים כתבו דלתות מכאן ומכאן אלא שאין צריכות לינעל ובלבד שיהיו ראויות לינעל מעתה מי שיש לו שני בתים זה כנגד זה ברה"ר ר"ל במבוי הנידון כרה"ר על הדרך שכתבנו ורוצה להעביר מזה לזה בשבת לא דיו בלחיים או קורות מכאן ומכאן אלא בדלתות הראויות לינעל הא בשאר מבואות רשאי ואע"פ שאין הכשרו בראש המבוי ולא סוף דבר כשהם שלו אלא אם רצו להכשיר החצי מבוי עושין ובלבד שיהא על אותו חצי המבוי המוכשר תורת מבוי ר"ל שלא יהא אורכו פחות מארבע אמות ושיהא ארכו יתר על רוחבו ובתים וחצרות פתוחות לתוכו שאם לא כן צריך שני לחיים או פס ארבעה כדין חצר ומ"מ עיקר רה"ר צריך לדלתות ננעלות בלילה ממש ויש חולקים לומר שאף עקר רה"ר נכשר בכך ר"ל בראויות לינעל כמו שכתבנו ויש חולקים לומר שאין לרה"ר שום הכשר כמו שיתבאר הכל בעירובין ולנדון שלפנינו מיהא כל שלא הכשירו בדלתות אין לחיים וקורות עושין אותו רה"י אפי' לחומרא ר"ל לחייב את הזורק לתוכו ואין צריך לומר לקולא ר"ל לטלטל מזה לזה כך כתבו רוב מפרשים וממה שנאמר כאן מהו דתימא כי פליגי רבנן עליה דר' יהודה לטלטל אבל לזרוק מודו ליה קמ"ל ומ"מ חכמי הדורות שלפנינו כתבו שכל שיש שם שני כותלים ולחיים רה"י היא מיהא לזרוק שהלחי משום מחיצה הוא כמו שיתבאר בעירובין ולא נחלקו בכאן בלחי לזרוק אלא לטלטל ומה שנחלקו עמו לזרוק דוקא בקורה שאינה אלא משום היכר ולדעת חכמים אינה רה"י אף לזרוק והוא שאמרו שם א"ר יהודה מבוי שאינו ראוי לשתוף ר"ל מפולש הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור לחי משום מחיצה קורה משום היכר: