מאירי על סנהדרין סד

כבר ביארנו שלא הופקעו דיני ממונות מדרישה וחקירה אלא שלא תנעול דלת בפני לווים ומעתה אין לך לשאול א"כ אף אם טעו לא ישלמו שהרי יאמרו אלו הארכנו בדרישה וחקירה לא טעינו שהרי מ"מ אם אתה אומר כן כל שכן שאתה נועל דלת ומעתה אם טעו ישלמו על הצדדין שיתבאר ענינם בפרק זה:

דיני קנסות אין בהם תורת נעילת דלת ומתוך כך צריכין דרישה וחקירה שהרי אף למומחין הם צריכים אבל גזילות וחבלות יש מהם שצריכים דרישה וחקירה ויש שאינם צריכין דרישה וחקירה אלא שהם כדיני ממונות גמורים והם דבר המצוי ושיש שם חסרון כיס כמו שביארנו בפרק ראשון וגדולי המחברים לא הפליגו באלו אלא כלם כדיני ממונות לידון בבבל ושלא להיות בדין דרישה וחקירה אבל עדות מקח וממכר הרי הוא כדיני ממונות ואינן בדין דרישה וחקירה וראיה לדבר בבתרא פרק בתרא קע"א ב' במה שאמרו בשטרי מקח וממכר שהמאוחרים פסולים והוצרכו לבא בה מטעם חששא רחוקה כמו שהזכרנוה שם ואלו היה בדין דרישה וחקירה היו פסולים מאליהם מתורת שאם הכשרנום לא יהו יכולין לבא לידי הזמה אלא ודאי כהודאות והלואות הם:

כל שאמרנו בדיני ממונות שאינם בדרישה וחקירה דוקא בדין שאינו מרומה אבל כל שהדיין רואה דין מרומה רשאי להכניסו בכלל דרישה וחקירה ואף חובה עליו לעשות כן אלא שיזהר הדיין וידע לפני מי הוא דן וכבר כתבנוה למעלה:

יש דברים שאין מדת הדין שולטת בהם ואתה צריך לחזר בהם אחר מה שראוי יותר ולהכריע את האחד למה שאין מדת הדין מחייבתו דרך פשרא ומדה מעולה והוא שאמרו כתוב אחד אומר בצדק תשפוט עמיתך וכתוב אחד אומר צדק צדק תרדף כאן לדין כאן לפשרא כיצד שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זו בזו אם עברו שתיהן בבת אחת טובעות בזו אחר זו שתיהן עוברות וכן שני גמלים שהיו עולים במעלת בית חורון ופגעו זה את זה עברו שניהם בצד אחת נופלים בזה אחר זה עוברים כיצד נעשה טעונה ושאינה טעונה תדחה שאינה טעונה מפני הטעונה קרובה לעירה ורחוקה מעירה תדחה הקרובה מפני הרחוקה שתיהן קרובות או רחוקות שתיהן טעונות או אין טעונות הטל פשרא ביניהם ומעלות שכר זו לזו וכן כל כיוצא בה כל שאנו רואים שיכול לסבול העכוב ביותר ידחה מפני חברו וכן בריא מפני חולה וכל כיוצא בזה אף לענין הדין אמרו שאם היו לפני הדיין הרבה בעלי דינין מקדימין יתום לאלמנה ואלמנה לתלמיד חכם ותלמיד חכם לעם הארץ ואשה קודמת לאיש מפני שבשתה מרובה ואם הכל שוה מקדימין לקודם:

כל שיש לו לאדם בית דין חשוב במקומו לא יהא הולך לדון אצל האחרים שאינם חשובים כמותו שעיקר הדבר לסדר טענותיו לבית דין החשוב והוא שאמרו צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין יפה:

זה שביארנו במשנה שבדיני נפשות פותחין לזכות ולא לחובה מ"מ אין גוערין בעדים כגון שיאמרו להם שמא שקר אתם אומרים או מי יאמר שאתם אומרים אמת שאם כן נמצינו חוסמין את העדים ויכבשו עדותם ואף לדעת האומר מסיעין אותם ממקום למקום כדי שתטרף דעתם עליהם מ"מ אם נדחו מאליהם נדחו אבל אנו אין דוחין אותן בידים וכן אין אנו פותחין לנדון אם יש לו עדים להזימן שאין פותחין בזכותו של זה לחובתו של זה ואע"פ שאין עדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין הרי אלו שתק עד שיגמר הדין והביא עדים והזים שמא היינו אנו סיבה לכך אלא שאומרין לו אם לא עשית דבר זה אל תבהל לעדותם על דרך מה שאמרו אם לא שכב איש אותך הנקי ובתלמוד המערב אמרו שאומרין זה לזה בפניו כמתמיהים אפשר שזה הרג את הנפש: